כשמאות ילדים יסתכלו מחלון כיתתם, בבית ספרם החדש, הם יראו עמוד חשמל מאיים ואימתני. הם יראו חוטי חשמל, הם יראו מפלצת חשמלית מעל ראשיהם. מה שהם לא יראו, זה את הקרינה האלקטרומגנטית העצומה שגופם הקטן חשוף אליה, 7 שעות ביום, שישה ימים בשבוע.

בשכונת פסגות אפק החדשה, בראש העין, מוקם בימים אלו בית ספר יסודי חדש. מבנה יפיפה, מושקע מעוצב, שככל הנראה יעמוד ריק בגלל מאות הורים חרדים ומודאגים. למה? מכיוון שבית הספר עומד במרחק של כ- 40 מטרים בלבד ממקור קרינה מסוכנת ומסרטנת.

 

 

הורים מודאגים קוראים לעיריית ראש העין לטפל בנגף הרע, להעתיק את קווי המתח הארציים ממקום בית הספר, אך בינתיים ללא הועיל. סבכי הבירוקרטיה מונעים מהזזת קווי המתח להתקיים, ותאריך היעד לפתיחת בית הספר הולך ומתקרב.

ההורים המודאגים קוראים לכל הרשויות האמונות על העניין להתעורר ולטפל בבעיה לפני שיהיה מאוחר מידי!

"למה מחכים?" שואלת נעמה, "לילד חולה הסרטן הראשון מיני רבים?"  ואכן מחקרים רבים מצביעים על 70% יותר סיכוי לחלות בסרטן הדם לילדים הגדלים עד 100 מטרים מקווי מתח לעומת ילדים שלא.

"זכינו במחיר למשתכן" מספרת יעל בדמעות "והרגשנו על גג העולם, מאושרים ושמחים שסוף סוף תהיה לנו דירה משלנו, אך השמחה התפוגגה מהר מאוד. כשגילינו ב80 מטרים מהדירה שלנו עובר קו מתח גבוה עם קרינה מסרטנת שמסוכנת לנו ולילדינו".

חברת החשמל מתנערת מאחריות כשטוענת שערכו בדיקות קרינה בשטח, אך התוצאות (בידינו) מראות על קרינה של 2.7 מ"ג כשהתקן האירופאי מאפשר קרינה עד 2 מ"ג. מה גם שהבדיקות שנערכו התקיימו בנקודת זמן מסוימת ולא לאורך זמן של תקופה ממושכת, כמו בשיא הקיץ או החורף כשצריכת החשמל גבוהה יותר מהרגיל ומשפיעה על רמת הקרינה במקום.

 

 

תושבים מודאגים, הורים שצריכים לשלוח את ילדיהם לבית הספר המסוכן, ומורות ומורים שצריכים להגיע ללמד במקום, כולם דואגים, חוששים לבריאותם ומוטרדים מהעתיד לבוא.