"אני אוהבת את הגבר הזה ואת 1.64 הס"מ של גופו הנערי. בהיותי נערה החברות שלי הסתלבטו עליי לעתים קרובות על המשיכה שלי לבנים מהצד "הנערי" יותר, אלה שהיו קטנים ורזים, בנים שהבחורה הממוצעת תכנה אותם "נמוכים" או אפילו "גמדים". מאוחר יותר, כשהפכתי לאישה והתחלתי ללמוד על תבניות מגדריות ועל כיצד התקשורת שוללת גברים על ידי הצגת סטנדרט צר מאוד וספציפי מאוד של יופי (גבוהים, חסונים, שריריים) הבנתי שהרבה נשים קנו את השקר הזה. בשבילי, אין שום דבר סקסי יותר מהגבר הזה כאן: נמוך ממני בראש, קטן, זעיר... הצורה והגודל שלו לא יהיו אלה שמופיעים על השער של מגזין ג'י.קיו, אבל זה בדיוק מה שמופיע בחיי ובלבי. עבורי, אין שום דבר סקסי יותר מגבר שהוא גם נמוך וגם בטוח בעצמו..."

קראתם את הטקסט הזה?

לא, אה?

לא קראתם אותו בשומקום כי אף אישה מעולם לא פרסמה משהו כזה. ובכל זאת, הוא בטח נשמע לכם מוכר. הנה מה שכן קראתם:

פוסט של גבר שמאוהב באשתו השמנמנה

"אני אוהב את האשה הזאת ואת גופה מלא הקימורים. בהיותי נער, החברים שלי הקניטו אותי לעתים קרובות על המשיכה שלי לבנות מהצד "העבה" יותר, אלה שהיו נמוכות ושמנמנות יותר, בנות שהגבר הממוצע יכנה אותן "שמנמנות" או אפילו "שמנות". מאוחר יותר, כשהפכתי לגבר והתחלתי ללמוד נושאים כמו פמיניזם וכיצד התקשורת שוללת נשים על ידי הצגת סטנדרט צר מאוד וספציפי מאוד של יופי (רזה, גבוהה, כחושה) הבנתי שהרבה גברים קנו את השקר הזה. בשבילי, אין שום דבר סקסי יותר מהאישה הזאת כאן: ירכיים עבות, טוסיק גדול, השומנים החמודים שאפשר לתפוס בצד, וכו '. הצורה והגודל שלה לא יהיו אלה שמופיעים על השער של קוסמופוליטן, אבל זה בדיוק מה שמופיע בחיי ובלבי. עבורי, אין שום דבר סקסי יותר מאישה שהיא גם עגלגלה וגם בטוחה בעצמה; הבחורה המהממת הזו שאני נשוי לה שממלאת כל סנטימטר בג'ינס שלה היא עדיין האישה היפה ביותר בחדר. בנים, הגיע הזמן לעשות חשיבה חוזרת לגבי כל מה שהחברה אמרה לכם שאתם אמורים להימשך אליו. אישה אמיתית היא לא כוכבת פורנו או בובת ביקיני או דמות בסרט. היא אמיתית. יש לה סימני מתיחה יפים על המותניים שלה ושקעים חמודים על הישבן שלה. בנות, אף פעם אל תאמרו לעצמכן שאתן צריכות להתאים למודל מסוים כדי להיות אהובות ומוערכות. יש שם מישהו שיחגוג את קיומך בדיוק בשביל מי שאת, מישהו שיאהב אותך כמו שאני אוהב את שרה שלי".

הפוסט הזה שהעלה לאינסטגרם  בחור בשם רובי טריפ ממיאמי, פלורידה הפך לאחד הטקסטים הכי וויראליים שנראו לאחרונה ברשתות החברתיות. בשבוע שחלף מאז פרסומו הוא עורר אלפי תגובות ודיונים, הופיע בכלי תקשורת רבים וזכה לתמיכה ולתגובות נאצה כאחד. ולא, זו לא פעם ראשונה. מדובר בתופעה של ממש - אחת לחודש-חודשיים קם לו גבר 'אמיץ' שמעלה תמונה שלו ושל זוגתו השמנמנה לרשת ומספר לעולם כמה הוא אוהב אותה אף-על-פי-כן. הרוב המוחץ של המגיבים מוחא לו כפיים ומוריד בפניו את הכובע. אחרים מסרבים להאמין לו כי הרי לא יכול להיות שמישהו באמת ובתמים רוצה מרצונו החופשי לחיות עם אישה שמנה. מילא לזיין אותה. אומרים ש"סקס עם שמנה" זה פאן. אבל לחיות איתה? כאילו, לקום מדי בוקר לצדה? לא, לא ייתכן. הוא משקר לעצמו ומשקר לכולנו כדי לשכנע את עצמו. ובכלל, שומן זה לא בריא, שתרזה קצת.

בכל פעם מחדש אני בוהה בפוסט של המותק התורן ובא לי לחנוק אותו ולחבק אותו בו זמנית.

שלא תבינו לא נכון, אני לגמרי מאמינה לטריפ. הוא נשמע לי בחור חמוד שמאוהב עד מעל לראש באשתו. מה שאני לא מבינה זה למה מגיע לו מדליה על זה. מה בעצם אומרים כל הפוסטים האלה - אני אוהב את אשתי למרות החסרונות שלה (או אולי מה שאתם תופסים כחיסרון אני רואה כיתרון?), אני נמשך לאשתי למרות שחלקכם עשויים לחשוב שהיא לא מושכת? אני רוצה לעשות סקס עם אשתי למרות שהיא ככל הנראה לא תככב בקמפיין הבא של 'זארה'? אשתי יפהפייה בעיניי למרות שלא כולם יסכימו איתי? תגידו, זה לא המובן מאליו? הרי הרוב המוחץ של האנשים הבגירים המסתובבים בעולם לא מועסקים בענף הדוגמנות. ובכל זאת, חלק גדול מאוד מהאנשים הבגירים נשואים או נמצאים בזוגיות או היו בעבר בזוגיות או חולקים את המיטה שלהם/ן עם מישהי/ו מדי פעם. בתוך הקטגוריה הזו שכיניתי כעת 'אנשים בגירים' נמצאים גבוהים, נמוכים, שמנים, רזים, זקנים, צעירים, שחומים, לבנים, נכים, בריאים, שחיפים, שריריים, אנשים עם שיניים עקומות, סימני מתיחה, אף גדול, אוזניים בולטות, פלולה על המצח וצוואר מקומט. כן, כל האנשים האלה מצאו מישהו שיאהב אותם. כל האנשים האלה אוהבים מישהו. כל האנשים האלה עושים סקס.

המדליה כנראה לא תגיע. 'טריפ' ואשתו השמנמנה. צילום: מתוך אינסטגרם

המדליה כנראה לא תגיע. 'טריפ' ואשתו השמנמנה. צילום: מתוך אינסטגרם

כשהייתי בת 12, ילדה שמנמנה וחמודה, הייתי בטוחה שלעולם לא יהיה לי חבר כי חשבתי שחבר זה מן משהו כזה שיש לנשים גבוהות ורזות. למה חשבתי ככה? כי ככה זה היה תמיד בטלוויזיה ובעיתון. שומדבר לא השתנה מאז בטלוויזיה ובעיתון. אידיאל היופי היה ונשאר סיים שיט. נשים וגברים חטובים ויפים עדיין מככבים בכל מקום. מה כן השתנה? ובכן, אני לא בת 12 יותר. גדלתי קצת והבנתי שסתם עבדו עליי. אהבה, סקס, זוגיות, מערכות יחסים וקשרים אינטימיים לא באמת שמורים רק לאנשים המושלמים האלה שמה על המסך. להרבה אנשים 'סבירים' יש אותם. האם יכול להיות שאני האדם היחיד בעולם הזה שחצה את גיל 12 והגיע למסקנה הכל-כך מובנת מאליה הזו?

 

מכתב פתוח לאמא, כל אמא שהיא

אמא יקרה, אולי יום אחד גם אני אסכים להשתעבד להורות אבל עד אז, דעי שאני מעריצה אותך

לטור הקודם ב'אלנבי פינת יהודה הלוי'

 

ואם לא- אז למה פוסט כמו של טריפ או פוסטים דומים מקבלים התייחסות כל כך גדולה ומוציאים אמוציות בלתי נתפסות מאנשים? אז אשתו שמנה או שמנמנה או "בעלת קימורים" והוא אוהב אותה ונמשך אליה. אז מה? חברה טובה שלי התחתנה עם בחור שגובהו 1.66 ואחרת עם גברבר צ'אבי למדי שהתחיל להקריח בגיל 22. שתיהן, אגב, בטוחות שהן עשו את עסקת חייהן והן עדיין מאוהבות עד הגג וראו איזה קטע- אף אחת מהן לא כתבה פוסט באינסטגרם. מה שמוביל אותי לשתי שאלות נוספות: הראשונה, למה רק גברים כותבים פוסטים כאלה? למה רק גברים מרגישים צורך "לצאת מהארון" בהקשר הזה? והשנייה- למה תמיד מדובר בבחורה שמנה? מעולם לא קראתי פוסט של גבר שמציג את חברתו שטוחת החזה או הנמוכה ומסביר לנו למה הוא אוהב אותה למרות שהיא לא תואמת את אידיאל היופי המגזיני.

ועכשיו לתשובות: ישנו אידיאל יופי מובהק ומובנה לשני המגדרים אולם עבור נשים הוא צר יותר והסנקציות על חריגה ממנו גדולות יותר. על נשים מוטל העול של להתאים את עצמן כמה שהן יכולות לאידיאל הזה ורובן "עובדות" בזה מבוקר עד ערב. על גברים מוטל למצוא אחת שמתאימה לאידיאל או "עובדת" בלהתאים לו מבוקר ועד ערב. במילים אחרות: את? תהיי כוסית. אתה? תמצא כוסית. רק גברים כותבים פוסטים מהסוג הזה כי רק גברים, או לפחות הרבה יותר מנשים, זוכים להקנטות וביזוי אם הם לא עמדו במשימה. אישה שיוצאת עם גבר שאיננו בראד פיט אולי תגרום לכמה אנשים להרים גבה אבל לא יותר מזה. הוא בטח 'מפוצץ בכסף' או 'אחלה בחור' אם היא בכל זאת איתו. במשוואה הזו, גברים לא חייבים להיות מושלמים מבחינה חיצונית. אנחנו סופרים להם גם תכונות אחרות. לעומת זאת, כשגבר מודה בפה מלא שהוא שם זין על המשימה שנתנו לו כל חייו, הוא נחשב לגיבור. הפוך זה פשוט לא עובד כי זו אף פעם לא הייתה המשימה של נשים. אמרו להן למצוא "בחור טוב". אמרו להן למצוא מישהו "עם קריירה שיכול לפרנס", אמרו להן למצוא "אבא טוב לילדים". אף אחד לא אמר להן שהוא חייב להיות חתיך הורס.

ובאשר לשאלה השנייה - במרכז הפוסטים האלה תמיד תעמוד אישה שמנה כי עודף משקל (לצד חוסר רצון להוריד שערות גוף) עדיין נחשב לחטא הגדול ביותר שאישה יכולה לעשות, לא לעצמה חלילה, אלא לנו. אנחנו מסוגלים לראות אישה נמוכה עם פנים לא נאות במיוחד אבל אישה שמנה מוציאה אותנו מהכלים. שמנופוביה כל כך טבועה בתרבות המערבית שגברים שמוכנים לקבל נשים שמנות לחיקיהם, שלא לומר להתאהב בהן, הם עדיין עוף מוזר שקשה לנו להכיל. זו ה"שחייה נגד הזרם" הגדולה ביותר שאפשר לעשות.

וזה מכעיס כל כך.

מכעיס שעדיין צריך להתוודות על משיכה לנשים שמנות כאילו מדובר באיזו סטייה מחרידה. מכעיס שהעולם עדיין חושב שמגיעה לכל גבר כזה מדליה.

ועם כל הכעס, כשאני מצליחה לצאת מתוך הבועה של עצמי, אני מבינה למה הפוסטים האלה קיימים ברשת ומה התפקיד שלהם. מרבית הגברים בעולם עדיין חיים על התבניות הללו. אני יודעת בוודאות שגברים רבים שנמשכים לנשים שמנות מסתירים את המשיכה שלהם כי היא "לא מקובלת". פוסט כמו של טריפ, למרות שהוא מעורר בי סלידה, אולי יגרום להם לחשוב פעם נוספת על הפער בין מה שלימדו אותם שהם צריכים להיות לבין מה שהם באמת. וחוץ מגברים, פוסטים כאלה עשויים להועיל גם לנשים צעירות ולנערות שבטוחות שלא יאהבו אותן לעולם כי אין אף גבר שמה בחוץ שבאמת מוכן לקבל עודף משקל. פוסט כזה יכל לגרום לילדה בת ה-12 שהייתי להבין שהיא נהדרת כפי שהיא ושהיא לא צריכה להתפשר על כל אפס שמוכן לקבל אותה ולהודות לאלוהים שמישהו פזל לכיוון שלה.

אור סופר

אמיתית, גם אז, גם היום. אור סופר. צילום: אלעד אקרמן

אז טריפ והדומים לו מוזמנים להמשיך עם הפוסטים המרגיזים האלה אבל יש לי בקשה אחת: אנא מכם, גברים (ונשים), בואו נפסיק להשתמש במונח "נשים אמיתיות".

כן, אני יודעת, המקור של המונח "אישה אמיתית" הוא דווקא חיובי - מעין ניסיון להעצים נשים שמנמנות שגופן איננו נערי, כאלה שלא נראות כמו בפרסומות. נשים עם תחת, ציצי שלאו דווקא מושלם ועומד, סימני מתיחה, צלוליטיס ובטן לא שטוחה במיוחד. ובכל זאת, הגיעה שעתו של המונח הזה לעוף מהעולם. בניסיון הזה להעצים נשים עגלגלות יש מחיקה מיותרת ממש של נשים רזות ולמרבה הפלא, גם הן "אמיתיות" להפליא.

כן, כל הנשים אמיתיות. גם גל גדות אמיתית. רזה מאוד ואמיתית. בשביל להיות גם אישה וגם אמיתית אישה רק צריכה לקום בבוקר ולנשום. האמיתיות של הקיום שלה לא מותנית בגודל הגוף שלה. בתור אחת ששקלה למעלה ממאה ק"ג ושוקלת היום חמישים ומשהו, אני יכולה להעיד בגוף ראשון שהייתי לגמרי אמיתית אז ואני לגמרי אמיתית היום. הייתי סקסית ומושכת אז עבור אנשים מסוימים ואני סקסית ומושכת היום עבור אנשים אחרים (אפילו מצאתי כמה כאלה שמצאו אותי מושכת אז ומוצאים אותי מושכת גם היום! אני נשבעת! אותם אנשים בדיוק!). מה שבטוח הוא שהתקיימתי בעולם הזה אז ואני מתקיימת בו גם היום. הכל אמת.

לעמוד הפייסבוק של אור סופר

לטור הקודם במדור