ב-1939 הגיעה לבית החולים בפרו לינה מדינה בת החמש. הוריה דאגו מהבטן שלה, שגדלה באופן קיצוני תוך כמה שבועות, וחששו שהתפתח לה שם גידול. הם לרגע לא תיארו לעצמם שהיא נמצאת בחודש השביעי להריונה.

עוד באון לייף: 

ד"ר גרדו לוזדה, שטיפל בלינה, לקח את המקרה תחת חסותו. בתור התחלה הוא העביר אותה לבית חולים מתקדם, שם אבחנו לה התבגרות מינית מוקדמת קיצונית – תסמונת שבגללה הגוף משתנה מגוף של ילד לגוף של מבוגר, כולל צמיחה מהירה של העצמות והשרירים, שינוי בצורת הגוף וגודלו וכן רכישת יכולת ההתרבות.וכך, בזמן שהממוצע לבגרות אצל ילדות עומד על גיל עשר, לינה קיבלה את הווסת הראשונה בגיל שנתיים וחצי-שלוש והחזה שלה הגיע לגודלו הסופי בגיל ארבע.

בגיל חמש שנים, שבעה חודשים ו-21 ימים, הפכה לינה ליולדת הכי צעירה בהיסטוריה הכתובה, כשהיא הביאה לעולם ילד בניתוח קיסרי – ניתוח שהיה הכרחי בגללה האגן הצר שלה. הילד נולד בריא לגמרי ובמשקל של 2.700 קילוגרם. הוא נקרא גרדו, על שם הרופא שטיפל בלינה במסירות, וכעבור ימים ספורים בלבד, האם ובנה היו רשאים לעזוב את בית החולים.

כצפוי, ההיריון מיד עורר חשד להתעללות מינית ואביה של לינה נעצר בחשד לאונס וגילוי עריות, אך הוא שוחרר מחוסר ראיות. לינה עצמה מעולם לא סיפרה מי האבא או מה היו הנסיבות שבגללן היא הרתה. על פי מאמר שפורסם ב-1955, באזור שבו לינה נולדה – אזור שבו מרבית התושבים היו אינדיאנים - היו לא מעט חגיגות שהסתיימו באורגיות או באונס וזה לא בלתי סביר שלינה נקלעה לכזה אירוע, ולכן יכול מאוד להיות שהיא אפילו לא יודעת מי האבא.

לאורך השנים היו לא מעט אנשים שטענו שהסיפור של לינה הוא מתיחה בטעם רע, אבל עד היום לא מעט רופאים הוכיחו שזה אכן מקרה אמיתי, על ידי בחינה מדוקדקת של תצלומי הרנטגן של שלד העובר ברחם, תוצאות הביופסיה ושאר התצלומים והבדיקות שלינה עברה.

גרדו הילד גדל בידיעה שאמא שלו היא למעשה אחותו, אבל בגיל עשר הוא גילה את האמת. הוא חי חיים בריאים עד שב-1979, בהיותו בן 40, הוא נפטר ממחלה בעצמות. לינה עצמה עבדה כמזכירה במשרד של ד"ר גרדו, שגם דאג לחינוך שלה ועזר לה לממן את החינוך של בנה. מאוחר יותר היא נישאה וב-1972 הביאה לעולם בן נוסף, 33 שנים לאחר הלידה הראשונה שלה. היום היא עדיין חיה בפרו, באחד מהאזורים העניים והידועים לשמצה של המדינה, אבל עד כה סירבה בכל תוקף להתראיין.

לינה אז והיום