מאז שאני זוכרת את עצמי אהבתי להיות במטבח. אני יודעת שזה נדוש וכולם מתחילים ככה אבל באמת. המטבח אף פעם לא איים עלי וגם נסיונות או מתכונים מוזרים לא מפחידים אותי. אני מוכנה לנסות ולשלב. עד שהגעתי למתכון הזה - מתכון עוגת הדבש של טלי.

 

את המתכון לעוגה קיבלתי, אתם בטח מנחשים, מחברתי טלי, טעמתי אותה והתענגתי. אין בה קפה, כמו ברוב עוגות הדבש, היא קלילה ואורירית והכי חשוב נימוחה בפה. עברתי על המתכון במהירות ונעצרתי במרכיב התמוהה מיונז. יש מיונז בעוגה שלי? את בטוחה?

 

התגובה שלי היתה עוד עדינה לעומת התגובה של הילדים שלי. הם, כיאה לאמא חובבת מטבח, מוצאים את עצמם עוזרים, לשים, אופים ומבשלים. את עוגה הם עזרו להכין, קראו את המתכון והוציאו את המצרכים.

 

"אמא כתוב מיונז".

כן מיונז.

איכס אמא יש מיונז בעוגה שלי?? אני שונא מיונז.

"לא מרגישים אותו, אין לעוגה טעם של מיונז", ניסיתי.

 

אבל עם ילדים, כמו עם ילדים, אתם יכולים לדון עד מחר שתמיד, אבל תמיד, הם יופתעו שהשניצל היה עשוי מעוף  או שבטוסט תמיד היתה גבינה צהובה. כן חמודי, גם אתמול החביתה היתה עשויה מביצה, כן גם מהצהוב.

 

ניסיתם פעם להסביר לבן שלוש בפסטה האדומה תמיד היה רוטב עגבניות?  אם הילד הפרטי שלכם חושב שזה איכס, גם אם אתמול הוא אכל את זה, זה ישאר ככה. ההתלבטות האם לחשוף מה יש באוכל שלנו תמיד קיימת. האם  להסביר להם מה הם אוכלים, ממה כל דבר עשוי ולמי בדיוק היתה קודם אמא?

 

אני מעדיפה להתעכב על החטיפים ולהסביר תמיד מה המרכיבים המוזרים. אבל אותיות כמו E13 או מונוסודיום גלוטמט, נשמעים להם הרבה יותר אקזוטים וממש בריאים לעומת הצהוב של הביצה  או החתיכות במרק. בסוף הכנו את העוגה, בעצם בואו נדייק הכנו עוגות, עטפנו יפה וחילקנו לחברים, לגננת ולשכן. כמובן שאחת נוילנה היטב ונכנסה ישר למקפיא והשאר נאכלו , כן, גם או אולי בגלל, המיונז.

 

 

כמה הערות לפני שמגיעים למתכון:

 

  1. דבש נוטה לשקוע - ערבבו טוב טוב טוב עם המיקסר את הבלילה.
  2. אם אתם לא אופים מנוסים תכינו מראש את כל המצרכים על השיש מוכנים ומסודרים.
  3. תקראו את המתכון לפני, תבדקו מתי לחמם את התנור ותארגנו את הזמן ככה שתיהיו בבית גם אחרי הכנת העוגה. תנורים שונים ידרשו זמן אפיה שונה. הזמן במתכון הוא ממוצע.

 

מצרכים

100 גר' ( 1/2חבילה) מרגרינה

3 כפות מיונז

3 ביצים

כף וניל

כוס דבש

2 כפיות קינמון

1 1/2 כוסות סוכר

1 1/2 כוסות תה חזק מאד עשויות מ 3 שקיות תה

3/4 כפית סודה לשתיה ממומסת ב 3/4 כוס מים חמים

3 קוסות קמח תופח

אפשר 1 כפית ציפורן

 

אופן ההכנה

  • מחממים מראש תנור ל 180 מעלות.
  • אין כאן שלבי הקצפה אז אפשר לכבות את המיקסר מדי פעם כדי לשפוך את החומרים לקערה.
  • במקסר (אפשר בהחלט מקסר ידני) מערבבים מרגרינה רכה, מיונז, דבש סוכר וביצים.
  • מוסיפים, לפי הסדר -  וניל קינמון (וציפורן אם רוצים)
  • מוסיפים לאט את כוסות התה (בלי השקיות כמובן) ואז את הקמח
  • לבסוף מוזגים פנימה את הכוס עם המים והסודה לשתיה, שהכנתם מראש.
  • הבלילה שמתקבלת נוזלית מאד ולכן עם מצקת מוזגים לתוך תבניות האנגליש קיק, האופן שווה.
  • 3 תבניות אינגליש קיק לכשעה ורבע בתנור.

 

איך תדעו שהעוגה מוכנה? כשהיא תהפוך לשחומה, רכה וקצת קפיצית.

 

 

ופינת ההורה המשקיע

תודו שתמיד יש אמא אחת בכיתה או בגן, שמצליחה לשלב בין קריירה וגידול ילדים. הפן שלה והאיפור תמיד מסודרים ויש לה זמן להכין עוגות כאלה מושקעות לגן. אז אם אתם רוצים להיות כאלה הנה שכלול.

 

את הבלילה אופים בתבנית שקעים (מאפינס) או משומנת היטב, או פשוט מכוסה בנייר אפייה המתאים לתבנית שקעים (בדרך כלל נייר מספר 5, שימו לב שעל הקופסאות יש מספר). אופים זמן קצר יותר את העוגות, מצננים מחוץ לתנור.

 

כשהעוגות קרות לגמרי מרדדים בצק סוכר על משטח מקומח באבקת סוכר. אפשר לקנות בצק סוכר צבעוני מוכן. קורצים תפוחים או יונים (חותכנים נמכרים בכל חנויות העוגות) שמים בזהירות על המאפינס ומביאים במגש מנקר עינים ובחיוך  גדול.