כשאני חושבת על מה זה סקס, אני חושבת על כל מה שלימדו אותנו וספגנו עוד בשלב מוקדם בחיים. איך נכנסים להריון, סצנות בסרטים, איבוד הבתולין – הכל חדירה. יש אפילו מונח שמיועד לכל מה שהוא לא חדירה – משחק מקדים. לחדירה. שהיא לא רק חלק בלתי נפרד מסקס, היא גם השיא, הסיבה שלשמה התכנסנו.

עוד במדור הסקס 'מציצות':

אני מכירה הרבה נשים שלא אוהבות סקס עם חדירה. לא לפעמים, לא בקוויקי, לא ביום הולדת, לא אף פעם. וכל הנשים האלו עושות סקס עם נשים. חשבתי לעצמי שלא יכול להיות שהעדפה מינית מגיעה עם נטייה מינית - אז מה לגבי נשים ששוכבות עם גברים? האם יש להן מקום לבטא את הצורך הזה, והאם זה בכלל משהו חריג כמו שאני חושבת, או שזה פשוט לא משהו שמדברות עליו או אפילו מודות בו? הנה שתי נשים שלא אוהבות חדירה והסכימו לספר לי על זה.

נשים שלא אוהבות חדירה1

שירלי, בת 23: "אני בזוגיות כבר 3 שנים, הוא הפרטנר היחיד שהיה לי אי פעם. עברנו המון תהליכים שקשורים לסקס. כשאני פותחת עם חברות את העניין הזה שאני לא אוהבת סקס, לא נהנית מזה ולא גומרת מזה..."

מסקס?

"הכוונה לחדירה. אני כבר הבנתי שסקס זה לא רק חדירה, אבל אני מרגישה שלא כולן הבינו את זה. אז כשאני מדברת על זה נפתח איזה סכר של "כן, ברור שלא נהנים בסקס, בחדירה" וזה כאילו בסדר. עם כל התודעה הפמיניסטית שאני מפתחת, יש לי הרבה חברות שחושבות שתפקידים מגדריים זה ביולוגי. כל פעם מחדש אני מופתעת כמה הן לא מחוברות לעצמן ולמה שהן רוצות. הן נותנות הכל בסקס ולא מצפות לכלום בתמורה. אני מרגישה שחדירה זה משהו שמתרכז יותר בגבר. אני לא מכירה נשים שגומרות מזה ולא מכירה גברים שלא גומרים מזה. בהתחלה, כשעשיתי סקס מאד נהניתי, אבל לא כי זה נעים מינית אלא כי הנה, אני עושה סקס ואני כמו כולם."

ומה שהתאים לכולם לא היה בשבילך.

"אני חושבת שיש דרכים ליהנות מחדירה שהן לא מיניות. אני אוהבת להרגיש אדם אהוב כל כך קרוב אליי, התחושה שהוא בתוכי, הקרבה. אבל לא מינית. לקח לי הרבה זמן להודות בזה, אפילו בפני עצמי. זה מעבר ללא נהנית, או לא גומרת מזה, זה יכול ממש לשרוף לי יום שלם אח"כ, ברמה הפיסית".

ואולי עניין החדירה זה איזשהו חסם פסיכולוגי?

"ממש לא. אני בן אדם מאד מיני. אוהבת שיורדים לי, אוהבת לאונן, הכל. וזה לא שאני שונאת חדירה, אני פשוט לא נהנית מזה כמו מדברים אחרים, מהם אני נהנית הרבה יותר. זה בעיקר איך שמלמדים אותנו בסרטים, בדיבורים, בשיעורי חינוך מיני... אני חושבת שאם הייתי גדלה בלי לדעת את כל הדברים האלה, ואז הייתי מתנסה בחדירה – פשוט הייתי אומרת לעצמי שאת זה אני לא אוהבת. גם יש בזה משהו מאד אלים. בייחוד אם זה במסגרת מערכת יחסים שהיא לא 100% כנה וטובה. כרגע אני במצב שאם אשכב עם חבר שלי ולא יהיה לי נעים הוא מיד יצא. גם אם לא אגיד כלום הוא יראה את הפנים שלי וידע. מבחינת הרבה נשים אחרות, הן מרגישה שהן "צריכות לסיים את העבודה".

נשים שלא אוהבות חדירה2

למה את חושבת שזה ככה?

"לפני שנה הייתי בהרצאה עם בן הזוג שלי על סקס פמיניסטי והמרצה דיברה על זה שהסקס נגמר כשהגבר גומר. פתאום היה לי ממש "גלינג" כזה של הבנה. כי וואלה, זה נכון. ולמה שזה לא יגמר כשאני גמרתי והוא לא? ובאותו עניין - חייבים לשנות את התפיסה שסקס זה חדירה, יש הרבה דרכים לעשות סקס. הרבה נשים לא גומרות מזה, ולא נהנות מזה. בעצם כל מגע מיניזה סקס. גם מין אוראלי, סקס יבש...  אנחנו לא שוכבים הרבה עם חדירה. היינו חצי שנה פרודים ומאז שחזרנו זה לזו, לשנינו פחות בא. אנחנו עושים את זה מידיי פעם אבל לרוב אנחנו עושים דברים אחרים. יחד עם זאת, נראה לי שהתגובה שלו קצת יוצאת דופן. אחרי פעם אחת שלא נהניתי הוא לא הסכים לשכב איתי מלא זמן כי הוא פחד אבל זה ספציפית הוא. הרבה פעמים חברות מספרות לי על סטוצים שהפרנטר ממש לא דואג להן שייהנו ויגמרו גם, או שהם פשוט בטוחים שנשים נהנות וגומרות מחדירה. צריכת פורנו של שנים עיוותה להם את התפיסה לגבי מה זה סקס. וזה מעלה לי את עניין הגניחות - בפעמים הראשונות שעשיתי סקס הרגשתי צורך לגנוח, ולא כי רציתי או נהניתי, אלא כי חשבתי שזה מה שעושים. אני בטוחה שהרבה נשים כמוני גונחות בסקס כי ככה אמורות לעשות, וגברים חושבים שהן נהנות מזה".

אלמוג, בת 32: "התלבטתי אם להתראיין. כשראיתי פוסט של מישהי שמחפשת מרואיינות לנושא הזה, התחברתי מיד, אבל זה לא שאני נמנעת מחדירה".

מה זאת אומרת?

"אני כן שוכבת עם גברים עם חדירה, אבל אני לא אוהבת את החלק הזה בסקס. זה מרגיש לי מוזר, לא נעים. כשמגיעים לשם החרמנות שלי יורדת בבת אחת די מהר. כשהוא נכנס בפעם הראשונה זאת תחושה מאד מענגת, אבל אחרי זה סתם, מרגיש רפיטטיבי ולא כיף".

נשים שלא אוהבות חדירה3

תמיד היה ככה?

"אני חושבת שכן. עברתי הרבה גלגולים בתפיסה של המיניות שלי, של מה אני אוהבת, ולמה. אבל אני חושבת שחדירה תמיד עשיתי כי זה חלק בלתי נפרד מסקס, זה כאילו "חובה". בשלב מסוים הפסקתי עם סטוצים והתחלתי לשכב רק עם בחורים שאני מרגישה איתם נוח וסומכת עליהם, אז אני יכולה לבקש להפסיק אם זה כבר מעבר למה שאני מסוגלת להכיל, או כשפתאום אני מרגישה שאני ממש לא נמצאת בסיטואציה".

יכול להיות שזה משהו שקשור בנפש, שהיית רוצה לפתור?

"תראי, רוצה לפתור זה לא מדויק. כי הרצון הזה מגיע מאותו מקום שרוצה להשתלב או לרצות אחרים. לא חסרה לי חדירה. אני לא חושבת שבכלל הייתי עושה את זה אי פעם אם לא היו אומרים לי שזה חלק הכרחי בסקס. ולגבי הנפש – יכול להיות, אבל סקס אנאלי אני עושה לפעמים, למשל. אז הבעיה היא לא עצם החדירה, אלא שהחדירה הספציפית הזאת פשוט לא מהנה בשבילי".

אז למה בעצם את ממשיכה לעשות את זה?

"הייתי מעדיפה שסקס היה נבנה יחד עם הפרטנר שלי, ולא עם תבנית ידועה מראש. אני כנראה מגזימה אבל אני מעדיפה כבר לעשות את זה מאשר לומר להם את האמת. לא בא לי להסביר למה זה ככה, או שינסו לנתח אותי ולפתור לי בעיות. ניסיתי כמה פעמים, אבל הרי מתישהו הם ירצו ויבקשו וזה הרי לא ביג דיל... כאילו, זה מקובל לעשות משהו בסקס בשביל הפרטנר שלך, גם אם את לא אוהבת. ואז חזרנו לנקודת ההתחלה, רק שאני כבר חשופה, ומרגישה אפילו עוד יותר שלא קשובים לי, ושהרצונות שלי פחות חשובים. אני מרגישה שבמקרה הכי טוב – זה יגיע לפשרה של 'לפעמים כן נעשה חדירה, אבל לא תמיד' ואת הפשרה הזאת אני יכולה לנסות לעשות גם בלי לתקשר על זה".

נשמע מאד קשה.

"זה באמת ככה לפעמים. אני מאמינה שאנחנו ממשיכים להתפתח כל החיים, מבחינה רוחנית, מינית ונפשית. אולי יבוא יום ואמצא את הפרטנר המתאים שלי, שאולי גם הוא לא אוהב חדירה. או שיהיה מוכן לוותר על סוג אחד של קיום יחסי מין. עד אז, בכנות מוחלטת, אני לא חושבת שאפשרי לוותר על זה לחלוטין".