בלוג פרסומי


זוג צעיר נפגש על הבר, בין דרינק אחד לשני הם מפלרטטים, מתמזמזים ונכנסים לשירותים לסקס לוהט וחפוז. בסוף הערב הם נפרדים בנשיקה. הגברת, שחושקת בגברבר הנאה, חומדת אותו ורוצה אותו לעצמה. אבל אבוי, העלם הצעיר לא מעוניין בה. במקום להשלות אותה, לשחק בה או סתם להיעלם הוא נוהג בכבוד ושולח לה הודעה שמציבה לה גבול: זה היה רק סטוץ ותו לא. העלבון המר גועש בדמה של העלמה הצעירה ומביא אותה למשטרה, להתלונן על האונס שעברה בשירותי הפאב. 

 

היינו רוצים לחשוב שהסיפור הזה הוא פיקציה, אבל לא, הוא לקוח מהעולם האמיתי. את הקורבן בסיפור הזה ? הגבר הצעיר - ייצגה נגה ויזל, עו"ד פלילית המומחית בעבירות מין ואלימות במשפחה, המייצגת בעיקר נאשמים וחשודים בעבירות אלו. בשנות עבודתה הרבות היא ייצגה אינספור גברים שהואשמו באונס או תקיפה מינית. מאחורי האשמות אלו הסתתרו לא מעט נשים שכל מה שהניע אותן היה רצון מובהק לנקמה על לב שבור.

 

מה גורם לאישה לקום ולהגיש תלונה שקרית שכזו?


נשים פועלות מהרגש. נניח שיש לה מערכת יחסים זמנית עם גבר, והוא זה שיזם את הפרידה. הרקע יכול להיות שהתנתק ללא הסברים, או תפס זאת כסטוץ בעוד שהאישה רצתה המשך ליחסים, או שאכן הייתה שם מערכת יחסים אבל הוא בגד בה. בכל אחת מהאופציות האישה לא מקבלת את הנטישה והיא מחפשת דרך לנקמה. התחנה המיידית והקלה תהיה תלונה במשטרה על עבירות מין. הן לא מבינות שבלא מעט מקרים זה לא מסתיים שם. הפרקליטות יכולה להחליט להגיש כתב אישום, וכאן מתחיל התהליך שבסופו הן תצטרכנה לעמוד על דוכן העדים. זהו המקום בו אני מקלפת את המסכה שלהן וחושפת את השקרים.  

 

במה הן משתמשות כדי לעורר את אהדתם של בית המשפט והמשטרה?


בכלי הנשי שקל לשליפה: דמעות. הן פועלות כמו מסחטת רגשות, פונות בבכי תמרורים לרגשות של האדם שמולן, מלינות שעשו להן כך וכך. העניין הוא שמול המלודרמה שהן מציגות, הראיות והעובדות בשטח שאני מגלה אומרות את ההיפך, וזה מה שקובע בבית המשפט בסופו של דבר.

 

מהי עמדתם של בתי המשפט והמשטרה בנושא?


הם נוטים בקלות להאמין לנשים שמתלוננות. הם מניחים שמשום שהיא בוכייה היא אומללה ומסכנה, ואין סיכוי שהיא משקרת. וכמובן, שאסור לחקור אותה חקירה צולבת וקשה כשהיא ממררת בבכי על דוכן העדים. ומנגד ניצב גבר משמע שהוא האשם והיא הקורבן המסכן.
יש הנחייה ברורה של הפרקליטות, שכאשר מתברר שתלונה שאישה הגישה על עבירות מין או אלימות היא כוזבת, או לחילופין אם היא חוזרת בה מתלונתה ומודה שהיא שיקרה, לא ננקטים נגדה סנקציות: לא מעמידים אותה לדין על תלונות שווא, היא לא מפצה את הגבר. היא משקרת והורסת את חייו ומקבלת הגנה מלאה מהחוק.  

 

ומה לגבי התיק הפלילי של הגבר האשם?


התיק של מי שהואשם בעבירת מין לא נסגר מחוסר אשמה, גם אם הוא אכן נמצא לא אשם, אלא מחוסר ראיות ומחוסר עניין לציבור, וסגירת התיק עצמה היא הליך לא פשוט שאורך זמן. הרישום הפלילי הוא כתם שרובץ עליו, ויכולות להיות לכך השלכות על חייו האישיים והמקצועיים.  
הגבר כאן נופל קורבן למלכודת של נקמה והעננה הזו רודפת אותו על לא עוול בכפו.

 

 איך את מצליחה לחלץ את הנאשמים מהמלכודת? 


אני לומדת היטב את כל הראיות הקיימות בתיק, ומזקקת מתוכן את כל הסתירות הקיימות. יש תמיד פערים בין מה שהן מספרות לחברים, למכרים, למשטרה, לבין ראיות שמתגלות. אני חותרת לחשוף את הפרצות הללו בחקירה נגדית, כשהן ניצבות על דוכן העדים.

 

איזו עצה תוכלי להשיא למי שעשוי למצוא את עצמו יום אחד במצב כזה?


כל מסמך, מייל, הודעת טקסט, תמונה ? הכול צריך לשמור ולתעד. בעולם הדיגיטלי שלנו היום זה מתאפשר בקלות יותר. וכמובן, שיהיו חברים ומכרים שיוכלו להעיד לטובתו.