הן אמנם לא נהנות כמו בלונדיניות, לא פותחות חלון כמו האיטלקיות ולא מטגנות את הגוף כמו הצרפתיות, אך הן ללא ספק לוקחות בהליכה את התואר "מיוחדות”. ג'ינג'י זה אופי, אבל ג'ינג'יות זה כבר עניין אחר. הן חצופות, נועזות, חריפות ומהפנטות. לרוב לא שקטות. יש שמכנים אותן יפהפיות, ויש שמתעקשים על כך שהן ממש ממש מעצבנות, אבל על עובדה אחת אין עוררין: "הן אדומות”. ולפני שאתן קוראות לי שוביניסט – תגיעו לסוף, גם הזכרים לא הצליחו לחמוק מהתמונה.
בחורות אדומות אינן עשויות ממקשה אחת, ואם נדייק, הן נחלקות לשלושה מחנות. יש את אלו שמתגאות בצבע, יש את אלו שבורחות מהבשורה, ויש שבדרך קבע בוחרות להתעלם מסוד הקסם, במודע או שלא במודע.
אדום עולה
לאקאן היה אומר: "כל אותן בנות אשר מהרגע בו הן זוכרות את בבואתן בראי, חוגגות הן את הצבע". סרטים וקשתות, צמות וקוקיות, איפור בגווני טורקיז וסגול, אין סוף פיצ'פקעס שיבליטו את הצבע האדום, וישאירו את המתחרות הצהובות או השחורדיניות הרחק מאחור . אף כימאי קוסמטי, מוכשר ככל שיהיה, לא יצליח לרקוח את הנוסחה כדי להגיע לטון הצבע בו הן ניחנו. וגם אם כן, קרוב לוודא שידהה כבר בדייט השלישי עם מר שמפו או גברת שמש.
הג'ינג'יות הגאות לוכדות ברשתן כל זכר מצויד בטסטוסטרון ויודעות להצית מיידית כל אדם שיתקל בהן ברחוב. הן לעולם לא יפריכו אף סטריאוטיפ שדבק בצבע האדום. הן הימור ביטוח.

ניתן יהיה למצוא כמותן גם מנומשות, אך על קסם הנמש לא לכולם קל לעלות. אלו הן היפות והמורכבות, גורמה של אדומות. הן יודעות לנתב בפשטות את הצבע למקומות הנועזים שכה מחמיאים לו, ומצויידות בגודש של גאוות יחידה. חפשו אותן בגוגל תחת הניק: "ג'ינג'ית לוהטת", או תחת: “פצצת אנרגיה אדומה".
האדומה שהתחפשה
סיפור טרגי על הרס עצמי - הן מכהות ומגהצות את שיערן, נצבעות בשלל אבקות צללית קודרות, ומקשטות עצמן בעפרונות פחמיים. לרוב ניתן יהיה למצוא אותן באישון לילה מוטלות על מדרגות בכניסה לאחד ממועדוני הרוק המעושנים באלנבי, או מרוחות על קיר בסמטה עזובה, כשחתולי הרחוב הג'ינג'ים מזהים בשורשיהן את שרידי הגנטיקה של אותה המשפחה.
קל מאוד לזהותן ולרוב הן מחוררות ביותר ממקום אחד – פטמה, לשון או גבה. הן מלוות כמעט תמיד באחד ממשפחת הגרביונים השחורים המצויים, כשהן חנוטות במחוך זול, או בד"ר מרטינס גבריות. בינינו, יש להן שיק מסוים, אבל מה לעשות שמעטות הבנות שהמראה הזה אכן מתיישב עליהן נכון.
גם הן, כמו אחיותיהן האדומות, ידועות כנקבות מופרעות, אמביציוזיות ודעתניות. כאלה שעלולות לאבד עשתונות אם יתנגנו ברקע קלאסיקות כגון פרודיג'י, אוזי אוסבורן ואליס אין צ'יינס.
חפשו אותן בגוגל תחת הניק: “קורבן אופנה".
טרן אוף אדום
אלו הן ילדות הספר והמחשב, אלו אשר קיבלו את הצבע, אך עבות ככל שיהיו עדשות משקפיהן, לא יבחינו בהוד מעלתו. הן יגלגלו את השיער לעגבניה, יגזרו ויקצרו אותו, ובמונחים צבאיים: ינטרלו אותו.

לעתים נראה כי האדומות האחרות כלל לא מכירות בקיומן. הן פחות צבעוניות משני הזנים הקודמים, ביישניות ולעתים אף נבלעות כליל אל תוך הנוף. יש אומרים מים שקטים חודרים עמוק, ומכאן שאולי דווקא הן שינצחו בחדר המיטות.
חפשו אותן בגוגל תחת הניק: “סטודנטית 25”, "נחבאת אל הכלים" או תחת "טבעונית רעננה".
גברים
מלבד נשים אדומות, יש גם גברים אדומים. הם לעומתן משתייכים לזן אחד – אלו שבילדותם שתו מיץ גזר ואף עשו מזה קריירה: הם כיכבו בכותרות ספרי ילדים, בפרסומות ואולי אפילו גילמו את "הילד המעצבן" בסרט אחד או שניים. כיום כאשר רואים אותם חושבים רק על זה שמסתתרת לה אי שם במרכז מסת הגוף, מאחורי שכבות הטקסטיל, פלומת שיער אדומה. חפשו אותם בגוגל תחת הניק: “ג'ינג'י".


סה"כ תגובות: 0