מכירות את זה שהשעה כבר ממש מאוחרת. ארוחת הערב מזמן מאחורינו , שעת השינה עוד לפנינו והתקף רעב קטן מגיח לו פתאום? בטח מכירות. ואז אנחנו מטיילות למקרר ובשבריר של שניה או שתיים עושות בחירה שברוב הפעמים איכשהו נצטער עליה, לא בגלל שאכלנו אלא יותר בגלל מה שאכלנו . משום שכאשר מדובר במצבים של רעב ולעיתים גם עייפות -  היד שלנו, לרוב תלך לכיוון השוקולד והגלידה מהר יותר מאשר לגזר ולתפוח.
 
מחקר חדש אשר פורסם ממש לאחרונה בכתב העת "Psychological Science" בחן את הבחירות האלו שאנחנו עושים והגיע למסקנה מעניינת  - יכולת השליטה העצמית שלנו בכל הנוגע לאוכל (כלומר העדפת הגזר על הגלידה) תלויה במהירות בה המוח שלנו מכניס את פקטור הבריאות לתוך קבלת ההחלטות שהוא עושה באותו רגע. 
 
ניקולט סליבן, שעומדת בראש המחקר סיפרה, כי בכל בחירת מזון שאנחנו עושים משתתפים שיקולים של טעם ובריאות. למעשה, המוח שואל לשבריר שניה: האם זה טעים לי? / והאם זה בריא לי? 
 
ההחלטה מתקבלת בשבריר של שנייה. צילום: shutterstock
 
מה שמחקרה של סליבן ניסה לבדוק היה באיזה שלב של קבלת ההחלטות נכנס שיקול הטעם ובאיזה שלב משתלב שיקול הבריאות. לגבי הטעם שלנו לא נדרשת מחשבה מיוחדת. רובנו יודעים בדיוק מה טעים לנו ומה לא, זה מידע שמוטבע בתוך המערכת שלנו. לכן, הניחו החוקרים כי שיקול הטעם הוא זה שמופעל ראשון.
 
פקטור הבריאות, לעומת זאת, מורכב יותר ודורש למידה וחקירה. לכן הניחו כי שיקולי הבריאות נכנסים בשלב מאוחר יותר, השאלה היא עד כמה מאוחר? 
 
לצורך המחקר נעזרו בקבוצת סטודנטים קטנה ורעבה (כנראה כדי לדמות את המצב בו אנו נמצאים כאשר עטים על המקרר מאוחר בלילה). הם התבקשו לא לאכול כלום במשך 4 שעות ולאחר מכן הראו להם על המחשב 160 סוגי מזון אותם היו צריכים לדרג לפי : הטעם/ הבריאות /ועד כמה היו רוצים לאכול את המזון הזה בסוף הניסוי. המזונות השונים חולקו ל-280 זוגות אקראיים (בריא מול לא בריא בצירופים שונים) והסטודנטים נדרשו לבחור בכל זוג את המזון המועדף בלחיצת עכבר. החוקרים עקבו אחרי תנועות העכבר וכך יכלו לראות באיזו מהירות הגיבו הנחקרים לטעם ובאיזו מהירות הגיבו לבריאות. 
 
החוקרים נוכחו לגלות כי היו נחקרים שתנועת העכבר שלהם הופעלה בשלב מוקדם ע"י טעם המזון אבל לא הרבה מאוחר יותר השתנתה תנועת העכבר (כלומר התחלפה הבחירה) בעקבות שיקול בריאותי. אותם נחקרים העדיפו בסופו של דבר, לדוגמא, את כרוב הניצנים על הפיצה. לעומתם, נחקרים אחרים הופעלו גם הם בשלב המוקדם על ידי הטעם אבל שיקול הבריאות הופיע מאוחר מדי (מספיק מאוחר כדי שהבחירה תהיה פיצה).
 
החוקרים גילו כי בממוצע, שיקול הטעם גרם לתנועת העכבר 200 אלפיות השנייה לפני ששיקול הבריאות גרם לתנועה זו ולכן הסיקו כי זה גם ההבדל במהירות בה שיקולים אלו מופעלים ע"י המוח שלנו בתהליך קבלת ההחלטות במציאות .
 
למהירות בה נכנס כל שיקול למערכת החשיבה שלנו יש משמעותית קריטית ביותר, מאחר שהזמן בו אנחנו פותחים את דלת המקרר לוקח שניות בלבד ( והבדל של 100 אלפיות השנייה יכול לעשות הבדל עצום בתזונה הכללית שלנו). 
 
 
קודם חושבים על הטעם, רק אחר כך על הבריאות. צילום: shutterstock
 
בניתוח התוצאות, כאשר חילקו החוקרים את הסטודנטים הנחקרים לשתי קבוצות: אלו שהוגדרו על ידם "בעלי השליטה העצמית הגבוהה" שבחרו בסופו של דבר באוכל הבריא מול "בעלי השליטה העצמית הנמוכה" שבחרו במזון לפי שיקולי טעם בלבד – גילו כי בעלי השליטה הנמוכה שילבו את שיקול בריאות המזון כ-323 אלפיות השנייה מאוחר יותר מהקבוצה הראשונה. מספיק מאוחר בכדי שהבחירה שלהם במזון למעשה כבר נעשתה עוד לפני ששיקול הבריאות הופיע.
 
כך הסיקו כי מה שמשפיע על השליטה העצמית שלנו בבחירת מזון היא המהירות בה המוח של כל אחת ואחד מאתנו "נזכר" בפקטור הבריאותי. דבר נוסף אליו שמו לב , כי אלו אשר הכניסו את שיקול הבריאות בשלב מוקדם יותר גם נתנו לו חשיבות רבה יותר מול שיקול הטעם.
 
אז מה עושים עם המידע הזה?
 
בתור התחלה מחכים קצת. עכשיו כשאנחנו יודעים שהזמן הזה יכול להיות גם שניות ספורות שעושות את כל ההבדל, שווה לעשות את המאמץ הקטן הזה ולפתח הרגל לפיו, כאשר אנחנו בוחרות את המזון שלנו (במסעדה או בבית) כדאי לעשות זאת קצת יותר לאט כדי לאפשר למוח לקבל את ההחלטה הנכונה יותר עבורנו.  
 
חלק ממסקנות החוקרים הן כי מחקרי המשך של תחום זה, עשויים להשפיע על מידע בריאותי לציבור ובעיקר על התצוגה הוויזואלית שלו. למשל,  הדרך בה כתובים נתונים על מוצרים בסופרמרקט (מספר קלוריות/ אחוזי שומן). יתכן מאוד שאותם נתונים צריכים להופיע באותיות גדולות יותר ובמקום בולט יותר בכדי שיכנסו מהר יותר למערכת השיקולים שלנו בעת קניית המזון.