בתקופה שהשתתפנו ב"מחוברים" שי הרגיז הרבה מאוד אנשים עם ההתבטאויות שלו על יעל בר זוהר. ואני, אשתו, נפגעתי, לכאורה, פעמיים: גם הייתי צריכה לראות את שי מתנהג בדרך פרובוקטיבית ושנויה במחלוקת, שאינה מקובלת עלי, וגם הייתי צריכה להשיב לאינספור אנשים על השאלה, "איך את מרגישה עם זה, ואיך את מרשה את זה?".

 

איך הרגשתי עם זה? לא טוב. זו האמת.

והנה, ביום שבת התחוללה שערורייה בבית "האח הגדול": עורך התוכנית, יורם זק, התלוצץ בבדיקת קול ואמר לטכנאי מילים מכוערות מאוד על דנה רון, אחת הדיירות. "זה היה בצחוק", אמרו רבים באינסטינקט מיידי. "כל הגברים מדברים ככה ביניהם, וחטאו של יורם היה שהוא נתפס".

 

אני הייתי מזועזעת. המילים של יורם זק היו משפילות ומבזות לאוזניי. בעיניי הטענה "אם לא הייתה מתרחשת התקלה הטכנית הזאת לא הייתה נגרמת כל מהומה ולא היה נגרם כל נזק", היא הטענה הבעייתית ביותר בכל הסיפור הזה. היא בעייתית מכיוון שהיא מנציחה מצב קיים: גברים מדברים אל ועל נשים בצורה שאסור לדבר לנשים, ובעצם ? גם לא לבני אדם בכלל. העובדה שיורם זק מדבר ככה לאוזניו של הטכנאי שלו היא החמורה, מכיוון שהיא מוכיחה כיצד רואה זק ? וכנראה גברים אחרים רבים בטלוויזיה ? נשים. בצחוק או שלא בצחוק.פני אדם ניכרים באמת, רק כשהוא לא צריך להעמיד פנים. ויורם זק אמר את מה שאמר כשלא הצטרך להעמיד פנים. ולכן, זה חמור ומכעיס.

 

עם יד על הלב: כמה מכם הסתכלו לה על השדיים?

 

מה בין יעל בר זוהר לדנה רון?

כשהיינו בחדר הצפייה של "מחוברים" וצפיתי בסצינה של שי עושה יעל בר-פאקינג פאקינג זוהר הרגשתי נורא. הרגשתי נורא בתור אשתו והרגשתי נורא בתור אישה. שי הוא אדם מורכב. אדם חכם ודברן גדול. כשהוא צפה בסצנה בחדר העריכה הוא אמר לדורון צברי ולרם לנדס (במאי ומפיק הסדרה) "אני הולך לחטוף על הסינה הזאת מנשים מכל רחבי ישראל". ואני אמרתי "ובצדק".

 

עמדה בפניו האפשרות לבקש לגנוז את הסצנה ? אבל שי התנגד. "כך צילמתי את הדברים וכך זה היה ועכשיו אין טעם לייפות את המציאות ולצייר איזו אמת אחרת", הוא אמר. הוא ידע שהסצנה פגעה בי. אמרתי לו את זה בבית. אמרתי לו את זה גם לאחר שהיא שודרה. אמרתי לו שזו סצנה מעליבה ופוגעת ושאני במקומו לא הייתי מצלמת אותה ובטח שלא מרשה לשדר אותה. "אנשים יחשבו שאתה שוביניסט, יחשבו שאתה באמת מתייחס כך לנשים ובאמת רואה כך נשים. הם יחשבו גם שאתה לא רוחש לי כבוד. גבר שמדבר ככה על אישה אחרת כשאשתו רואה ושומעת ? אינו נוהג כלפיה בכבוד".

ואז שי אמר, "אין אדם בעולם שאני מכבד יותר ממך. צילמתי את הסצנה הזאת לא כדי לפגוע בך ובטח לא כדי לבזות את יעל בר זוהר. צילמתי את הסצנה הזאת כדי להראות איך גבר חושב כשהוא עומד נוכח צילומים פרובוקטיביים כאלה. רציתי להשמיע תודעה של גבר, תודעה אמיתית ולא תודעה שמצייתת לכללי הפרוטוקול המזויף של הפוליטיקלי קורקט".

 

ועכשיו?

 

 

כדי שנוכל לחשוב מחשבות עצמאיות, אנחנו מוכרחים לחשוב בזוג

בעיני שי, הפוליטיקלי קורקט מסוכן יותר מהדברים שהוא בא לתקן ומהעוולות החברתיות שהוא בא לאזן. המלחמה של שי באחדות השורות ואחדות המחשבה ? גורמת לו לפעמים לכתוב דברים מכעיסים. ואני, בתור אשתו, בתור השותפה שלו לחיים והאישה הקרובה אליו ביותר בעולם ? צריכה לעמוד שם לצדו, גם כשהוא אומר דברים שאינני מסכימה איתם לחלוטין. ויש הרבה דברים כאלה, והרבה מילים כאלה שנאמרות. אבל אני יודעת שהכוח שמאפשר לשי לומר את הדברים הבוטים והחריפים שהוא אומר וכותב לפעמים, מה שמאפשר לו להיות נאמן לאמת שלו ולעשות את המעשים האמיצים והנועזים שהוא עושה ? הוא הכוח של הזוגיות וההבנה שהביחד של שנינו מאפשר לו להיות עצמו בדיוק כפי שהוא, בלי פילטרים ובלי הנחות ובלי זיופים.

 

אני גם יודעת היטב שאנחנו שונים, ואין לי שום כוונה לקחת אחריות על המעשים, האמירות או המחשבות של בן זוגי.  אני יודעת שברמת הפולטיקלי קורקט עליי לגנות את התנהגותו.  אולם אין לי עניין בפוליטקלי קורקט, בדיוק כמו לשי. יש לי עניין עם כבוד, ואחריות על המילים והמעשים שלי.  זו הסיבה שבחרתי לכתוב ולדבר.

 

בני זוג לא מוכרחים לחשוב באופן דומה. למעשה, זה אינו אפשרי. אנחנו לא חושבים דומה בהרבה מאוד תחומים, אבל יש לנו מחשבה אחת בסיסית שמשותפת לשנינו: כדי שנוכל לחשוב מחשבות עצמאיות, אנחנו מוכרחים קודם לחשוב בזוג. כלומר, לכבד אחד את השני, ולאפשר לשני הצדדים - גם אם הם עומדים בסתירה מושלמת זה בדעותיהם להתקיים בכבוד ובביטחון בתוך מתחם הזוגיות אחרת הניגוד בינינו יהפוך במהרה למלחמה.

 

אם האיסורים שלי יבטלו את שי ואת האמת שלו, ואם המגבלות שהוא יטיל עלי יגרמו לי להיות לא נאמנה לעצמי ולרגשות שלי ? גם הזוגיות תתפרק וגם כל אחד מאתנו ייפגע. ההבנה שהדרך היחידה לשמור על שניים הוא לתת לבן/בת הזוג קרקע מלאה לצמיחה ולהתפתחות ולביטוי עצמי ? היא הבנה שמרגע שכל צד מבין אותה, הוא מצליח לשמור על זהותו ואישיותו בצורה מיטבית וגם לאפשר לצד השני לשמור על שלו. במערכת זוגית כזאת כולם נהנים, גם כשהם לא מסכימים.

 

איך פועל ראש של גבר?

אני מוכרחה לחזור לפרשת דנה רון ויורם זק ולמקרה שלנו.

כל אדם אחראי למעשיו ולמילותיו, בין אם שמעו אותו ובין אם לאו -  כאן משל העץ הנופל ביער כשאיש אינו שומע תקף. כל אדם צריך לשקול את התנהגותו.  שי רצה להראות ב"מחוברים" כיצד פועל ראש של גבר. הוא עשה את זה בצורה מוגזמת, משחקית, פרובוקטיבית ומודעת לנוכחות המצלמה. יורם זק נתפס בלתי מוכן ? הדברים שהוא אמר היו הרבה יותר אמיתיים מהדברים ששי אמר מכיוון שיורם זק לא היה מודע לכך שהם ישודרו. הוא היה בטוח שהוא אומר אותם לאוזן של חברו.

 

כששי דיבר על יעל בר זוהר כפי שדיבר, הוא הביא בחשבון שכל העולם יראה וישמע את הדברים וטעה (בגדול!) בדרך בה העביר את המסר. אסור לגבר להפוך אישה לאובייקט מיני, גם אם היא מתייחסת לעצמה כאובייקט מיני. יותר מזה: גם אם אישה משתפת פעולה עם התנהגות כזאת של גבר, צוחקת, מספרת בדיחות ויורדת לרמתו, עדיין אסור לגבר לראות זאת כלגיטימציה לדבר ככה על ואל אישה.

 

שי טעה בדרך בה דיבר ושילם על זה מחיר לא קטן. אני יודעת. אני חיה לצדו. יורם זק טעה בדרך בה התבטא ועדיין לא ברור איזה מחיר  ישלם על התנהגותו. הלקח שלי משתי הפרשות האלה הוא פשוט: טוב שאנחנו חיים בעידן בו גברים משלמים מחיר על התנהגות כזאת. רק כך אפשר יהיה לקוות שהיא תעבור מהעולם יום אחד. ועוד יותר טוב שיש נשים בבית שלהן שמאפשרות לגברים האלה לטעות.

נשמע כמו פרדוקס? לא אם מבינים שרק מי שחופשי לטעות, חופשי גם להבין שטעה ולתקן את טעותו. והמסגרת היחידה שמאפשרת היווצרות של תנאים כאלה היא זוגיות.

 

אני שוקלת את המילים בהן אני בוחרת להשתמש, ואני לוקחת אחריות על המילים שלי, ולכן בחרתי לכתוב על הנושא, בכדי לסגור מעגל עם כל אותן פעמים בהן שתקתי, כי לא הייתי מספיק חזקה לעמוד מול גבר ולומר לו לעצור.

ולסיום למען גילוי נאות, דנה היתה הפייבוריטית שלי, ואם הדברים לא היו מתרחשים כמו שהתרחשו אני הייתי רוצה לראות אותה בגמר, ואולי אפילו שולחת סמס.