האם באמת חייבים לטפל בכולסטרול?

לא בטוח. במקרים רבים הטיפול התרופתי בכולסטרול אינו הכרחי, ורק מטופלים בודדים מפיקים ממנו תועלת. האם זה שווה?

כמעט פעם בשבוע, נכנס אלי מטופל צעיר המבקש לחזור על בדיקות הדם לשומנים. "אמרו לי שיש לי כולסטרול גבוה בבדיקות הקודמות ושאני צריך טיפול", הוא אומר.

כולסטרול גבוה הוא אכן אחד המנבאים המשמעותיים ביותר של מחלת לב כלילית (פגיעה בעורקים המזינים את שריר הלב), מצב הגורם להתקפי לב ופגיעות נוספות בלב וגם למוות. גורמים אחרים המשפיעים על הסיכון למחלות אלה הם יתר שומנים בדם, עישון, עודף משקל, אורח חיים יושבני (הימנעות מפעילות גופנית), יתר לחץ דם, סוכרת ותורשה.

מחלת לב כלילית היא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר בעולם המערבי לתחלואה וגם לתמותה.

במי צריך לטפל?

הטיפול התרופתי עוזר בהפחתת הכולסטרול וגם מפחית את הסיכון לפתח מחלת לב כלילית, כלומר יכול לשמש למניעה. טיפול מונע הוא אחד הטיפולים האהובים עלינו ביותר.

אם כן, אולי צריך להציע טיפול מונע בכדורים להפחתת שומנים בדם לכלל האוכלוסייה?

נכון להיום ברור שאין טעם לטפל בכלל האוכלוסייה, אלא רק באלו המצויים בסיכון מוגבר לחלות במחלת לב או בכאלה שכבר חלו במחלת לב.

האם יש טעם לטפל בילדים קטנים? כמעט בטוח שלא.

האם יש טעם לטפל בצעירים מתחת גיל 30? ברובם לא.

האם יש טעם לטפל בבני 65, רזים, פעילים גופנית, שאינם מעשנים ושרמת השומנים בדמם נמוכה? כפי הנראה שלא.

לא כל הנוטל תרופה חולה הוא

לטיפול התרופתי מחיר בכמה מובנים, החל מהמחיר הכלכלי, דרך המשמעות היומיומית הדורשת התרגלות לנטילת תרופה פעם ביום, תופעות הלוואי (הנדירות) האפשריות ולבסוף המשמעות הנפשית עבור האדם הלוקח טיפול ותופס את עצמו כחולה אולי שלא לצורך ("אני נוטלת תרופה לשומנים, ברור שאני חולה").

אז איך מעריכים את הסיכון וכיצד מחליטים במי לטפל? 

ארגונים רפואיים הנוגעים בדבר, מפרסמים המלצות המבוססות על תוצאות מחקרים אשר בדקו עשרות אלפי אנשים לגבי התועלת והנזק הכרוכים בטיפול. המלצות אלה מבוססות לרוב על ריבוד הסיכונים (הערכת הסיכון האישי של כל מטופל ומטופל) ובהתאם לרמת הסיכון שנקבעה לאותו מטופל, כך גם ההחלטה האם צריך בכלל טיפול ואם כן, לאיזו רמה יש להפחית את הכולסטרול בדמו.

יש כאלה שחייבים

בניגוד לדוגמה הקודמת, ברור שחולה סוכרת שמן ומעשן שלקה כבר בליבו, זקוק לטיפול זה, והתועלת הצפויה מהטיפול רבה בהרבה על הנזק המועט האפשרי - כמובן שבמקרה זה אין מדובר במניעה, אלא בטיפול שהחל לאחר שהתגלתה מחלת הלב.

לכל המטופלים, גם לאלה הזקוקים לתרופות וגם לאלה שלא, מומלץ כמובן לשנות את אורח החיים, לרדת במשקל (אם קיים עודף משקל), להפסיק לעשן, להגביר את הפעילות הגופנית ולהקפיד על תזונה נכונה. התועלת משינויים אלה עולה לאין שיעור על התועלת הגבוהה ביותר המושגת מטיפולים תרופתיים.

טיפול לפי החלטת המטופל

אבל מה עושים במקרים הגבוליים? ראשית יש להבין עם הרופא/ה מה היא התועלת הצפויה ומה הוא הנזק האפשרי.

אחד המדדים הקיימים הוא ה- NNT-Number needed to treat כלומר, בכמה אנשים צריך לטפל בשביל שאחד המטופלים יפיק תועלת.

לפי המחקרים, יש לטפל ב-250 אנשים מדי יום בעזרת כדור להפחתת שומנים, במשך 5 שנים, בשביל שאחד בלבד יפיק תועלת מהטיפול.

בכדי לא להיכנס לדיון בנושא הרווח והתועלת, דעתי היא שיש להוציא את ההחלטה מידי הרופא ולהעבירה אל המטופל/ת:

■ מהי עמדתך הבריאותית הבסיסית לגבי טיפול?

■ האם את/ה מעדיפ/ה להימנע ככל האפשר מתרופות, גם אם קיימת תועלת קטנה אפשרית מהן?

■ או אולי: האם את/ה מעדיפ/ה לעטות על עצמך כל שריון הגנה אפשרי כנגד מחלות? 

גם העמדה השנייה וגם העמדה השלישית הן לגיטימיות.

רפואה מונעת - לא רק בכדורים

ברור שצריך לכך פרטנר מתאים - בהנחה שאתם כמטופלים רוצים להיות אחראים לבריאותכם.

מצאו מטפל/ת אשר מוכן לדון עמכם באפשרויות ולא קובע עבורכם את הטיפול המתאים, תוך התחשבות ברצונותיכם ותפיסת חייכם.

גם אלה המעדיפים לא לבחור ולא להתלבט אלא להשאיר את הבחירה בידי הרופא - עמדתכם תתקבל בברכה, אך ודאו שהצד השני מבין אותה גם הוא.

וכדי שנוכל תמיד לעסוק רק ברפואה מונעת, קבע כבר הרמב"ם שהתזונה, הפעילות הגופנית והרווחה הנפשית הם העיקרים המשפיעים על בריאותנו. ואעז להוסיף, בוודאי לא כדור נגד שומנים, שתועלתו הצפויה אינה תמיד ידועה.