לא כולן חולמות על חתונה: תכירו את הנשים שלא רוצות זוגיות
להישאר רווקה לנצח זו לאו דווקא קללה או משהו שאמא אומרת כשהיא מודאגת שלא תתחתני לעולם – יש לא מעט נשים שזוגיות פשוט לא מתאימה להן או מעניינת אותן. נופר שדה שוחחה עם 3 נשים כאלו
על נשים שמדמיינות את שמלת החתונה שלהן מגיל 6 אנחנו שומעים כל הזמן, אבל מה עם נשים שוויתרו על החלום הזה? כאלה שבאמת ובתמים לא מחפשות זוגיות, ואפילו מסרבות לה? הן קיימות ונמצאות, והגיע הזמן שנשמע גם עליהן.
עוד במדור מציצות:
- נשים שנמשכות להומואים - יש דבר כזה
- איך מרגישה אישה שהופכת לגבר ליום אחד?
- כשמשחק מקדים הוא כל המשחק: נשים שלא אוהבות חדירה
שירה, בת 27, מספרת: "עם החבר הראשון זה היה קשר מאד סודי ומוסתר כי הייתי חרדית, ומטבעי אני אדם מאד סקרן, אז כשיצאתי מהחברה החרדית הרבה דברים נפתחו לי. הכרתי הרבה גברים שהיו אכזבה מתמשכת, ובמשך שנה היתה לי מחזרת. החלטתי לנסות, בשביל ההרפתקה. זה היה משהו מאד ידידותי, לא רומנטי, ומאז לא יכולתי לחזור אחורה, ואני רק עם נשים. אחריה היו עוד הרבה מזדמנות, ואז הכרתי את האקסית המיתולוגית, אם אפשר לקרא לזה ככה. היינו יותר משנתיים יחד. היא היתה בארון, המשפחה שלה עד היום לא יודעת שהיא יוצאת עם נשים, וזה הפך להיות קצת פרנואידי... בלי דד ליין. לא יכולתי יותר".
נכנסת גם את לארון, באיזשהו אופן.
"כן, זה היה יותר מידי. אני עשיתי צעד גדול מאד כדי להוציא את זה החוצה, עם המשפחה החרדית שלי. גם היא יכולה. פתאום היו לה הצעות מלחיצות כאלה, בסגנון 'אני אתחתן עם גבר, אבל נמשיך להיות יחד'".
שמעתי את הלב נשבר עכשיו, מהמשפט הזה.
"לגמרי. אני תמיד שמה דברים על השולחן, קשה לי עם הסתרות. לסביבה זה פחות נוח, אבל ככה יותר טוב לי. גם מהמשפחה לא ביקשתי רשות, פשוט עדכנתי אותם שאני לסבית. ומאז זה באמת רק סטוצים, או מה שאני הכי מסתדרת איתו – יחסים שהם ידידות ויזיזות במקביל – לטווח ארוך. שיוצאות יחד, עושות סקס יחד... אבל אפס מחויבות".
חייב להיות לקשר דד ליין. צילום: Shutterstock
הידידות לא הורגת את התשוקה?
"לא. הידיעה ששום דבר לא ברור מאליו, ושאנחנו עם פרטנריות אחרות, זה דווקא מאוד משמר את התשוקה, במקומות שזוגיות יכולה להרוג אותה".
ולמה את לא רוצה זוגיות?
"כבד לי, גם אם אני עם מישהי מדהימה. יש משהו מלחיץ במחשבה שבאיזשהו שלב יבוא הקטע של לעבור לגור יחד, או גרוע מכך, להתחתן. מישהי שתתקשר אליי ותשאל איפה אני ותאמר שהיא מתגעגעת... אני לא יכולה עם זה. אני מקווה שלא להתאהב. אני רואה מה קורה לאנשים, הם מאבדים כל טיפת רציונל. אני בן אדם ממש רציונלי ולא רוצה לאבד את זה".
אני תמיד אומרת שלהתאהב מוריד את הIQ-.
"ממש ככה. זה לאבד שליטה לגמרי, ואני חולת שליטה. חייבת להיות בפוקוס על החיים שלי, לא לתת לאף אחד להתערב לי בהחלטות".
את חושבת שיש אנשים שבנויים לזוגיות, וכאלה שלא?
"כן. יש לי חבר ממש טוב שמאד מחפש זוגיות. הוא רוצה רציני, להתאהב מעל הראש, כמו בסרטים. והוא לא מפחד לאבד את עצמו, להיפך - זה מאפס ומאזן אותו. זה חמוד בעיניי, מהצד, אבל גם קצת מוגזם. כאילו שבלי זה הוא חצי. אני נהנית מהלבד שלי ולו אין מושג איך זה. יכול להיות שזה קשור לכך שגדלתי במשפחה עם מלא ילדים, בלי ספייס בכלל. יש לי 10 אחים".
יכול להיות שזה גם מאכזבה של קשרים קודמים?
"להיפך, ממערכות יחסים קודמות גיליתי שגם אם זה טוב, גם אם הסקס מעולה, זה לא מתאים לי. והקשרים הקלילים משאירים אותי חיה".
ואיפה מוצאים כאלה?
"בברים, דרך חברות, ומאז שעברתי לתך אביב זה קורה בכל מקום. אני יכולה סתם לצאת לעשן ומישהי תבקש סיגריה, ובסוף תעלה אליי לסטוץ".
את מצהירה שאת לא מעוניינת בזוגיות כשאת מכירה מישהי?
"לרוב הן שואלות. יש את אלו שרוצות יותר ו'מוכנות להסתפק' – לזה אני לא נכנסת. אני אומרת בשלב מוקדם, לא עושה סקס לפני שהכל מובן. יש את אלו שהן סבבה, ויש את אלה ששופטות את זה לחומרה, כמו שמתייחסים לגברים דושים. 'מה את ילדה קטנה?', 'את לא רצינית' ו'את לא נראית כזאת'. כמו שמדברים לפרחח. הרבה פעמים גם מקשרים את זה ליציאה מהדת, ושאני אגיע למיצוי מתישהו".
כאילו שזו לא החלטה מודעת שעשית.
"כן. אבל החיים בחברה החרדית חישלו אותי, ואני מודעת לזה שיש אנשים שלא מבינים פתיחות כזאת".
ומשפחה?
"אמא שלי לא מצליחה להבין את זה. היא אומרת שעכשיו אני נראית טוב ואין בעיה, אבל אומרת שעם השנים 'את תתבגרי, ותתכערי, ולא ירצו אותך. לא תוכלי להתמסד ולא תוכלי עם כל הסטוצים האלה. היא לא מבינה שזה לא מדאיג אותי, גם אם אגיע לגיל 50 ולא יהיה לי מישהו או מישהי יציבים. הרבה אומרים לי 'את כבר בת 27, מתי תעשי ילדים?'. אם הייתי גבר הייתי המגניב של החבורה, אבל לנשים מתייחסים אחרת. זה לא מקובל. 'מי ירצה אותך אחרי כל זה?'. החברה שלנו מתפתחת אבל יש תפיסות מקובעות נורא. הגדרות ותנאים להכל".
"אני יכולה לצאת לעשן, ומישהי תבקש סיגריה ובסוף תעלה אליי לסטוץ". צילום: Shutterstock
רעות, בת 23, הבינה שזה לא בשבילה בגיל מוקדם יותר. "ידעתי לומר שאני לא רוצה להיות בזוגיות כבר מגיל 16. לא מתוך איזה אירוע מיוחד, פשוט ראיתי הרבה אנשים סביבי נכנסים להמון דרמות. היה לי ידיד טוב שהיה מתאהב סדרתי וזה הכניס אותו לדכאונות. כן התאהבתי, ונמשכתי, אבל את הפורמט של זוגיות תמיד ידעתי שאני לא רוצה".
"למרות זאת, בצבא נכנסתי לקשר שנמשך 8 חודשים. בהתחלה היה נחמד, אבל לאט לאט זה נהיה לא בריא. ממש אינטנסיבי, הרבה אחריות אחד כלפי השני. נכנסתי למקום של מטפלת וזה היה יותר מידי. כל נשימה שלו היתה משפיעה עליי - בדיוק כל מה שרציתי להימנע ממנו".
זה נשמע משהו שהוא אקסטרה אינטנסיבי, לא כל זוגיות היא כזאת.
"נכון, אבל אני גם בחורה טוטאלית. כשאני נכנסת למשהו, בין אם עבודה ובין אם קשרים, אני מאד בתוך זה".
וכשהתאהבת בצבא, זה לא השתנה?
"לא. במהלך הקשר אמרתי לו שישכב ויהיה עם אחרות, שאני לא רוצה שזה יהיה קשר מסורתי. הוא לא היה במקום הזה, ולא הסכים. זה הקשר היחיד שהיה לי. אחרי שנפרדנו אמרתי 'ידעתי שצדקתי'".
מה את כן מחפשת?
"אני לא נמנעת מקרבה, חשוב לי שיהיו חברים קרובים. ובקטע מיני – לפעמים פשוט בא לי, וזה מתאים ונחמד, אז עושים. לא משהו עם המשכיות".
אחרי שנפרדנו אמרתי "ידעתי שצדקתי". צילום: Shutterstock
את חושבת שיש אנשים שיותר בנויים לזוגיות?
"אני חושבת שראינו מלא סרטי דיסני, בעיקר, וזה מה שאנחנו רוצות. את הפנטזיה כולה. מישהו שיציל, הביטחון המוחלט הזה באדם אחד. ובשבילי זה מרגיש כמו להתפשר על עצמי".
אז מה עושה זוגיות לאחת כזאת?
"המחויבות שלא להיות עם אחרים, וכמה שמשפיעים אחד על השני. בקשר שהייתי בו תמיד היתה לי תחושה שהוא לא יכול לעשות צעד בלי שזה ישפיע עליי באופן מוחלט ולהיפך. וזה נושא שתמיד עולה כשאני מכירה אנשים חדשים. התגובות הכי מעצבנות הן מתוך ההנחה שנשבר לי הלב אז אני לא מוכנה להיכנס לקשר חדש".
כי כמובן שאת לא יודעת מה את מרגישה.
"בדיוק. ופעם הייתי נותנת לזה לערער אותי, הייתי חושבת שאולי זאת באמת הסיבה. לפני הרבה זמן קראתי כתבה על אל-הורות, וכשראיתי שזה קיים, קיבלתי אישור לכך שזה לא איזה פאק אצלי. בגלל זה רציתי להתראיין ולספר לכתבה הזו. כדי שנשים ידעו שזה משהו שקיים, ושאולי זה יעזור להן כמו שזה עזר לי".
"הייתי גם שמחה אם אנשים לא ירגישו חופשיים כל כך להעיר לאחרים על הבחירות שלהם. בתוך קשר חברי קרוב ומאפשר, אני יכולה לומר לחברה שלי כשאני חושבת שהיא טועה. אבל לפעמים אנשים נותנים לעצמם יותר מידי לגיטימציה לומר מה הם חושבים. ואם הייתי גבר, הם בטוח היו מגיבים אחרת. לגבר גיל 23 זה שלב שהוא לא רוצה זוגיות אלא רוצה לזיין. כשאישה מתנהגת ככה מגיבים לזה מוזר. אפילו חברות שלי".
איך אוהבים להיכנס לנו לפות.
"ממש ככה. רחם לאומי!".
יש אנשים שצריכים ספייס ולבד, ויש כאלה שפחות. צילום: Shutterstock
הסלידה מזוגיות אינה חלקן של בנות 20 בלבד, כפי שמוכיחה למשל נועה, בת 31. "זוגיות זה בעצם קשר בין שני אנשים, שמרוב אהבה פשוט רוצים להיכנס אחד לתוך השני, והחברה מאפשרת להם את זה - עד המוות, פחות או יותר. זה מקובל חברתית להיות במערכת יחסית כזאת, אבל בעיניי, היום, זה תמוה לחלוטין. לחלוק את חייך וכל בחירותיך עם אדם נוסף, זה בעיניי סוגר, מרחיק את עצמך מעצמך. הרבה אנשים יגידו לך שהם מאבדים את עצמם בזוגיות".
ומניסיונך?
"הייתי במערכת יחסים שנמשכה 6 שנים, אז מבחינתי עשיתי בזה דוקטורט".
ומה הממצאים?
"כל החיים שאפתי לזוגיות. רציתי לדעת על מה כולם מדברים, איך זה מרגיש, כאילו שזה יפתור לי את כל הבעיות. התאהבתי בטירוף, ממבט ראשון והכל. בהתחלה זה היה מין אישור בשבילי. לזה שניתן לאהוב אותי, שאני של מישהו. אבל לאט לאט הפנטזיות התפזרו, לקח להן זמן. ומצאתי את עצמי גרה עם בן אדם שהוא מזמן כבר לא הבחור שהכרתי לפני 6 שנים, חולקת איתו כל פיסת מרחב שיש לי. התלות הזאת גורמת להמון אכזבות, באופן בלתי נמנע. היכולת להכיל נגמרת, ההתרגשות נעלמת, הביחד הזה משכיח את הלבד. והלבד ממש חשוב. רק אחרי הפרידה הבנתי עד כמה זה היה מעיק. ולא תגידי שהיינו איזה זוג קיטשי ודביק, היינו הכי משוחררים".
לא יכול להיות שזוגיות חדשה תהיה משהו אחר?
"כמובן, אבל הבסיס הוא אותו בסיס: התאהבות, בניית פנטזיות, היכרות אמיתית, אכזבות. במקרה הטוב ממשיכים לאהוב ונשארים מתוך הרגל, מסיבות כלכליות, או במקרה הנפוץ ביותר - מפחד. במקרה הרע נפגעים מאד, נפרדים ונשארים עם חור בלב. שלא תביני אותי לא נכון, יש המון קסם בלהיות כל כך קרובה למישהו, אבל אני מרגישה שמיציתי. מרגישה שהתחתנתי והתגרשתי ועשיתי את מה שרציתי. עכשיו אני שבעה, ואני מוכנה להקשיב ללב שלי".
ומה הוא אומר?
"שלהתאהב זה נפלא, שסקס זה נהדר, שאינטימיות זה כיף – וכל אלו יכולים לקרות באופן ספונטני, מהנה ומשוחרר, בלי גבולות, בלי שלבים מובנים, בלי מחויבות לנצח. פשוט לבטוח באדם שמולי, בלי להיות תלויה בו או שהוא בי. ולבנות בית פנימי לעצמי, שיהיה איתי תמיד".
אז יש אנשים שבנויים לזוגיות, וכאלה שלא?
"אני חושבת שיש אנשים שיותר צריכים ספייס ולבד, ויש אנשים שפחות. כמו התעלומה הזאת של אנשים שמעדיפים לגור עם שותפים ולא לבד".
את מדברת על זה עם אנשים?
"כשזרים שואלים שאלות כאלה זה באופן כללי לא לעניין. זוגיות זה דבר מאד אינטימי והוא לא צריך להיות עניינו של אף אחד מלבדי. לפעמים אני אומרת שפשוט לא רוצה. רוב האנשים לא ממש מסוגלים להכיל את זה. הם אומרים לי שלא אגיד "אף פעם", ושזה יקרה לי בלי שאשים לב, אבל הם אומרים את זה בשביל עצמם. זה מרגיע אותם".
מה את כן מחפשת?
"האמת? כרגע אני לא מחפשת כלום. אני מתענגת על הלבד שלי, והחרמנות עוד לא הוציאה אותי מדעתי. אני מניחה שלא רחוק היום בו ארצה אינטימיות עם עוד מישהו, ואז פשוט אצטרך למצוא לי קשר או קשרים מיוחדים שמאפשרים חופש ולבד, יחד עם סקס שמרגיש בטוח ונעים, וחיבור רגשי".