מאמר מרתק של אן-מארי סלוטר למגזין 'אטלנטיק' העלה בי תהיות- האמנם נשים לא יכולות 'גם וגם'?
אן-מארי סלוטר, בכירה במימשל האמריקאי, עזבה קריירה לטובת בניה בטענה כי נשים לא יכולות 'גם וגם'.
היא פרופסור ליחסים בין לאומיים באוניברסיטת פרינסטון אשר בשנת 2009 קיבלה ג'וב 'חלומי' במשרד החוץ האמריקאי שאיפשר לה מימוש עצמי מירבי ונאלצה לעבור לוושינגטון למשך השבוע. שני בניה ובעלה נשארו בבית בפרינסטון ואן-מארי היתה מגיעה לבית לסופי שבוע.

לאן-מארי היה בעל שפירגן, תמך בקריירה ואף לקח על עצמו את הטיפול בבניהם במהלך השבוע. עד כאן נשמע נהדר, אלא שאן-מארי בחרה לסיים בתום קדנציה של שנתיים את תפקידה ולשוב לביתה ולאקדמיה.

במאמר למגזין 'אטלנטיק' הסבירה מדוע נשים אינן יכולות לנהל קריירה ולהיות אמהות וסיפרה על המחיר הכבד שגבה הניתוק מילדיה.
אני מניחה שארגוני נשים ברחבי העולם הביעו מורת רוח בשל הכתבה ואף יצאו נגדה.
אז האם נשים יכולות 'גם וגם'? נדמה לי שלא זאת השאלה בכלל. 
נדמה לי כי השאלה היא מה מתאים לכל אחת.

אני מאמנת אישית העוסקת בתחומי אימון מנהלים, אימון קריירה, אימון אישי. מתאמנים רבים באים לאימון כדי להגיע למימוש עצמי, להתקדם, למצוא את האיזון בין חיי בית לחיי קריירה. חלק חשוב באימון הוא להבין מה חשוב למתאמן, מהם הערכים המובילים אותו בכל תחומי חייו.

אם נחזור לסיפור של אן-מארי, היה חסר לה האיזון של בית-קריירה ובעיקר היה לה קושי עם ערכי המשפחה החשובים עבורה ואשר לא עלו בקנה אחד עם הקריירה התובענית.

אן-מארי טענה כי נשים אינן חסרות אמביציה, אינן פחות שאפתניות מגברים אלא שהמציאות מקשה עליהן. יש קושי רב בלנהל קריירה תובענית ומשפחה. קשה מאד לעמוד מול הנימוקים שהיא מביאה. אכן קשה לנשים יותר מאשר לגברים ואכן עולם העבודה ה'גברי' מקדש שעות עבודה רבות ומקל ראש בערכי המשפחה. ועדיין , יש לא מעט נשים בתפקידים ניהול בכירים שמצליחות לעשות 'גם וגם'.

ללא ספק, יש מחיר לעשיית ה'גם וגם' אך הוא בגדר החלטה אישית של כל אשה. רק אתמול התבשרנו כי מריסה מאייר, אחת המנהלות הבכירות בגוגל תמונה למנכ"לית הבאה של יאהו. היא בת 37 ובהריון בחודש שביעי !  ונתונים אלו לא הפריעו לבחור בה לתפקיד. היא ראויה לו ואין לי ספק כי תמלא אותו על הצד הטוב ביותר ולכן - אני לחלוטין סבורה כי נשים יכולות 'גם וגם' אם זו הבחירה שלהן והן מצליחות לחיות עם בחירה זו בשלום.

יחד עם זאת אני מלאת הערכה לאן-מארי על הבחירה שעשתה - לסיים את תפקידה ולפרוש כי לא מתאים לה יותר, כי אין איזון בחייה, כי ערכי המשפחה חשובים לה יותר ומבחינתה הם באים לידי ביטוי ברצון לשהות יותר עם בניה.

האם למריסה מאייר לא חשובים ערכי המשפחה? אני מניחה שכן. לכן, הכל בסופו של דבר הוא לא שאלת ה'גם וגם' אלא עניין של איזון ובעיקר של בחירה של כל אשה במה שנכון לה.

סופשבוע קסום,

טלי פלד - מאמנת אישית

אימון מנהלים / אימון קריירה