האם שמעתם פעם על התרופה שמפחיתה דרמטית את הסיכוי לחלות בסרטן השד? פרסומים חדשים בבריטניה מדווחים על הנחיות חדשות במדינה, שמסדירים את השימוש בתרופות טמוקסיפן ואוויסטה לנשים שנמצאות בסיכון גבוה לחלות בסרטן השד. ההנחיות החדשות קובעות שהתרופות מספקות כ-20 שנה של הגנה עבור הנשים בסיכון, והן ניתנות כפי שסטטינים ניתנים לאנשים בעלי כולסטרול גבוה, כדי למנוע מחלות לב.

 

גם נשים שנחשבות בסיכון בינוני לחלות במחלה, כתוצאה מגנים או מהיסטוריה משפחתית, יהיו זכאות לקבל את התרופה בבריטניה. ארגונים למלחמה בסרטן השד במדינה הכריזו שההחלטות הן "צעדו היסטורי בטיפול בסרטן השד".

 

עוד ב-Onlife:

 

לפי ההנחיות החדשות, שהופצו על ידי שירותי הבריאות במדינה – נשים ייקחו את התרופה למשך חמש שנים, בלי תלות בתופעות גיל המעבר. אחד מפעילי המאבק בסרטן השד בבריטניה, כריס אסקיו, הכריז כי "ההנחיות החדשות הן צעד היסטורי למניעת סרטן שד".

 

 

התרופה מונעת קליטת אסטרוגן באיברים

הטמוקסיפן היא תרופה ותיקה בשוק – ונמצאת בשימוש כבר כ-40 שנה, כשהיא סייעה להציל את חייהן של אלפי נשים עד כה. "התרופה הזו מוכרת כבר מ-1971", מסבירה ד"ר אירנה ז'בליוק, מנהלת היחידה לאשפוז יום אונקולוגי בבית החולים אסותא. "זו תרופה שיש בה חומר שתופס את המקום של האסטרוגן באיברים בגוף, ובעיקר בשדיים", מסבירה ד"ר ז'בליוק במילים פשוטות.

 

כיוון שבכ-70% מהמקרים של סרטן השד נמצא כי ההורמון אסטרוגן מעודד את התאים הסרטניים להתרבות ולגדול, העובדה שהתאים אינם קולטים את האסטרוגן מפחיתה את הסיכוי לפתח את הסוג הזה של המחלה.

 

בארץ התרופה בהחלט ניתנת לנשים שנמצאות בסיכון – ביניהן נשים שנמצאו נשאיות לגנים של סרטן השד וסרטן השחלות, נשים שבילדותן הוקרנו לחזה (מסיבות של מחלות אחרות) או נשים שיש להן נטייה לייצור ציסטות וממצאים לא ממאירים בחזה.

 

 

ההבדל בין שתי התרופות הוא בעיקר המחיר. בעוד שהטמוקסיפן היא תרופה זולה, האוויסטה היא תרופה בעלת השפעה דומה, אבל יקרה הרבה יותר, לכן משתמשים בה בעיקר במקרים של אוסטאופורוזיס. התרופה נמצאת בסל הבריאות עבור נשים שנמצאות נשאיות של הגנים הקשורים לסרטן השד וסרטן השחלות.

 

המחקרים גילו כי התרופות מסייעת להפחתת הסיכון לסוג הנפוץ ביותר של סרטן השד בשליש, אחרי חמש שנים של שימוש, עם אפקט שנמשך עד 20 שנה. "התרופה לא משפיעה על המחזור החודשי, או על ההורמונים בגוף", מדגישה ד"ר ז'בליוק מדוע אין תלות בגיל האישה שמקבלת את התרופה הזו.

 

תופעות הלוואי: קרישי דם ומחלות לב

אז מדוע לא להציע את התרופה לכלל הנשים החל מגיל מסוים? "לכל תרופה יש תופעות לוואי", מבהירה ד"ר ז'בליוק. ותופעת הלוואי המסוכנת ביותר של הטמוקסיפן והאוויסטה היא הסיכוי לחלות במחלות דם. "ניתן לראות את זה גם אצל נשים בגיל המעבר – כשיורד מינון האסטרוגן בגוף, עולה הסיכון לטרומבוזות (פקקת), וזה משפיע על כלי הדם, על הלב ועל העור". יתרון שקיים בתרופה הוא כי הוכח שלאחר גיל המעבר הוא מאט את תהליך דילול העצם, ובכך מקטין את סכנת האוסטאופורוזיס, ומוריד את רמת הכולסטרול בדם, כך לפי אתר "אחת מתשע".

 

 

בעיה נוספת היא במקרים שלוקחים את התרופה למשך זמן ארוך. "התרופה נקשרת לא רק לתאים בשדיים, אלא גם לתאים של הרחם, ואצל נשים שלוקחות את התרופה לזמן ארוך עשויה להיגרם התעבות של רירית הרחם – ולכן אישה שנוטלת את התרופה הזו צריכה להיות במעקב גניקולוגי, כי באיזשהו שלב היא עשויה לסבול מדימומים, ובמקרים נדירים אפילו לחלות בסרטן הרחם". הסיכוי לסרטן רחם נמוך, כ-1 ל-1,000, וכדי להפחית אף יותר את הסיכון לתופעות לוואי, חלק מהנוטלות את התרופה מקבלות גם תרופה נוספת לדילול דם.

 

חוששת מסרטן? יש ביטוח שדואג לך. ביטוח LADY AIG מעניק לך פיצוי כספי במקרה ואובחנת כחולה בסרטן באיבר נשי – סרטן צוואר הרחם, סרטן השד או סרטן באיברי הרביה. בנוסף, אם אובחנת כחולה בסרטן באיבר נשי, תקבלי פיצוי על ימי אשפוז ותגמולים חודשיים במשך שנה מיום האבחון.

 

"גם אם לוקחים אקמול, מסתכנים באי ספיקת כליות", אומרת ד"ר ז'בליוק, "אז תמיד צריך לחשוב מה עומד על כף המאזניים. אם אישה תהיה במעקב גניקולוגי, יהיה קל לגלות בשלבים מוקדמים מאוד מקרה של סרטן הרחם, שהוא קל לגילוי הרבה יותר מסרטן השד". עם זאת, נשים שסבלו בעבר מטרומבוזה או מאירוע מוחי, צריכות להימנע מנטילת תרופה זו, ובמקרים אלו הרופאים ימליצו על תרופות הורמונליות אחרות, כך נכתב באתר עמותת "אחת מתשע".

 

כולם מדברים על כריתת שדיים  

השאלה המתבקשת אם כך, היא מדוע מרביתנו שומעים על אותן נשים שנמצאות בסיכון ובוחרות באופציה של כריתת שדיים, וכמעט לא נחשפים לחלופה התרופתית, שעשויה לסייע להוריד את הסיכון למחלה. "ברור שכריתת שדיים יעילה יותר", מדגישה ד"ר ז'בליוק, "אבל כריתה מתאימה רק לסוג מסוים של נשים – אלה שנמצא להן הגן של המחלה, והן יודעות שהסיכון שלהן לחלות בסרטן השד גבוה מאוד. אבל גם נושא הכריתה התברר בשנים האחרונות כפחות בטוח ממה שחשבנו". אם פעם חשבו שכריתה מלאה מונעת סרטן השד באופן מוחלט, כיום מתייחסים אליה גם כאל שיטה שרק מורידה את הסיכון לחלות".

 

אבל בעוד שהתרופות מורידות את הסיכוי לחלות בסרטן השד בחצי – כריתת שדיים מבטיחה את הפחתת הסיכון ב-90%, למרות שיש לה את תופעות הלוואי שלה, שהן דרמטיות הרבה יותר, ופוגעות לא רק בהיבט הפיזי, כי אם גם בדימוי העצמי של הנשים שעוברות את הניתוח.

 

הקרב סביב בדיקות סרטן השד

הדעות לגבי הבדיקות המתאימות חלוקות, ובאופן תדיר נשמעים קולות שונים המכריזים שבדיקה זו או אחרת אינה יעילה, כשעל המוקד נמצאת תמיד בדיקת הממוגרפיה, שיש הטוענים כי אינה יעילה כלל, במיוחד לא לנשים בגילאים צעירים. עם זאת, מדגישה ד"ר ז'בליוק את חשיבות הבדיקה, במיוחד אצל נשים בסיכון גבוה. "בדיקות נשאיות צריכות לעשות MRI  פעם בשנה, ופעמיים בדיקה אצל כירורג שד, החל מגיל 35".  

 

גם נשים שהוקרנו בילדותן, ופעמים רבות אינן מודעות לסכנה שאורבת להן בבגרותן – צריכות להעלות את תדירות הבדיקות. "נשים רבות שעברו טיפולים בילדות לא מודעות, ולעתים גם הרופאים לא יודעים לומר להן שהן צריכים להיבדק". לנשים אלה ממליצה ד"ר ז'בליוק בדיקה שנתית של ממוגרפיה (במקום פעם בשנתיים, כפי שממליצים שירותי הבריאות), ובדיקה ידנית אצל כירורג שד כל חצי שנה.

 

 

לפי האגודה מלחמה בסרטן, במסיבת העיתונאים שערכה באוקטובר לרגל חודש סרטן השד, אין דרך לבדוק סרטן השד מתחת לגיל 50, גם לא בממוגרפיה, כיוון שהשד צפוף מדי, ולא ניתן להבחין בגושים. גם הבדיקה הגנטית, לה זכאית כל מי שיש לה קרובות משפחה שחלו בסרטן השד או בסרטן השחלות – אינה מהווה כלי יעיל לבדיקה, כשרק שליש מהזכאיות אליה אכן מבצעות את הבדיקה. עוד הדגישו באגודה למלחמה בסרטן השד כי בדיקת כירורג שד אינה יעילה – אולם כמות נרחבת של רופאים ששוחחנו איתם מצהירים חד משמעית: היבדקו אצל כירורג שד. עם זאת, מסתמן כי רק מכלול הבדיקות נותן תמונת מצב טובה מספיק.

 

לפי נתוני האגודה למלחמה בסרטן בישראל בשנת 2012, אחת מ-7.5 נשים תחלה במהלך חייה בסרטן השד. ישראל מדורגת במקום החמישי בין מדינות העולם בשיעור החולות במחלה. אך יחד עם זאת, שיעורי התמותה מהמחלה נמוכים יותר, וישראל מדורגת במקום התשיעי, ובמגמת ירידה. בישראל חיות כיום 19,010 נשים שחלו או עדיין חולות בסרטן השד, מהן 4,497 חולות חדשות. מי נמצאת תחת סיכון? נשים הנושאות את הגן מהוות כ-4% מהנשים באוכלוסייה.