בזמן שיותר ויותר נשים מבקשות לידה טבעית, והמודעות להישארות עור לעור (skin to skin) של האם לתינוק לאחר הלידה גדלה, יש גם גידול בשיעורי הלידות שמסתיימות בניתוח קיסרי. היום הרופאים משתדלים שלא לקחת סיכונים, ובמקרה שהם צופים בעיה שעלולה לצוץ במקרה של לידה רגילה, הם בוחרים באופציה של ניתוח – בין אם כזה שנקבע מראש ובין אם כזה שמוכרז כחירום בגלל המצב של האם או של התינוק. וכך, נשים ששואפות ללדת בצורה הרגילה, נאלצות לא פעם לוותר על הפנטזיה.

 

עוד באון לייף: 

 

עם זאת, לאור דרישות האימהות, החלו לחשוב על פתרונות שיהפכו את החוויה ליותר עדינה ופחות סטרילית, בין השאר על ידי ויתור של המחיצה שמסתירה לאם את מה שמתרחש מתחת לראשה, או מתן האפשרות להניח את התינוק על גופה של האם מיד לאחר הלידה.

 

לאחרונה החלו לנסות גם שיטת ניתוח חדשה, שלפיה חותכים פתח בבטן התחתונה של האם, ואז מאפשרים לתינוק לפלס את דרכו החוצה לבד (או עם עזרה קלה), ממש כפי שהיה עושה לו הוא היה יוצא מהנרתיק.

 

 

 

 

דוגמאות לניתוחים כאלו – שיש הקוראים להם "לידה קיסרית" במקום "ניתוח קיסרי" - צצו לאחרונה ברשת, כמו הלידה ששיתף רופא מוונצואלה או לידה נוספת, ששיתפה אישה מבריטניה. כמובן שבהליכים האלו הלידה התרחשה ללא מחיצה והתינוק מועבר הישר אל חיקה של האם (מה שמעודד את ייצור החלב ועל פי מחקרים מגביר את הסיכויים של התינוק לינוק בהמשך). כמו כן, לידה קיסרית יכולה לעודד את אפלקס המורו (שבגללם תינוקות כאילו קופצים בפתאומיות) ולהשפיע על טונוס השרירים, בגלל ההלם שבשליפה המהירה על ידי רופאים, וכמובן שבמקרים האלו, הבעיה הזו נחסכת.

 

 

 

כרגע מדובר בהליכים חדשים יחסית ופורצי דרך, אבל יש הטוענים שאלו הם הדור החדש של הלידות ושבקרוב נראה כאלו לידות באופן שכיח.