מורי מרקוף בן 103. אשתו, בטי מרקוף בת 100. השנה הם חגגו את יום הנישואים ה-78 שלהם. בריאיון לגרדיאן הם מספרים: "אנחנו לא מכירים אף אחד מעל גיל מאה חוץ מאיתנו. חיינו יותר מכל חברינו. זה נדיר ואנחנו מודעים לזה. אנחנו ממש ברי מזל. אנחנו מאחלים לכולכם את המזל שיש לנו!". מורי מתבדח ש"אנחנו יחד כמעט שמונה עשורים ועוד לא הרגנו אחד את השני!" ובטי עונה "היו פעמים שניסינו!".

עוד באון לייף:

כמובן, מדובר בבדיחה אבל אין ספק שיש בה טיפ-טיפה אמת. מוסד הנישואין זה עסק לא פשוט, על אחת כמה וכמה כשמדובר בעשרות שנים. איך בכלל חיים עם מישהו במשך כמה עשורים בלי לרצות להרוג אותו מדי פעם? איך מתמודדים עם כל המורכבויות והקשיים שמביא איתו אדם נוסף? מה הסוד לנישואים ארוכים ומוצלחים?

מורי ובטי מרקוף. 78 שנות נישואין

78 שנות נישואין. בטי ומורי מרקוף

ליאורה ואבי כרמלי, שניהם בני 66 מפתח תקוה, נשואים כבר 46 שנים. הם נישאו בקיבוץ גשר והחופה שלהם היתה על שפת הכנרת.

איך הכרתם?

אבי: "אני הייתי שנה מעליה במחזור כי יש ביננו כמה חודשים. לפני הצבא עשיתי שנת שירות מוקדמת וריכזתי שבט בצופים אז גרנו בקומונת מדריכים ובעצם ליאורה היא זו הגיעה להחליף אותי כי הלכתי לצבא. עשיתי לה... חפיפה. וזה מה שיצא".

ליאורה: "מפגישות כאלו יצאו המון חתונות כי גרים שלושה ארבעה אנשים בקומונה יחד, נוצרת אינטימיות והיא מייצרת זוגות".

אבי: "ליאורה חיפשה חתן. היא הייתה מאד משימתית".

היתה הצעת נישואין?

ליאורה: "אחרי שנתיים החלטתי שאני רוצה להתחתן ורוצה את זה איתו, אבל האמת שהיינו יחד מעט מאד. כלוחם, הוא יצא הביתה פעם בשבועיים ואני שרתי בצבא במודיעין. אהבתי והתגעגעתי אבל לא הייתי בטוחה. אני זוכרת את הרגע שהחלטתי ואז אמרתי לו: 'אבי, אני רוצה להתחתן ולחיות איתך'. ידעתי שהוא יסכים".

אבי: "הסכמתי!"

ליאורה: "האמת שעשיתי שנה צבא ונמאס לי ממשחקי הפיפי-קקי. רציתי ילדים וחודש אחרי החתונה נכנסתי להריון".

מה השתנה בנישואים ובכלל מאז שנישאתם?

אבי: "תזכרי שאנחנו באנו מקיבוצים. בקיבוץ של שנות השבעים קבעו הכל בוועדות כולל מי יצא ללמוד בחוץ. לכאורה בקיבוץ הכל היה שיוויוני אבל מקומו של הגבר ומקומה של האישה היו שונים בתכלית. לי חיכו בקיבוץ. מיד אחרי שהתחתנתי הציעו לי תפקיד בעל משמעות, נתנו לי ניהול בחקלאות. אבל לאישה? כל מה שהציעו לליאורה היה טיפול בילדים או לעבוד בחדר אוכל. אז החלטנו ביננו שקודם ליאורה תצא ללמוד. אני יכולתי לממש את הפוטנציאל שלי כי הייתי גבר אבל ליאורה? עם הפוטנציאל והיכולות שלה היה לה רק ללכת ולרכוש והשכלה. לי זה היה פחות חשוב כי הייתי גבר ואפילו בלי השכלה פורמלית הציעו לי דברים".

מאד פרגנת לליאורה. זה הסוד לנישואים שלכם? לכן החזקתם מעמד?

אבי: "ליאורה פשוט ברוכת כישרונות".

ליאורה: "האמת שאף פעם לא היה לנו ריב כזה שאמרנו "יאללה, נתגרש". כל בעיה פותרים כי את האדם הזה אני אוהבת. ב-82 יצאנו בפעם הראשונה לחופשה בחו"ל והשארנו בארץ ילד בן עשר וילד בן ארבע. גילינו שיחד לבד זה הכי טוב בעולם. עד היום הרגעים הכי משמעותיים זה עם אבי נטו".

אבי: "גם הרגעים עם הילדים היו משמעותיים. היינו הורים תקופה ארוכה ויש רווח. בהתחלה היינו ההורים הכי צעירים בגן ובסוף הכי מבוגרים. אבל עכשיו כשליאורה פרשה זו תקופה חדשה עם קושי ויופי".

46 שנות נישואין. בני הזוג כרמלי

46 שנות נישואין. בני הזוג כרמלי

עצות לזוגות שקוראים?

אבי: "אני לא נותן עצות. גם לא לילדים שלי הנשואים".

ליאורה: "העצה שלי היא להפסיק לכעוס. אם יש בעיה אפשר לדבר ולא בשפה רעילה! לפרק את הכעסים ולא לתת להם להצטבר".

"אנחנו אוהבים לנסוע לתל אביב לעשות סיבוב"

ליזה(67) ויצחק (69) מכפר סבא התחתנו בוילנה, ליטא ב-1971 ועלו לישראל ב-1972.

אז איך הכרתם?

ליזה: "היינו יחד בלהקה של נוער יהודי. אני הייתי רקדנית ויצחק זמר במקהלה".

יצחק: "ראיתי בחורה יפה וחמודה והצעתי לה לצאת לסרט בקולנוע".

ליזה: "לא, זה התחיל עוד קודם! הייתה הופעה של הלהקה בעיירת נופש ממש על הים הבלטי ואני נכנסתי להתרחץ בים. הייתי בקושי בת 18 ויצחק בן 20. היה לי שיער ארוך וכשיצאתי מהמים יצחק הציע לי לסרק לי את השיער. רק כשחזרנו לוילנה הוא הציע ללכת לסרט. הוא מצא חן בעיני מיד. ישר הסכמתי".

היה קשה לעלות ארצה כל כך צעירים?

ליזה: "באנו לארץ בלי כלום אבל הרגשנו מיד בבית. הילדים כאן לא יודעים מה זו אנטישמיות. גם כל הלהקה שלנו עלתה לארץ, עשינו בשבתות חזרות וגם נסענו להופעות בחו"ל והיה לנו נחמד. קיבלנו הכל בקלות".

יצחק: "התמודדנו!"

על מה היה הריב הכי גדול שלכם?

ליזה: "החלטנו שאנחנו רוצים להתחתן והפגשנו בין ההורים שלנו. ההורים שלו רצו לקנות לנו דירה בתנאי שההורים שלי יקנו את הריהוט. בעקבות ההסכמים שלהם רבנו ונפרדנו. חצי שנה לא דיברנו ביננו".

אז איך בכל זאת השלמתם?

ליזה: "יצחק טלפן ואמר שהוא רוצה להפגש לדבר. זהו".

יצחק: "אם לא היינו מאוהבים לא היינו מתחתנים אבל אנחנו כל הזמן רבים. אני חושב שהיום ההורים מפנקים את הילדים והם לא יודעים לקחת אחריות, לבנות בית  ואז הם אומרים "למה להתחתן?". נישואין זה לא פשוט. יש לנו חילוקי דעות אבל עדיף לריב מלשבת כל אחד בחדר נפרד. יש לנו דעות שונות אז תמיד יש על מה להתווכח".

חוץ מלהתווכח מה אתם אוהבים לעשות יחד?

ליזה: "אנחנו אוהבים לעשות הליכות, לבלות עם חברים בקולנוע. אנחנו אוהבים לנסוע לתל אביב לעשות סיבוב".

יצחק: "מנסים פעם בשבוע לצאת לשתות קפה יחד כי אנחנו אוהבים לשבת ולדבור בחוץ זה הכי נחמד".

ליזה: "כל הזמן יש לנו על מה לדבר".

חשבתם פעם על להתגרש?

יצחק:"מיליון פעם".

ליזה: "הרבה פעמים גם צעקתי לו "לך מפה! אני רוצה להתגרש!" אבל זה אף פעם לא באמת קרה ואף פעם לא באמת יקרה".