לא ניתן להכחיש שבשנים האחרונות ישנו גל של טבעונות ששוטף את ישראל. ההרצאות המשכנעות של גארי יורופסקי, פעילות העמותות הנמרצת כמו "אנונימוס" ו- 269, הזכייה של טל גלבוע ב"האח הגדול" והשימוש של קהילת הטבעונים ברשתות החברתיות הוביל לשינוי מהיר יחסית שבא לידי ביטוי במצטרפים חדשים רבים לאורח החיים הטבעוני. הקהילה גדלה ובהתאם חלה פריחה בשוק המזון הטבעוני וגל של מסעדות טבעוניות שטף את הארץ.

יחד עם זאת, ובמקביל לטבעונים החדשים, נולדו גם "טבעונים לשעבר"- אנשים שנטשו את התזונה נטולת המוצרים מן החי לא הצליחו לישב את האידיאולוגיה עם תזונה בריאה ומאוזנת.

מיכל פולת (34) מיפו היא מנחת סדנאות במקצועה והפכה טבעונית בגיל צעיר.

"הפכתי לטבעונית בגיל 19. פשוט הייתה פעם אחת שאכלתי בשר וזה ממש הגעיל אותי ועשה לי בחילה אז החלטתי לעבור לצמחונות. תוך כמה שבועות הפכתי לטבעונית גמורה. חשבתי שזה הכי בריא לי וגם הכי נכון לטבע, לבני האדם ולחיות. הטבעונות נבעה לחלוטין מאידיאולוגיה. השתכנעתי שזה פוגע בסביבה, שהתעשייה מאד אכזרית ושלא נועדנו לאכול חיות. טבעונות נראתה הבחירה הכי הגיונית".

ואז מה קרה?

"שנתיים אחרי שהפכתי לטבעונית הפסקתי לקבל מחזור. אחר כל הוא חזר. שבע שנים אחר כך הפסקתי לקבל מחזור בפעם השנייה. בהתחלה לא התרגשתי מזה וזה לא הטריד אותי. עשרה חודשים לא היה לי מחזור. לאט לאט התחלתי להבין שזה לא הגיוני ושאני חייבת לבדוק את זה. עשיתי בדיקות דם וראו שיש לי תת-פעילות של בלוטת התריס. הייתי אנמית וחלשה, הייתה לי נשירת שיער וקשקשים ומחסור באבץ. הייתי רעבה כל הזמן, נהגתי לאכול שלוש קערות של אורז עם עדשים ובכל זאת לא הייתי שבעה אף פעם. הייתי בור ללא תחתית עם הרעב ואכלתי ממש טוב וממש הרבה ירקות וקטניות... אחר הכל, למדתי נטורופתיה.

התחלתי לשאול את עצמי, את הגוף שלי, מה הוא רוצה והתשובה הייתה בשר. הבנתי שזה מה שהגוף שלי באמת צריך, שזה מה שנחוץ. הבנתי שזה טבעי כמו שחתול אוכל עכבר, חיות אוכלות חיות ואם זה הצורך הטבעי של הגוף שלי, אז זה חלק מהטבע. מה שלא נראה לי טבעי זה לחיות על ויטמינים במשך שנים".

ולאן נעלמו האמונות שהפכו אותך לטבעונית מלכתחילה?

"אני מחפשת אלטרנטיבות הומניות לצריכת בשר, עד כמה שיש כאלו בארץ. יש בעיה עם תעשיית הבשר אבל אני לא חושבת שטבעונות היא הפתרון. צריך ליצור אלטרנטיבה ולא ליצור הימנעות מאוכל שחיוני לגוף שלי. אני לא נגד טבעונות, יש אנשים שזה מתאים להם אבל כל אחד מגיב אחרת".

קרן מנור (41) מאשדוד היא בעלת עסק לבישול בריא, מעבירה סדנאות ומבשלת לאירועים.

"לפני עשרים וחמש שנה חליתי במחלת קרוהן. הרופאים אמרו שאין קשר בין המחלה לתזונה שלי אז התחלתי לחפש בעצמי את הקשר וניסיתי למצוא תזונה שמתאימה לי. במסגרת החיפושים ניסיתי כל מיני סוגים של תזונה ולפני ארבע שנים החלטתי להיות טבעונית, לא לגמרי - יש לי שני ילדים ומדי פעם אכלתי איתם ביצים אבל רוב הזמן הייתי טבעונית לחלוטין. לפני שנתיים קראתי ברשת שטבעונות עוזרת לחולי קרוהן אבל כשנהייתי טבעונית פיתחתי סוג של אלרגיה, מעין גרד מאוד לא נעים באזור החזה והגב. עשו לי בדיקות לצליאק ולא מצאו אצלי.

חברה טובה שלי התחילה עם תזונת פליאו - תזונה שאין בה סוכרים, גלוטן או אוכל מעובד והיא מתבססת על דגים, ירקות, ביצים ואגוזים. החלטתי לנסות את זה. הייתה בי התנגדות גדולה לוותר על כל הדברים הטעימים אבל אחרי שבוע בדיוק כבר עבר לי הגירוד. בהתחלה הייתי ספקנית נורא וחזרתי על הניסוי הזה ארבע או חמש פעמים - כל פעם  חזרתי לאכול לחם והגרד חזר יחד איתו. היום אני כבר שנה אני בתזונת פליאו ואני מרגישה מעולה, בדיקות הדם שלי מצוינות וכמעט אין לי כאבים. המדדים בי 12 והברזל  השתפרו מאוד. עור הפנים נראה זוהר ובשורה התחתונה - אני מאד מאמינה בפליאו. זה מה שהאדם הקדמון אכל לפני שגידלו חיטה באופן מסיבי וזו תזונה שמוותרת על רוב הדברים שאנשים מסכימים שמזיקים לנו: סוכר, גלוטן ואוכל מעובד.

יש מן עוינות בין טבעונים לפליאו... בגלל הורדה של גלוטן ואוכל מעובד נשארים עם הרבה מוצרים מהחי אבל אנחנו לא אוכלים יותר בשר מרוב האוכלוסייה".

ומה דעתך על תעשיית הבשר והאכזריות שלה?

"באופן אישי הייתי שמחה להיות טבעונית. זו תעשיה שבחלקה מתעללת ומזעזעת. יש דרכים לעשות את התעשייה הזו יותר הומנית וגם נבונה כלכלית והייתי שמחה אם היה תו תקן למזון שלא התעללו בבעלי חיים בהכנתו. אני לא אדישה לסבלם של בעלי החיים ואם הייתי יכולה לא הייתי אוכלת אותם אבל קרוהן זו מחלה לא פשוטה, מתסכלת ומטרידה ואני בחרתי בחיים שלי. עשיתי בחירה לא אידיאולוגית בשביל עצמי".

ארד לוין (22) היא סטודנטית להיסטוריה מחדרה.

"נהייתי צמחונית בגיל מאד צעיר. הייתי צמחונית מגיל עשר וטבעונית מגיל ארבע עשרה. זה היה המשך ישיר של האידיאולוגיה שבגללה נהייתי צמחונית, ראיתי סרטונים והתעמולה עבדה עליי אבל לא הייתה לי סביבה שתכיל את זה והתזונה שלי הייתה במצב רע. לא הייתה להורים שלי אמירה כי לא אפשרתי שתהיה להם. לא רציתי לאכול כמוהם כחלק ממרד נעורים- "אני טבעונית!"

את מדברת על הפרעת אכילה?

"זה נפוץ בקרב נערות וזה נושא מושתק בעיני. זה היה חלק מתהליך כללי של צמצום באכילה, ספרתי קלוריות ועשיתי ספורט מוגזם. זו לא הסיבה שבגללה הפכתי להיות טבעונית אבל זה עזר לי. ראיתי במרוצת השנים שהרבה נערות משתמשות בטבעונות כהצדקה לחוסר אכילה. כשהן אומרות "אני לא רוצה לאכול את זה-אני טבעונית!" אז זה לגיטימי במקום להגיד "אני לא רוצה לאכול את זה כי אני מרגישה רע עם עצמי באופן כללי".

בגיל שש עשרה וחצי הייתי במצב גרוע גופנית. קיבלתי עירויים של ברזל וההמוגלובין שלי עמד על 6, שזה חצי ממה שצריך להיות. היועצת אמרה שאם אני לא מתחילה לאכול בשר אני אשלח למוסד של הרווחה. היו לי מחשבות אמוציונאליות של גיל שש עשרה - לברוח! אבל אמרתי לעצמי שאני אאזן את עצמי ואז אחזור להיות טבעונית".

וחזרת להיות?

"לא. כל מה שהיה חסר לי בגוף התאזן וחזר לעצמו. היום הכל בסדר אבל הזהירו אותי שכשהמאגרים מתרוקנים, קל להם להתרוקן שוב כי הם לא יציבים ואני נוהגת להקשיב לרופאים. גיליתי שזה מעוגן בקונצנזוס וראיתי מאמרים".

ומה לגבי הסיבות שבגללן נהיית טבעונית?

"בתקופת הטבעונות שלי התעסקתי הרבה במרטיריות ואני חושבת שזה היה לא נכון. זה הגיע למצב שחשבתי שמה שאני לא אעשה אני השפעה רעה. אני עדיין מזהמת את הסביבה, אוכלת חיות וכל מיני דברים שאני לא מסכימה איתם אידיאולוגית כדי להבטיח את הקיום שלי, שאני עושה בו טוב, אז זאת נראית לי הקרבה ראויה. יש דברים שאני יכולה לעשות שלא קשורים למה שאני צורכת והם יכולים לעשות טוב לעולם. אני לא צריכה להקריב את עצמי למען המטרה אלא למצוא דרך בה נוכל לחיות ביחד".