ג'וקים: פוביה שאפשר לטפל בה
חלומות חוזרים: מה הם אומרים לנו
אל תגעו לי בילדה
פחות המורה שלי
בדמי ימיהם
על הכל אפשר לצחוק
מצמצתם, פספסתם
לביבות בטטה אפויות
ערה?
להשתזף בלי לצאת מהבית
סיבת הפיטורין: מחזור כבד
בן או בת, למי אכפת?
הכנסיה הלא נכונה
מעסק משפחתי קטן לאחד המונופולים החזקים בארה"ב
4 צמחי מרפא שמסייעים בתהליך ההנקה
לנציג שירות (רובוטי) לחצו 2
השחיתות חוגגת
X

0
0
SHARES

בעולם שבו תדמית ומראה חיצוני חורצים גורלות על ימין ועל שמאל, ציפורניים כסוסות ולא אסתטיות מהוות מטרד לכוסס המכור. איך להיפטר מההרגל המגונה ולגדל סופסוף ציפורניים אמיתיות

"תפסיקי לכסוס!", אני נובחת בפעם המי יודע כמה על חברתי. "את פשוט מכורה! חייבים לשלוח אותך לגמילה מכסיסת ציפורניים", אני מסכמת והיא מתעלמת. היא מוציאה לרגע את היד מהפה ואומרת: "זה לא יעזור. הגמילה מכסיסת ציפורנים קשה יותר מגמילה מסמים. את מי שמכור לסמים אפשר להרחיק מהסם, לבודד אותו. לעומת זאת הציפורניים שלי תמיד איתי. בעיה".

נשמע לכם מוכר? אולי גם אתם משתייכים למשפחת הכוססים? אונירכורפגיה כרונית, זהו השם הקליני של כסיסת ציפורניים. הרגל של קיצוץ עצמי של ציפורני הידיים או הרגליים על ידי נשיכתם בזמן מצבים של עצבנות, מתח נפשי, רעב או שעמום.

התופעה נפוצה יותר בקרב גברים, והיא שכיחה למדיי באוכלוסיה כולה: 28-33% מהילדים בגילאי 7-10 כוססים ציפורניים, 44% מהמתבגרים, 19-29% מהמבוגרים ו-5% מהקשישים. חלקם עושים זאת במודע, וחלקם באופן בלתי מודע לחלוטין, כשכסיסת הציפורניים הופכת אצלם לחלק בלתי נפרד מהשגרה.

 

פורקים לחצים

 

כך תזהו את הכוססים הכרוניים: ציפורניים קצרצרות, אכולות, לא באותו הגובה, הרבה עור על משטח הציפורן, מסביב לציפורן עור נפוח ואדום.

נסו לשאול כוסס ציפורניים מתי התחיל לכסוס, ואיש מהם לא יידע לענות. הם פשוט לא זוכרים. "לא נראה לי שאי פעם לא כססתי", אומרת שירלי פושקין (40), כוססת ותיקה. "אם אני הולכת אחורה, זה בטח התחיל בכיתה ה' או ו', מעולם לא היו לי ציפורניים וזה גם לא הפריע לי".

שירלי מודעת לכך שכסיסת ציפורניים זה לא דבר נשי במיוחד, ושידיים מהוות את כרטיס הביקור שלנו. כשאנחנו מושיטים לאדם יד לשלום, הוא מבחין ישר בהזנחה. "אבל זו התדמית שלי", היא אומרת. "שלוכית, קיבוצניקית, זה חלק בלתי נפרד מהפרסונה שלי. אם אני לא כוססת, אני מעשנת או מוצצת אצבע".

 

- ניסית להפסיק?

"ניסיתי פעם להדביק ציפורניים, אבל זה לא עזר. אכלתי גם את האקריל, ודרך אגב שלא יעבדו עליכם, זה דווקא טעים ולא קרה לי כלום".

 

- לא מעירים לך? 

"מי ששם לב לכסיסת הציפורניים זאת בעיקר אמא שלי.  אם יש דבר אחד שמצער אותי בכסיסה", אומרת שירלי, "זה שהבת שלי כוססת".

 

כוססים מלידה

 

חוקרים ברוסיה טוענים שכסיסת ציפורניים עלולה לפגום ב IQ של ילדים שכוססים. אלה נמצאים בסיכון מוגבר להרעלת עופרת, מאחר שהיא מצטברת מתחת לציפורניים כשהם משחקים, והחשיפה לחומר יכולה לגרום לבעיות בהתפתחותם. מחקרים הראו שייתכן שהעופרת פוגעת גם במערכת העצבים.

 

ובאמת, בכל בית בו גר הורה כוסס, סביר להניח שיימצא גם דור המשך לתופעה. דקל (10), בת לכוססת ותיקה, ניסתה כבר כמה פעמים להפסיק לכסוס, ולא הצליחה. לדבריה, זה מפריע לה בעיקר שכשהעור סביב הציפורן צורב וכואב לה. "כל בני המשפחה העירו לי על זה שאני כוססת ציפורניים, ואמרו שאם לא אפסיק עכשיו זה יימשך גם כשאהיה גדולה".

 

- אז מה עשית?

"הפסקתי לכמה זמן עד שנשברתי".

 

- וכמה זמן החזקת מעמד?

"חצי שעה".

 

ענת זפרני, מרצה לפסיכולוגיה ומנחת קבוצות הורים, סבורה כי כסיסת ציפורניים נכנסת תחת ההגדרה של "התנהגות כפייתית". "כל התנהגות שמבצעים במשך 21 ימים ברצף יוצרת הרגל והתמכרות. מספיק שילד או מבוגר מתחיל לאמץ לעצמו כסיסת ציפורניים, תלישת גבות, שערות או גרד במקום מסוים למשך 21 יום, הדבר הופך להרגל מגונה".

 

- מתי מתחיל הדחף?

"בדרך כלל בילדות, כשמוציאים את המוצץ מהפה. פרויד נהג לומר שמדובר בקיבעון אורלי. לקחו לילד את המוצץ ולא נתנו לו מענה אחר. תינוקות מוצצים מוצץ כיוון שזה מעניק תחושת עירסול, קדימה ואחורה, כך הם נרגעים. כסיסת ציפורניים מפרישה גם היא את החומרים המרגיעים. בעצם, נגיעה באזור של הפה והשפתיים מפרישה חומרים מרגיעים למוח".

 

הגיל בו התופעה מתחילה הוא לרוב גיל חמש, אולם זפרני אומרת כי נתקלה גם בילדה בגיל שנתיים וחצי שכוססת ציפורניים.

 

- האם עלולה להיות פגיעה בבריאות הפה?

"פעולת החיכוך של השן בשן גורמת לפגיעה בציפוי של השיניים, במבנה. כאשר האצבע בפה, השיניים הקדמיות הופכות בולטות", מסבירה זפרני. נתון נוסף שיש להתייחס אליו הוא שאצבעות הידיים שלנו הן מהאיברים המלוכלכים בגוף. אחרי שאנו מעבירים את אצבעותינו כמעט על כל דבר, הכנסת היד לפה מחדירה חיידקים ועלולה לגרום לזיהומים.

 

- מהן הנורות האדומות שצריכות להידלק אצל ההורה?

"ברגע שרואים שהילד נמצא עם האצבע בפה וכוסס בכל זמן נתון, צריך לבדוק מי שולט על הדחף. האם הילד שולט בהתנהגות הכסיסה, או שההתנהגות משתלטת על הילד". עוד מוסיפה זפרני כי "ההתנהגות מצביעה על מתח נפשי, לכן הגמילה צריכה לתת לילד אופציה אחרת להרגיע את המתח. אמא שמורחת לילד מרה על הציפורן או חובשת את האצבעות בפלסטרים, לא תעזור לו. הילד יישאר עם אותו דחף בלי יכולת לפרוק אותו".

יש המזהירים מפני סיכון מוגבר להרעלת עופרת. כוססת צעירהיש המזהירים מפני סיכון מוגבר להרעלת עופרת. כוססת צעירה
צילום: אימג'בנק - Gettyimages

ד"ר ירדן לוינסקי, פסיכיאטר, מסביר כי ישנם שני סוגים של כוססים. "יש אנשים שכוססים כשהם במתח, ויש אנשים שזה מרגיע אותם. לדבריו כסיסת  ציפורניים היא דרך לפרוק לחצים. אם ננטרל את הטקס הספציפי של כסיסת ציפורניים הם ימצאו משהו אחר, למשל תלישת שיער". הפתרון, לדבריו, הוא לטפל בגורמים שבגללם אנשים כוססים את הציפורניים. "צריך לזהות מה גורם למתח, לחרדה, ללחץ - ולטפל בזה", אומר ד"ר לוינסקי.

 

- אז מה צריך לעשות?

ענת זפרני ממליצה לדבר עם הילדים, להציג את כסיסת הציפורניים כהתנהגות לא אסתטית. היא נוהגת להציג לילדים תמונה, כמו למשל של אישה מבוגרת היושבת באוטובוס וכוססת ציפורניים, ולומר להם שזה לא נראה טוב. לטענתה זה עובד על ילדים.

"ככל שיחכו עם הגמילה מהכסיסה, כך יהיה קשה יותר להיגמל, כמו מכל הרגל אחר", אומרת זפרני. "אני בעד דמיון מודרך. בכל פעם שיש דחף להכניס יד לפה, ניתן לדמיין שאתה כוסס את הציפורן, המוח יודע לדמיין איך זה מרגיש. ניתן גם לדמיין נוף שאני אוהב או ריח, לקחת את זה למקום אחר ולשחרר את האפיק של המתח".

אם אתם זקוקים לפטנט מיידי, זפרני ממליצה גם על מסטיק. בכל מקרה אנו מפרנסים בסופו של דבר את רופאי השיניים.

 

מזי (49), אמה של דקל וכוססת מנוסה בעצמה, אומרת שהכל עניין של החלטה, ושמי שרוצה יכול להפסיק. "בתי הגדולה, אחותה של דקל, היא דוגמה טובה לכך. ברגע שהחליטה שנמאס לה לכסוס, היא פשוט הפסיקה והתחילה לגדל ציפורניים. בלי שום טיפול. זה אמנם דורש הרבה כוח רצון, כמו בדיאטה, אבל אפשרי".

למזי עצמה כנראה שאין מספיק כוח רצון. "נראה לי שאני כוססת עוד מאז שהייתי ברחם", היא מספרת. "אני זוכרת שאחותי ואני היינו יושבות כילדות ו'בונות' לעצמנו ציפורניים מחלב של נר, שאותו היינו ממיסות ומטפטפות. תמיד חלמנו שיהיו לנו ציפורניים, אבל לצערי החלום לא התגשם. היום כבר השלמתי עם זה, ובגלל שבשנים האחרונות אני עוסקת ברפלקסולוגיה ובעיסוי, זה אפילו עדיף לי".

ומי שבכל זאת לא מוותר על החלום לגדל ציפורניים ולגרד לעצמו בגב, מוזמן לנסות את שיטות הטיפול הבאות:

 

היפנוזה: לקבל את הכוח להיגמל

 

היפנוזה היא כלי טיפולי שבעזרתו ניתן לעזור לאדם להיגמל מתופעות, בין השאר מכסיסת ציפורניים.

ד"ר עמיר לאור, מתמחה בטיפול בהיפנוזה, מסביר איך זה עובד: "ההיפנוזה מאפשרת לעקוף את מנגנוני ההגנה והביקורת של המוח או את החלק המודע שלו, שבדרך כלל מגן עלינו מהשפעות חיצוניות. המטופל נמצא במצב של רגיעה, ופעילות המוח עוברת לצדו הימני, שהוא פתוח יותר וניתן להשפעה".

 

- כיצד מתבצע הטיפול?

"הטיפול מצריך שני מפגשים, בהם אני לומד להכיר את האדם ואת שפת המושגים שלו, מסביר למטופל מהי היפנוזה ואחר כך מבצע מספר מבחנים קצרים כדי לבדוק למה האדם מגיב טוב יותר. האם למגע, לתחושה, לטעם או למראה.

"במהלך הטיפול ההיפנוטי, לומד המטופל בעזרת טכניקות היפנוטיות להיות ער לתנועות הידיים, כך שלא ימצא עצמו כוסס 'פתאום'. כמו כן, מוטבעות במטופל שיטות גמילה התנהגותיות שמפחיתות כל רצון או צורך בכסיסת הציפורניים, ונותנות לו כוח ויכולת להיגמל בקלות".

 

פרחי באך: להרגיע את חוסר השקט

 

שרון שני מטפלת בכסיסת ציפורניים באמצעות פרחי באך, שהם תמציות טבעיות שנועדו לסייע ולמנוע הפרעות גופניות שונות, בטרם הפיכתן למחלה. "כסיסת ציפורניים זה סוג של חוסר שקט פיזי", אומרת שרון. לדבריה, היא פוגשת הרבה ילדים בכיתה א' שהמעבר מהגן גרם להם להתחיל לכסוס. "לפתע, ממרכז של פעילות, עליהם לשבת בכיתה עם המון שעות מתות של ריכוז", היא מסבירה.

שרון מבחינה בין טיפול לילדים לבין טיפול למבוגרים. לילדים היא רוקחת בקבוקון המכיל תמציות של "חוסר שקט", ממנו עליהם לצרוך טיפות ספורות מדי יום, במשך חודש. בנוסף, שרון ממליצה לחפש תנועה ופעילות לילד: "חשוב לאזן את חוסר השקט. שלא ייווצר מצב שהילד חוזר מבית הספר ועובר מייד אל המחשב".

משך הטיפול בילדים נע בין מפגש אחד לשניים בלבד.

אצל המבוגרים זה כבר סיפור אחר. "מדובר בתהליך ארוך יותר, כיוון שלמבוגרים ישנן הגנות ומנהגים שאימצו לעצמם במשך השנים", מסבירה שרון. "בטיפול נערוך התבוננות - מדוע כוססים ציפורניים? האם הם חרדים לקראת משהו? האם זה צורך של נשנוש? וכדומה". לפי האבחון תיתן שרון בקבוקון המכיל תמצית של "חוסר שקט" ותמציות נוספות, בהתאם לצורך של המטופל - צורך בהרגעה, צורך בחיזוק וכו'.

טיפול בתמצית טיפול בתמצית "חוסר שקט". פרחי באך
צילום: אימג'בנק - Gettyimages

בניית ציפורנים: להקשות על פעולת הכסיסה

 

כולנו מכירים את הנשים בעלות הציפורניים הבנויות והמקושטות בשלל צבעי לק ודוגמאות אופנתיות, ולא יודעים שמתחת לחלק מהן מסתתרת לה כוססת מיואשת.

אורלי גורביץ מסטודיו "אומנות היופי לציפורניים" ברמת גן, מציעה לכוססות בניית ציפורניים עם אקריל, שעליו מרוח לק מלא. "הציפורניים הקשות לא ניתנות למאכל, הלק לא טעים והפה נתקל בחומר זר. בנוסף, הנשים משקיעות כסף בקישוט הציפורן, וזה מונע מהן לכסוס".

אבל למרות הרצון וההשקעה, יש כאלה ששוברות את הבנייה תוך כסיסה. "ככה זה אצל הכוססות", אומרת אורלי. "אם יש להן פגם קטן או קילוף, הן ישר יהרסו ויכססו. הן רק מחכות לתירוץ". במקרים כאלה היא אומרת ללקוחה: "אם את לא יכולה להתאפק, תאכלי רק אצבע אחת".

- ומה בנוגע לגברים?

"גם לגברים ניתן לעשות בנייה או ציפוי", טוענת אורלי. "התופעה נפוצה אצלם, אבל רק מעטים באים. מי שמגיע זה בעיקר אנשי תדמית ואנשי ציבור".

יש כאלה שאוהבות לאכול גם את זה. ציפורניים בנויותיש כאלה שאוהבות לאכול גם את זה. ציפורניים בנויות
צילום: אימג'בנק - Gettyimages

ועוד כמה טיפים לסיום

 

טעמים: ניתן למרוח על הציפורניים מרה או פלפל חריף. כך, כאשר יעלה הרצון לכסוס, יתקבל טעם מר או חריף ותימנעו מהכנסת הציפורניים לפה.

הלכה: חכמי ההלכה אומרים שעל הציפורניים שורה טומאה. לכן מייד אחרי שכוססים או קוצצים ציפורניים, צריך ליטול ידיים שלוש פעמים על כל יד, בלי ברכה. עוד נאמר כי כסיסת ציפורניים בשבת, חג וחוה"מ אסורה מן הדין. 

כרסום חלופי: כשבא לכם לנגוס בציפורן, פשוט בקרו במקרר. חתכו גזר וכססו בהנאה. יש אומרים שזה אפילו בריא לעיניים.

עוד בנושא

6 הקינוחים הכי מושחתים שחייבים לטעום בחו"ל

בלי מזומן: הדרך הכי חכמה להשתמש בכסף בחו"ל

הכי מחופשות באתר