מדי שנה באוקטובר מציינים בעולם את חודש המודעות לסרטן השד.  המודעות אכן ההולכת וגדלה, גם לבדיקות וגם למחלה, והנתונים מפחידים: כ-4,000 חולות חדשות מתגלות מדי שנה בארץ, ו-900 נשים מתות מהמחלה.

 

גם המושג "אחת מתשע" (שיש הטוענים שצריך להיות "אחת משמונה") הוא מושג מטריד. כדי להיחלץ מהסטטיסטיקה, ממליצים הרופאים על בדיקות תקופתיות, בדיקות סקר, כדי לגלות את המחלה בשלביה הראשונים -  כי למרות הכל גילוי מוקדם יעיל לא רק למניעה אלא גם מציל חיים.   

 

לדברי ד"ר תניר אלוייס, מנהלת מרכז השד במרכז הרפואי "קפלן" וחברת ועדת העידכון של האגודה למלחמה בסרטן בנושא סרטן השד,  שיעורי ההחלמה גדולים יותר ככל שמגלים את הגידול בשלב מוקדם יותר. "גידולים בשד אינם קטלניים, מה שקטלני הן גרורות לאיברים מרוחקים יותר כמו הריאות, המוח והכבד. גידול קטן קל יותר להסיר בניתוח, משום שהוא עדיין לא התפשט ולא שלח גרורות לבלוטות הלימפה, הסמוכות לשד. אם הגידול קטן מ-2 ס"מ, שיעורי ההחלמה הם כ-90% ויותר. ככל שהמחלה מתקדמת יותר פוחתים שיעורי ההחלמה ל-50% ופחות מכך". 

 

אבל למרות המודעות והעלייה במספרי הגילוי המוקדם, עדיין קשה לומר איזו בדיקה מאלה המומלצות היא הטובה ביותר. לכל אחת מהן יש יתרונות וחסרונות, שקשורים בגיל האישה, בהיסטוריה הגנטית, במבנה השד ולפני הכל, במודעות ובידע.

בדיקה עצמית: להכיר את השדיים שלך

בעבר המליצו לנו לבצע בדיקה עצמית, אחת לחודש, אבל מחקרים הוכיחו כי הבדיקה העצמית אינה מביאה לאיבחון מוקדם, ויתרה מזאת – גורמת לעליה בבדיקות ביופסיה מיותרות. ד"ר אלוייס מסבירה כי כשאישה ממששת ומוצאת גוש בשד בבדיקה עצמית, זה כבר לא אבחון מוקדם.

 

"בבדיקה עצמית אישה תחוש בגידול בגודל של 2 ס"מ ויותר. לכן זה כבר לא נחשב ככלי יעיל לגידול מוקדם. אחת לחודשיים שלושה מגיעה אלינו למרפאה אשה עם גידול בגודל של אשכולית. זה מצב מזעזע, וברור שמודעות עצמית יכולה להביא נשים להערכה ובירור מוקדמים, אם כי לא מדובר בגילוי מוקדם", אומרת ד"ר אלוייס.   

 

כיום התחלפה ההמלצה לבדיקה עצמית בהמלצה חדשה: ללמוד להכיר את השדיים. כלומר, לדעת להבחין בשינויים בצורת השד או גודלו:  גירוד עקשני, שקע או בליטה בעור, הפרשה מהפטמה, פריחה על הפטמה או שקיעה שלה, נפיחות בבית השחי או בזרוע העליונה ועוד.

 

בדיקה ידנית אצל רופא: הערכת סיכונים

במקביל, צריך להיבדק על ידי כירורג שד,  אם כי לדברי ד"ר אלוייס בדיקת הרופא לא יעילה בהרבה או משפרת את סיכויי הגילוי המוקדם לעומת מודעות עצמית. "חשיבות הבדיקה אצל הרופא אינה רק במישוש אלא ביכולתו לבצע הערכת הסיכון על פיההיסטוריה המשפחתית וגיל. על פי כל הנתונים, הרופא יחליט על תדירות בדיקת השד הידנית ובדיקות נוספות עליהן ימליץ, כמו ממוגרפיה, אולטראסאונד ואם יש צורך גם MRI".

ממוגרפיה: לא תמיד מדייקת

על פי אין ספור מחקרים, הוכח שהבדיקה החשובה ביותר, זו שמקטינה את סיכויי התמותה מסרטן השד - היא הממוגרפיה. למעשה, מדובר בבדיקת רנטגן לשדיים. זו בדיקה לא נעימה, אפילו כואבת, ויש נשים שפוחדות ממנה אפילו יותר מהמחלה עצמה.

 

בדיקת ממוגרפיה מומלצת לנשים מגיל 50 ומעלה, אחת לשנתיים, ללא תשלום, כחלק מהתוכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד. לנשים בקבוצת סיכון, כלומר נשים שבמשפחתן הקרובה קיימת היסטוריה של סרטן השד, הבדיקה מומלצת אחת לשנה, החל מגיל 40 ולעיתים מוקדם יותר, על פי המלצות הרופא.

 

אלא שעל אף יעילותה המוכחת, הממוגרפיה לא תמיד מדייקת, בעיקר כשמדובר בנשים מתחת לגיל חמישים. לדברי ד"ר מירי סקיילר-לוי, מנהלת המרכז לדימות שד במרכז רפואי "שיבא", גם אם עברת בדיקת ממוגרפיה והתוצאה תקינה, לא כדאי להיות שאננה. "כ-80% מהנשים מתחת לגיל חמישים חייבות להשלים את הממוגרפיה בבדיקות הדמיה נוספות , לכן חשוב שנשים ידעו שממוגרפיה לא תמיד מספיקה. בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר נשים שיש להן גידול בשד, אבל הבדיקה הראתה שהכל תקין. זו המגבלה העיקרית של ממוגרפיה, בעיקר אצל נשים צעירות שיש להן מבנה שד צפוף או סמיך שמסתיר את הגידולים. אבל זה יכול לקרות גם אצל נשים מבוגרות".

 

אולטרהסאונד שד: בדיקה משלימה לממוגרפיה

בדיקת ההשלמה המקובלת היא אולטרהסאונד שד. זו הבדיקה שיכולה לגלות את מה שמתפספס בממוגרפיה. מצד אחד, על פי מחקר שנערך באחרונה בארצות הברית, עולה כי באולטרהסאונד ניתן לראות את הגידולים שנצפים בבדיקת הממוגרפיה. אולם, בנוסף לכך, ניתן לראות גם גידולים שבדיקת הממוגרפיה לא מצליחה לאתר.

 

לדברי ד"ר אלוייס, בדיקת האולטרהסאונד יעילה פחות אצל נשים מבוגרות. "אצל מבוגרות מבנה השד שומני יותר, לא בגלל השמנה, אלא בגלל התנוונות מערכת צינורות ובלוטות החלב. בדיקת אולטרהסאונד יעילה פחות אצל נשים מבוגרות גם משום שהגלים העל-קוליים עוברים לא טוב ברקמה שומנית". למרות היתרונות המשמעותיים, לא נראה שבדיקת האולטרהסאונד תחליף את בדיקת הממוגרפיה לגמרי. "עדיין אין הוכחות מחקריות מספקות. מגבלה נוספת היא שאין מספיק טכנאים ורופאים מיומנים בבדיקה", מסבירה ד"ר סקיילר-לוי.

 

לטענת ד"ר סקיילר-לוי, יש כיום בביה"ח "שיבא" מכשירי אולטרהסאונד חדשים (של חברת "סימנס" ושל חברת "פיליפס"), שלדבריה צפויים לחולל מהפכה. "אני צופה שבעתיד יהיה שינוי ותהיה לנו טכנולוגיה שתחליף את הממוגרפיה כבדיקת סקר ותחסוך מנשים תוצאות שגויות שגורמות לביצוע ביופסיה מיותרת", סבורה ד"ר סקיילר-לוי.

בדיקת MRI   

בדיקת השלמה נוספת לבדיקת הממוגרפיה היא בדיקת MRI שאף מבוצעת כבדיקת סקר אצל נשים בסיכון מוגבר לפתח סרטן השד,  בגלל היותן נשאיות של גן BRCA וגורמים אחרים. אבל גם הבדיקה הזו, אינה חפה מחסרונות. "יש מעט מומחים שיודעים לעשות אותה בצורה טובה, היא בדיקה יקרה, אורכת זמן רב והיא לא נעימה. בנוסף, ישנן נשים שלא מסוגלות להיכנס למכשיר בגלל קלסטרופוביה", אומרת ד"ר אלוייס, "אבל אצל נשים בסיכון, התועלת רבה על הסיכון ועל ה"מחיר". אלה נשים צעירות שאצלן בדרך כלל הסרטן מופיע בגיל צעיר שבו כאמור יש חסרון לממוגרפיה".

 

לדברי ד"ר סקיילר לוי, ה MRI היא בדיקה מאוד רגישה, בה ניתן לראות כל מיני גושים מעוררי חשד, ולכן היא מביאה לביצוע ביופסיות בשיעור גבוה. אין הוכחה מחקרית, לדבריה, לכך שהשימוש ב- MRI מביא להפחתת התמותה מהמחלה.

 

בדיקות גנטיות - להיות מודעת לסיכון

רוב מקרי סרטן השד אינם תורשתיים. רק כ-10 עד 15 אחוזים ממקרי סרטן השד הם תוצאה של סיכון תורשתי,  אולם הבדיקה והידיעה על גורמי סיכון גנטיים, מאפשרת החלטה מודעת לגבי המשך מעקב בצורה  מוקפדת יותר.

 

כיום ידועים מספר גנים, שכאשר קיימות בהם מוטציות מולדות, הן מעלות את הסיכון להתפתחות סרטן השד בצורה משמעותית. הגורם השכיח ביותר לסרטן שד תורשתי הן מוטציות בשני גנים הנקראים: BRCA1 ו-BRCA2.  נשים שהן נשאיות של מוטציות בגנים אלה, מצויות בסיכון גבוה לחלות בסרטן שד ובסרטן שחלה. בדיקת דם הנערכת בבתי החולים, יכולה לגלות את השינוי בגנים.

לא להפסיק להתעקש

לדברי ד"ר סקיילר-לוי,  בכל פעם שהיא רואה אשה בת 35, שהרגישה משהו בשד ולא נתנו לה להיבדק בממוגרפיה או אמרו לה שהיא "צעירה ואין סיכוי שיש לה משהו בשד", ובסוף היא מגיעה עם גידול מתקדם, זה מקומם אותה. כדאי לדעת מה מגיע, ולא לוותר.

 

כל הבדיקות, מבוצעות בקופות החולים חינם -לנשים בקבוצות סיכון או מגילאי 50 ומעלה. לנשים שאינן בקבוצת סיכון, שמבקשות לעבור ממוגרפיה או בדיקות נוספות (כי הן חושדות שיש להן גוש בשד, ומסיבה כלשהי אינן מקבלות אישור מהרופא שלהן לבצע את הבדיקה חינם, למשל) ד"ר סקיילר-לוי ממליצה בחום להתעקש או לשלם. (מחירי הבדיקות באופן פרטי הן: ממוגרפיה: 100-150 שקלים, אולטרהסאונד- 200-250 שקלים, MRI– כ-2,400 שקלים).

 

לפרטים נוספים:

 

עמותת "אחת מתשע"

האגודה למלחמה בסרטן