הסוד, אני משתפת אותם, הוא בקפה ובריצה של הבוקר. 
 
בחודש האחרון התחלתי לעשות ריצות בוקר. לא, לא כאלה של סטייל ועודף זמן בפארק הירקון עם מאמן חתיך וביגוד ממותג וסקסי של חברת ספורט יוקרתית, רחוק מזה, תאמינו לי. 
 
את הבקרים שלי, בחודש האחרון לפחות, אני פותחת בריצה של חצי שעה מסביב לשכונה שלי. לפני שאני יוצאת מהבית אני שותה כוס קפה טורקי עלית, גם כדי להתעורר (בכל זאת, 5 וחצי בבוקר זו לא שעה קונבנציונאלית לבחורה שהלכה לישון ב1 בלילה לאחר בילוי), וגם כדי למלא את הגוף בקפאין להמרצת מחזור הדם ולהעלאת הסיבולת.
 
מיד בתום הקפה ואחרי חטיף אנרגיה קטן (אל תהיו קטנוניים, חטיף וחצי אבל היי, מותר לי, זה השוקולד היחיד שאני מאפשרת לעצמי במהלך היום!) אני יוצאת לדרך, תרתי משמע...

 

מודה, לבחורה כמוני, שרוב חייה לא הורגלה למשמעת ספורטיבית, ריצות הבוקר, בהתחלה לפחות, היו סיוט. 
זוכרת את הבקרים הראשונים בהם גירדתי את עצמי מהמיטה ויצאתי לרחוב עם עיניים טרוטות ומרמור שהיה יכול למלא אצטדיון.
 

בואו נגיד, שבלי תוכנית אימוני הריצה שבניתי לעצמי בעזרת מאמן הכושר הוירטואלי שלי לא באמת הייתי יכולה לעמוד בשגרת האימונים הזו.

 

כל ה"טוב" הזה התחיל לפני קצת יותר מחודש, כשנתקלתי באפליקציית ZUZU. בהתחלה לא כל כך הבנתי על מה כל הרעש... אבל אז הורדתי אותה לסלולרי, וגיליתי שאני יכולה לבנות לעצמי תוכנית אימונים אישית, מותאמת למטרות שלי, והאפליקציה מצידה מתריעה כשעומד להתחיל האימון, ומעלה את רמת הקושי והאתגר בהדרגה. אבל מעל הכל והכי חשוב, אני רוצה להזכיר לכם שמדובר בבוקר, מוקדם בבוקר, בזמן שבו אנשים בד"כ פחות סימפטיים... ובמקרה הזה נחסכת ממני ההיתקלות בבני  אנוש והעלאת  חיוכים מאולצים על הפנים... זה רק אני, האפליקציה, סמטאות הרחובות בשכונה, והניצבים בסרט שלי... נו, עוברי אורח... שגם הם מתעוררים בשעות לא הגיוניות בבוקר.... אז תודה לאפליקציית .ZUZU

 

הפעם הראשונה בה הערכתי את המאמצים האלה שלי, של הקפה וריצות הבוקר, הייתה דווקא ביום עבודה ארוך, בהפקה שגרמה לי לעמוד על הרגליים בעבודה מאומצת וכזאת שדורשת ריכוז שיא. 
 
או אז הבחנתי, כי למרות החוסר בשעות השינה בלילה שלפני, אני מצליחה להישאר עירנית ומרוכזת, מלאה באנרגיות וחיוניות ומצליחה לתפקד טוב יותר מרוב האנשים שעבדו סביבי. 
 
פתאום הבנתי, עודף האנרגיות מהבוקר, בשילוב של כוס הקפה עם הריצה, הם אלו שגרמו לי להתחיל את היום שלי באופן ספורטיבי ומרענן, כזה שהצליח 'להחזיק' אותי היטב, גם ביום קשה ומאמץ.
 

מאז אותה ההבנה, אני לא מוותרת על חצי שעת אימון, לפחות 3 פעמים בשבוע, בייחוד בימים בהם אני יודעת שיידרש ממני מאמץ וריכוז, בימים בהם אדרש לעודף אנרגיה.

תוך כדי כתיבת שורות אלה, נזכרתי באירוע מעניין אותו הפקתי לפני כשנה וחצי, האירוע התקיים בשטח פתוח באחד הפארקים בצפון הארץ.

 

 אמצע הלילה, כל צוות ההפקה עסוק בחזרות ובהקמות כאשר התחלתי להרגיש איך העייפות אט אט משתלטת עלי, כמה דקות לאחר מכן, אחד הגברים בחבורה (די, נו, בחיי שאם זו הייתה אישה הייתי מפרגנת באותה המידה, אם לא יותר!) הציע להכין קפה טורקי על האש, ככה, אותנטי, ממש כמו שעושים בקמפינג על הכנרת בלילות הקיץ, או בצופים, תלוי איפה גדלתם... מפה לשם, כמה דקות לאחר מכן כבר החזקתי ביד כוס קפה טורקי של עלית, כוס קטנה ומהבילה עם ניחוח שלעולם לא אשכח, ככה, באמצע הלילה, עם עייפות שיא שכמעט ונעלמה תוך מס' דקות, להערכתי, זה היה הקפה הכי טעים ששתיתי בימי חיי!

 

את הפוסט הזה אני כותבת אליכם, באהבה גדולה, מהמיטה שלי, לאחר 12 שעות עבודה. השעון המעורר שלי כבר מכוון למחר, ל5 ורבע בבוקר, לריצה הקבועה שלי, וכוס הקפה הקטנה שלי, זו שמלווה אותי בנאמנות כבר כמה שנים, אפילו במעברי דירות, גם היא שטופה ורחוצה, מחכה לבוקר.

 

שמעו לי, זה הסוד של אנשים יעילים ומצליחים:
את הבוקר פותחים בריצה וקפה טוב, כאלה שמעוררים אותנו ונותנים לנו זריקת אנרגיה ואדרנלין. 
והיום שלכם? הוא ייראה אחרת, מילה שלי זו מילה.