אנמיה: דברים שכדאי לדעת

אנמיה הנגרמת מחוסר ברזל ואנמיה הנגרמת מחוסר בוויטמין B12 וחומצה פולית. על ההבדלים בין השתיים ואיך לטפל בהן באמצעות תזונה נכונה

אנמיה היא מחלת דם נפוצה, ששומעים עליה הרבה במיוחד בהקשר של נשים בהריון. הרבה פעמים כשמישהו מגלה סימני עייפות, חולשה, או שיש לו עור חיוור לאורך זמן, אנחנו כבר מאבחנים אותו או אותה כ"אנמי". המחלה מתבטאת בירידה במספר תאי הדם האדומים או ירידה ברמת ההמוגלובין, ויש לה גורמים רבים, ביניהם חוסרים תזונתיים כגון חוסר בברזל, חוסר בוויטמין B12 וחוסר בחומצה פולית, כאשר כל חוסר תזונתי שונה יכול להביא לסוג שונה של אנמיה.

איך נוצרת אנמיה

אנמיה נוצרת בדרך כלל, בגלל חוסר בברזל או בחומצה פולית ו-B12, שמשפיעים על התפתחות תאי הדם האדומים. כשיש מחסור ב-B12 ובחומצה פולית, תתפתח אנמיה שבה יהיה מחסור בתאי הדם האדומים בגוף, עקב חלוקה לא תקינה של התאים.

לעומת זאת, בעת מחסור בברזל, תאי הדם האדומים שייווצרו יהיו קטנים וחיוורים יותר, ובעלי יכולת פחותה לשאת את החמצן לחלקי הגוף השונים.

למרות ההבדלים האלה בהיבט המבני של תאי דם אדומים, בשני הסוגים, הסימפטומים לאנמיה זהים עקב אספקת החמצן הנמוכה לתאים: עייפות, חולשה, קשיי נשימה, דפיקות לב, עור חיוור, אפשרות למחלות עצבים, כאבי ראש, סחרחורות, זמזום באוזניים. חוסרים בוויטמין B12 וחומצה פולית גורמים גם להפרעות במערכת העיכול, לדלקות בלשון, לשלשול ולחוסר ספיגת רכיבי מזון במעי, כמו גם הפרעות נוירולוגיות.

איך מאבחנים אנמיה

בסך הכל, קל לאבחן את כל סוגי האנמיה, באמצעות בדיקות דם רגילות.

במקרה של חוסר בברזל - ישנם שלושה מדדים לאיתורו: רמות נמוכות של המוגלובין, שנושא את החמצן בדם (מתחת ל-12-16 גרם לדציליטר בנשים), רמות נמוכות של הפריטין (מתחת ל-20) שמהווים אינדיקציה לכמות מאגרי הברזל בגוף, ורמות הטרנספרין (מעל 370) שמצביעות על הצורך למקסם את נשיאת הברזל בדם לאיברים כמו הכבד ומוח העצמות, לצורך איחסון ברזל או יצירת המוגלובין.

מדד הברזל החופשי (serum iron) לעומת זאת, אינו מהווה מדד מספק מאחר שיש לו מחזור עלייה וירידה בדם לאורך היממה. הוא  מושפע מספיגת הברזל לאורך היום, כמו למשל ספיגה של ברזל לאחר ארוחה בשרית שעשויה להעלות את רמתו, ולכן אין להסתמך עליו.

במקרה של אנמיה עקב חוסר בחומצה פולית או B12, האבחנה נעשית באמצעות בדיקת הרמות שלהם בדם ווידוא שאינן נמוכות על יתר המידה.

הריפוי - פשוט

דיאטה מתאימה, בשילוב של נטילת תוספי תזונה ספציפיים, הן הדרכים הטובות ביותר כדי לרפא אנמיה, במיוחד אצל קבוצות הסיכון כגון נשים הרות וצמחונים.

■ תוספת ברזל. בחי: מזונות כגון כבד, בשר אדום, עופות ודגים, שמהם גם ספיגת הברזל טובה יותר, וכן במזונות צמחיים: ירקות עליים ירוקים, פירות יבשים, קטניות, אגוזים, דגנים מלאים, ביצים ומוצרי חלב.

יש לזכור כי ספיגת הברזל ממזונות מהצומח נמוכה, וכדי למקסם את ספיגת הברזל ניתן לשלב מזונות המכילים ברזל צמחי עם מזונות המכילים כמות גבוהה של ויטמין C, כמו למשל קטניות (עדשים, שעועית לבנה, גרגרי חומוס, אפונה) עם ירקות טריים, או אגוזים עם פירות הדר או תותים.

במקרה של חוסר בחומצה פולית, ניתן למצוא אותה בעיקר במזונות מן הצומח, ירקות עליים ירוקים במיוחד (תרד, ברוקולי, אספרגוס חסה), קטניות (שעועית, אפונה), דגנים שלמים, שמרי בירה וכמה פירות (תפוזים, תותים ואגוזים).

■ תוספת חומצה פולית. ניתן לצרוך תוסף של חומצה פולית, במיוחד אם לא ניתן להסדיר את התזונה. תוספי חומצה פולית מומלצים תמיד אצל נשים המתכננות הריון ואצל נשים בהריון, ללא קשר להיותן אנמיות. זאת בגלל הצורך הגדול שלהן בחומר זה להתפתחות תקינה של העובר, בעיקר של מערכת העצבים המרכזית שלו בשלבים הראשוניים ביותר של ההריון. הכמות המומלצת היא כ-400 מק"ג חומצה פולית בתוסף.

■ תוספת ויטמין B12.  חוסר תזונתי עקב אי-צריכה מספקת של ויטמין זה הוא נדיר, כי גוף האדם מסוגל לאחסן ויטמין B12 למספר שנים. הדרך היעילה ביותר לטפל בחוסר ויטמין B12 והאנמיה כתוצאה מכך, היא על ידי זריקות תוך שריריות של B12, או על ידי תוספי B12 בכדורי מציצה מתחת ללשון. ניתן להוסיף מזון עשיר (מזון מן החי) או מועשר בוויטמין זה (כמו דגני בוקר מועשרים).

בסך הכל, עם תזונה בריאה ומוקפדת, הסיכוי לסבול מאנמיה יורד בצורה משמעותית ואיכות החיים עולה.