כוחן של נשים לסיים סכסוכים עקובים מדם קיבל הכרה בהחלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם. יש קורסים שלמים באקדמיה שיורדים לעומק התופעה – כשנשים מעורבות בתהליך הפתרון, הן מצליחות לקרב את קיצם של קונפליקטים עקובים מדם. כירעם בלעום, מייסדת עמותת יסמין לקידום נשים בעלות עסקים, יודעת את זה. "לנשים יש תכונות שאין אותן לכל גבר", היא אומרת. "הרגש הקיים בכל אישה הוא ערך מוסף. אנחנו מאמינים שאם אישה חיה בכלכלה שוויונית, אם היא לא צריכה להיות תלויה בגבר, היא תחיה בשלום ותגדל דור יזם, משכיל, דור שלא יצטרך להיות תלוי במישהו, כי אימא שלו עצמאית כלכלית והיא תוכל לגדל אותו בכבוד. ככול שהמשפחות חיות במצב כלכלי טוב, תאמיני לי שהמצב של המדינה יהיה יותר טוב. אישה עצמאית תגדל דורות של אנשים משכילים, בעלי תחושת שייכות ופחות נוקמים ואלימים. אז צריך להשקיע בנשים".

היא נשואה ואם לארבעה ילדים. את הקריירה שלה היא התחילה דווקא "כמו כל אישה ערביה שלומדת מעל תיכון – בדרך כלל מכוונים אותה להוראה. זה יותר קל, את עובדת פחות שעות, יש יותר חופשים וזה ליד הבית". אבל אז היא התחילה לעבוד ובתוך שלושה חודשים היא הבינה שהוראה זה לא בשבילה. "ברחתי מהמקום הזה. זה לא מקום שנותן לך מרץ. הוא לוקח ממך משאבים ואנרגיות והופך להיות משעמם", היא אומרת. "הלכתי לעבוד במשרד פרסום, שהיום קוראים לו פאנה. זה מקום שנותן לך ככה לעוף, נותן לך לחשוב אחרת". ואז היא לקחה את הרצון לעוף לכיוון אחר לגמרי: "עבדתי תקופה, המשכתי ללמוד ואחר-כך הלכתי לנהל מעבדת תו תקן שבודקת תשתית ובתים. ניהלתי מעבדה שיש בה 14 טכנאים. קהל היעד שלהם הוא יותר מהנדסים, קבלני עפר, קבלני בניה, יו"ר ועדות תכנון ובנייה – כולם גברים. חצי מהמעבדה שנתנו לי נמצא בשיפוט המגזר הערבי וחצי בשיפוט ההתנחלויות. לא היה קל, כמובן, אבל הלכתי למקום אחר כי רציתי ללכת למקום שלא כולם הולכים אליו".

"לנשים יש תכונות שאין אותן לכל גבר"

למרות הקושי שבדואליות המשונה הזו, בין המגזר הערבי להתנחלויות, בלעום רצתה להוכיח שהמעבדה הזו תביא פרנסה למי שעובד בה ורווח לחברה. ואכן, תוך שלוש שנים המעבדה הגיעה להיות מספר שניים מבחינת הכנסה לחברה. "היו שם כמה דברים לא פשוטים", היא משחזרת. "שמים לך רגל, רוצים להתחיל איתך, זה לא קל. אבל באתי ממשפחה שהאבא כל הזמן תמך ותמך. בגלל שידעתי שיש לי גבוי מההורים, ידעתי שאני אמשיך את הדרך ואני אראה להם למה כדאי לסמוך עליי".

הלידה של יסמין

אחרי שלוש שנים במעבדה, היא קיבלה הצעת עבודה מהמרכז היהודי-ערבי לפיתוח כלכלי. בשנת 1997, קצת אחרי שהתחילה לעבוד שם, היא הבחינה שאין שום התייחסות לנשים. "בניתי תכניות לנשים ערביות, שהמטרה שלהן היא להוציא אותן מהמקום שהן נמצאות בו, ולעזור להן להקים עסקים".

יסמין נוצרה מהשטח. "קראנו לה יסמין כי זה שם בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית ואנחנו מייצגים שלוש שפות. יסמין זה שם של פרח שהמקור שלו זה ארץ ישראל עד סוריה. הפרח מתפשט ויפה והשם קליט", אומרת בלעום.

"מאז ההקמה ועד היום, תמכנו וליווינו מעל 8,000 נשים שעברו דרכנו, שעברו הכשרות, קיבלו ליווי, השתתפו בתכניות ייעודיות, נחשפו, עשו הרבה קשרים עסקיים, קיבלו הרבה ידע מתקדם והונגשו להרבה ומקורות מימון". במקביל, יסמין התפתחה. "אנחנו למדנו מהם הצרכים שצריך לענות עליהם ופיתחנו תכניות חדשות. גדלנו גם מבחינת תקציב".

יסמין לא פונה רק לנשים ערביות, אלא גם לחרדיות, למשל – ובעצם, לכל אישה שזקוקה לליווי עסקי. "יש לנו תכנית שנתית במסגרתה אנחנו יוזמים להגיע למקומות שונים. אנחנו מחליטים לפי הפוטנציאל או המצוקות. הדגש שלנו הוא גם על מגזרים שבהם הנשים מתקשות להתקדם בגלל המנטליות או החברה. וגם יש נשים שפונות אלינו. להן אנחנו משתדלים לתת מענה מתוך שירותי יסמין אבל אם השירות לא קיים אצלנו, אנחנו מפנים אותן למקומות שנותנים את השירות הזה ומבקשים מאותה אישה שתערב אותנו בהכל. למשל, אישה שמגיע לה יועץ מסובסד מטעם המדינה, מפנים אותה אליו, אבל מדריכים אותה איך היא צריכה לנצל את זה לטובתה, מכינים אותה לפגישה ומבקשים ממנה שתעדכן אותנו איך היא מתקדמת איתם", בלעום מסבירה.

לא מפחדות מפוליטיקה

במצב הפוליטי הכאוטי בישראל, קבוצות המורכבות מיהודיות וערביות הן לא עניין של מה בכך. "אנחנו לא מדברים פוליטיקה במפגשים" היא מצהירה, "אבל למשל באינתיפאדה השנייה, היו נשים יהודיות וערביות במועצה אזורית מנשה שרצו לדבר על הפוליטיקה בגלל המצב הביטחוני הקשה. בדרך כלל אנחנו לא מדברים פוליטיקה, אבל כשיש מצב מיוחד והקבוצה מבקשת שנדבר על זה, אנחנו בונים שיח מתוך כוונה עמוקה שלא לפגוע באף אחד, כי כשמדברים על זה, צריך לדעת איך".

"המניע שלי זה החלומות שלי"

האינתיפאדה השנייה גם השפיעה על כמות הנשים בעלות העסקית במגזר הערבי, בלעום מסבירה. "בגלל האינתיפאדה, המגזר היהודי סגר בפני המגזר הערבי את השערים. החברות הגדולות החרימו את המגזר, לא הגיעו אליו ולא נתנו להם להיכנס לעבוד בהן. גם הרשות הפלסטינית סגרה את השערים, ולא היה איפה לקנות. בפועל היתה עלייה של 14% בנשים שמקימות עסקים. הן ראו שאין מצרכים ליומיום, והקימו עסקים שנתנו מענה לצרכן המקומי והאזורי. העסקים האלה מהווים מודל הצלחה לעוד עסקים".

אישה צריכה לדאוג לעתיד שלה

בלעום בעצמה היא מנוע, וחלומות הן הדלק שלה – החלומות שלה, וחלומות של אחרות. "המניע שלי זה החלומות שלי", היא אומרת, "יסמין זה אחד מהם והחלום הבא שלי זה להביא את יסמין לעולם. להתחיל בשתי מדינות, ערבית ואירופאית. בינתיים אני מחזקת אותה בישראל. אני ריאלית, אבל היא מוכרת בעולם". חלום נוסף שלה הוא להיות בעלת עסק. היא עוד לא יודעת איזה ועוד לא יודעת מתי, אבל היא יודעת שזה יקרה.

"אני חושבת שאישה צריכה לדאוג לעתיד שלה. היא צריכה לדאוג לחיים שלה, לעצמה. אישה צריכה להיות קודם כל עם חלומות ואז לעבוד לפי שיטת יעדים ומשימות. מה אני צריכה מהחיים שלי? לאן אני רוצה להגיע? מה החלום שלי? איך אני רוצה להגשים אותו? אישה צריכה להעריך את עצמה. היא צריכה לשים את עצמה בעדיפות ראשונה בחיים. לדאוג לעצמה וללמוד. לדעת שזה כוח. ללכת למקום שיש בו כמה אופציות תעסוקה ולא רק אחת. שתלמד במקום שיביא אותה להתקדם. מקום שיביא אותה להיות שופטת, נשיאה. שתסתכל על המודלים של נשים אחרות שסללו לה את הדרך ותרצה להיות כמוהן – ויותר. הדרך לעשות את הדברים היום היא קצרה יותר, כי אחרות פתחו לה את הדרך. אישה מצליחה לא צריכה להיות תלויה באף אחד. אישה צריכה להאמין בעצמה. היא לא צריכה להיות כל הזמן צנועה, אלא היא צריכה להיות גאה בעצמה".