"אני יודעת שכולם אומרים

שאני קצת משוגעת

אבל לא באמת אכפת לי

כי רק אני יודעת"

שרית חדד בהיריון ראשון. קצת קשה לפספס את החדשות האלו כשהן תופסות את הכותרות הראשיות בעיתונים, כשהטוקבקיסטים יורים בקצב מסחרר, כשהסטטוסים נערמים בפייסבוק, כשהציוצים בטוויטר עולים על גדותיהם וכשהממים היצירתיים להפליא שוטפים את הרשת.

ובתוך כל ההמולה התקשורתית הזו, יש לפחות אדם אחד, אישה אחת, שכל זה לא מזיז לה את קצה הזרת. אז כולם מדברים, אז מה? כבר 38 שנה שכולם מדברים והאישה הזו מתעלמת בנחישות וממשיכה לעשות מה שנכון לה.

הסיפור האישי של שרית חדד הוא לא פחות ממטורף: כמי שגדלה במשפחה קווקזית בחדרה כבת זקונים, אחרי 7 אחים ואחיות הדרך הייתה סלולה מראש ולא כללה הופעות על במות: תתחתני בגיל צעיר עם "בחור טוב", תעשי ילדים, תלמדי רפואה או כל דבר "מכובד" אחר ובעיקר - אל תעשי יותר מדי רעש. אבל לילדה הכי קטנה בבית היו תכניות אחרות.

שרית חדד בילדותה

לילדה הזו היו תכניות אחרות. שרית חדד בילדותה. צילום: ארכיון פרטי

היא הייתה רק בת 10 כשהתחילה לחמוק מהבית ללא ידיעת הוריה ולהופיע במועדונים. כן, האישה הנערצת הזו, הזמרת שכבשה כל במה אפשרית, זו שמופיעה בפריים טיים על בסיס קבוע, שייצגה את ישראל באירוויזיון, שמגלגלת ערימות של כסף ושמתחזקת קריירה של אוטוטו שלושה עשורים, הייתה פעם ילדה בת 10 שמבינה שאין לה ברירה - אם את רוצה להגשים את עצמך, תצטרכי לשקר ולעגל פינות ולהיאבק. זה לא הולך להיות פשוט.

ההתנגדות של הוריה לכניסה לעולם המוזיקה הייתה חד משמעית. הם רצו בשבילה דברים אחרים אבל לשרית חדד היה כבר אז עמוד שדרה יציב, נחישות ושכל למצוא את השביל שלה. מגיל 10 עד גיל 12, בסיוע אחותה הגדולה, היא ברחה מהבית בלילות, הופיעה על במות לעיני זרים גמורים, בלי הגנה, בלי תמיכה, כשפוטנציאל הפגיעה בה עצום. הסיפור הזה יכול היה להיגמר נורא אבל איכשהו, היא מצליחה לשמור על עצמה. אחרי שנתיים כאלה, הסוד נחשף וההורים מגלים שלילדה הכי קטנה שלהם יש אומץ ותעוזה שאין לרוב בני האדם ואוסרים עליה לצאת מהבית.

במקום לשבת בבית ולבכות על מר גורלה, בחרה הילדה בת ה-12 להשקיע את זמנה באימונים קשים וממושכים על כלי נגינה שונים. בשנתיים בהם הוריה עמדו על המשמר והקפידו לוודא שהילדה שלהם ישנה בבית בלילות, היא למדה לנגן על גיטרה, פסנתר, קסילופון, עוגב, דרבוקה, צ'לו, אקורדיון וטרומבון.  בגיל 14 היא חזרה להופיע במסגרת להקת צעירי חדרה ובגיל 16 הגיע המפגש ששינה את חייה לעד - האמרגן אבי גואטה רואה אותה באחת מההופעות, התרשם והציע לה חוזה הקלטות. מה תעשה נערה בת 16 שאין לה את האפשרות החוקית לחתום על חוזה וגם אין לה גב מההורים? תבקש מהאחות ולנטינה, אותה אחות שסייעה לה להתגנב בגיל 10 מהבית בלילות, לחתום בשמה כמובן. כמה נחישות, כמה התמדה וכמה אמונה בצדקת הדרך צריך בשביל לעשות את הצעד הזה? שנה אחר כך היא כבר מוציאה את אלבום, הראשון מתוך ה-22 שהספיקה להוציא עד היום.

שרית חדד

22 אלבומים עד היום. שרית חדד

בין אם אתם מאזינים למוזיקה שלה ובין אם לא, שרית חדד היא מוזיקאית פורצת דרך, בזמר המזרחי ובפופ הישראלי בכלל. כמי שכל חייה בעטה במוסכמות לגבי מיקומה של האישה והציפיות ממנה, המסרים הללו עוברים גם בשירים עצמם. החל מ"אני לא סינדרלה, שמי לא שלגיה" שדורש שלא תקטינו אותה ותכניסו אותה למשבצת של דמות דיסני יפה וענוגה ועד הטקסט העוקצני "בחורה מבית טוב צריכה להיות יפה ולשתוק הרבה". בחלק גדול מלהיטיה של חדד ניכר שהחשיבה שלה מתקדמת בהרבה מחבריה לתחום, אלו שרק לפני כמה שנים טענו ש-"אישה צריכה קודם כל להיות אמא" ושרים על חופשות זנאות בבוקרשט. קחו למשל את "בחום הזה של תל אביב" שכתב לה עברי לידר, "פרחה במרצדס משנה את המקום שלה" – אין הרבה הבדל בין המילים האלו שנכתבו לפני מעל לעשור, לבין המילים ששרות ניקי מינאז' וריהאנה היום ונחשבות לניכוס מחדש של תארים פוגעניים לנשים כמו 'פרוצה', או 'פרחה'.

ולא די בכך - גם שירים כמו "יאללה לך הביתה מוטי" שמדבר בפשטות על הטרדות מיניות, או "מירוץ החיים" שמתאר את חייה של אישה עצמאית שמסרבת לקבל את מה שהחברה מצפה ממנה – "מרוץ החיים, שלושים, ארבעים וכולם אומרים, בגיל כזה צריך להיות מסודרים" היא שרה, אך בפועל, מעולם לא התקפלה אל מול זה. עברו 8 שנים מאז השיר הזה יצא, וחדד עדיין מנהלת את חייה כמעט בהתרסה אל מול המוסכמות החברתיות, אך ורק איך שהיא רוצה.

גם בנושאים בנאליים, בהם המוזיקה הים תיכונית עוסקת מבוקר עד ערב כמו חתונה ואהבה, לחדד יש אמירה משלה. קחו לדוגמא את 'מקודשת' שיצא ב-2009 עם המשפט הבא: "מקודשת בטבעת זו אני נשבעת לאהוב אותך". וכולנו יודעים שבחופה היהודית המסורתית הכלה לא פוצה פה אבל גם כאן, לשרית חדד יש אמירה אחרת: "היו כבר הרבה שירים בהם הגבר שר לאהובתו לפני שהם נכנסים מתחת לחופה", אמרה בריאיון עמה, "למה שלא יהיה שיר בו האישה תגיד שהיא המקודשת ולא רק הגבר יהיה המקדש?"

שרית חדד בדה וויס. המנטורית היחידה

עובדת בעולם של גברים. שרית חדד בדה וויס

שרית חדד ממעיטה בהגדרות. היא מעולם לא התייצבה מול המצלמה ואמרה "כן, אני ימנית". במקום זה היא נתנה הופעה בלתי נשכחת ובלתי מתנצלת בכנס השקת הקמפיין של הליכוד כששרה לבנימין נתניהו "אתה תותח". היא מעולם לא אמרה בריאיון "כן, אני פמיניסטית". במקום זה, היא קמה בבוקר לעבודה קשה בעולם של גברים, לישיבה כאישה היחידה מתוך המנטורים ב"דה וויס", למלחמה תמידית במצופה ממנה כאישה, להופעות על במות רחוקות וטקסטים שנשים לא העזו לשיר לפניה, לחיים שלמים של עוצמה והגשמה כנגד כל הסיכויים בלי להתנצל ובלי לבקש מכם רשות. באופן מעורר השראה, היא מצליחה לעשות את זה בלי לבעוט בכל הכוח במקום ממנו הגיעה, בלי לשכוח את השורשים שלה, את הבית שגדלה בו ואת הערכים שחונכה עליהם. איכשהו, היא מצליחה גם וגם, עושה עבודה מבריקה בלהלך בין הטיפות, בלי להפסיד היכן שחשוב לה באמת.

ועכשיו, בגיל 38 - בלי חתונה גדולה בשמלה לבנה, בלי זוגיות או לפחות לא כזו ששמענו עליה ובלי המסגרת המקובלת של אמא, אבא ומשק בית משותף– שרית חדד בהיריון ראשון. וזה בדיוק הזמן שלכם לרטון - איפה האבא? רגע, זה בנק הזרע? זו הורות משותפת? מה את מסתירה מאיתנו, שרית? וזה בדיוק הזמן שלה לעשות את מה שהיא עושה מגיל 10: לומר לכולכם ללכת קיבינימאט ולחיות לפי מה שמתאים לה, בקצב שלה, בדרך שלה.

מזל טוב, לוחמת.