המוכרנית בחנות הבגדים בסנטר גלגלה עיניים ופלטה: " אתה בטוח שאשתך מרשה לך לקנות בגדים לתינוקת?" זאת לאחר שציינתי שבגד גוף ורדרד, עם סרטים בצבע לבנדר ופונפונים לילך לא יכנס לסל הקניות שלי. "הלוואי ובעלי היה עוזר לי עם הקטנה" שעטה לעזרתי אימא בחנות "הנה, יש לך פה 'הלו-קיטי' שאשתך תעוף על הבגדים שלהם', אמרה וניסתה לדחוף לי משהו בצבע בזוקה עם הדפס בצבעי השושנה.


"אין מצב שהילדות שלי ילבשו שחור" פסק בעלי שעה אחר כך כשחיטט בשלל הקניות שהבאתי הביתה.


"זה כתום, צבע מודרני" ניסיתי להגן על הבחירות האופנתיות שלי "זה כתום, עם גימורים שחורים, והדפס קסקט בייסבול קטנטן ממש חמוד". הוספתי בהתגוננות.


"אני לא הולך לגדל זוג אתלטיות מזרח גרמניות" חתך הגבר את השיחה "תראה איזה יופי, קבלנו מדודה שלי בחו"ל בגדים לקטנות, זה בגד גוף, עם חצאית טאטו. ממש בלרינות קטנות. יש בוורוד ויש בסגול חיוור" אמר והתמוגג.


ברוכים הבאים לעולם הכלכלה הוורודה.


לקראת הנסיעה להודו היינו צריכים להתארגן מראש על כמות בגדים לחודש שהייה. אנחנו הרי לא הזוג הראשון שיוצא למסע, ולכן קבלנו במייל רשימת התארגנות של כאלה שכבר 'עשו את זה'. שכללה 12 חולצות חזייה, 10 רגליות, 10 בגדי גוף קצרים, 12 בגדי גוף ארוכים, 20 חיתולי טטרה (מה זה השם הזה?) ועוד כמה פלנל (רשימה מקוצרת שלא כוללת, 16 זוגות גרביים, 6 כובעים, ו 4 סינורים).


כדי לחסוך זמן, אולי אפילו גם כסף, הזמנתי את מרבית הבגדים מחנות און ליין שהציעה 'חבילות לידה'. הזמנתי, תקתקתי את כרטיס האשראי, בשיחת טלפון שאלו אותי בנימוס למה אנו מצפים. בנים או בנות? ואחרי ימים מספר הגיעה לבית חבילה ענקית. שכללה פריטים (קטנים ומרהיבים) בפלטת צבעים: ורוד-אפרסק-ורוד. בקיצור, בגדים המתאימים לקליפ של סמנטה פוקס מהאייטיז. אפילו חיתולי הבד שהזמנתי נצבעו בוורוד עתיק.


בעלי קורא לתינוקות 'הנסיכות שלנו'. אז עשיתי גוגל תמונות למילה 'נסיכות' (PRINCESS) והמסך נצבע בוורוד. בחסות קונגלומרט דיסני התמלא המסך בנסיכות, שגם אם הן לובשות כחול וצהוב, כמו שלגיה, הם מעוטרות ברקע וורוד. בגלל שאני מאמין שדיסני פה לעשות כסף, והרבה, הרשיתי לעצמי להרהר שבכל מה שקשור לשימוש בצבע הוורוד לבנות - מדובר בקונספירציה, שיש להאמין שכמו רוב הקונספירציות נהגתה ע"י גברים מנהלי שיווק חדורי מוטיווציה.


לא שאני כזה נון-קונפרמיסט בחיי היום יום שלי, מבט מהיר על בקבוקי השמפו והסבון במקלחת שלנו מגלה שהצבע השולט הוא שחור. תכלס, הצבע הכי לא 'נקי' בעולם מסמל עבורי צחות וטהורות. יש לשער שאם יביאו לי סבון נוזלי בבקבוק בצבע וורדרד אני אחליט שאני 'לא אוהב את הריח' או 'הסבון הזה לא מנקה'.


אבל מדוע לי לגדל בנות חיל שאמורות להאמין מיומן הראשון שהצבע הוורוד הוא המייצג שלהן בעולם הזה? אולם חיפוש אחרי בגדי ילדים, בצבעים אחרים, גילה שכמעט כל מכנס כחול מגיע עם הדפסים של כדורגל או משאיות. סוג של סמלים גבריים מובהקים. כמובן שהיה וטו בבית, ונשארנו עם מלתחה ורודה ורודה, מעוטרת בגורי חתולים, בלונים ופרחים.


בחודש קניות אינטנסיבי גיליתי שתי עובדות חיים. הראשונה, אין הנחות על ציוד ראשוני לתינוקות. השנייה ? כבר מרגע ההחתלה הראשונה אנחנו מסמנים לבנות מסגרות מגדר צבעוניות. יש לך בולבול ? כחול. יש לך פושפוש ? ורוד. כמובן ש"מחאת העגלות" לא שינתה את מחירי הציוד לקטנטנים ובטח שההורים לא יצאו למאבק על הצבעים.


ולא מדובר רק על צבעים.


נכנסתי לאתר של חברת חיתולים. כל האתר מדבר על נשים ולנשים. הלו, אני יודע על כמה וכמה גברים (סטרייטים, תעזבו הומואים שנייה בצד) שמתחלקים ולוקחים חלק פעיל במטלות הורות, הכוללות גם החתלה עם בנות זוגם. הייתכן שגם הם רוצים לקרוא מאמרים על התפתחות, יוגה לתינוקות וללמוד ליהנות בקצבים שונים של מוסיקה בזמן הפעילות. אבל ? האתר מדבר, בלשון נקבה, לנשים.


"תעזוב מאבקים" אמר הבעל "אתה תלביש אותן כחול וכל הזמן יגידו לך ברחוב 'איזה חמודים-קטנים'. אתה תלמד אותן בבית לבנות בלגו ובגן הילדים ישלחו אותן לפינת המטבח, ואת הבנים לבנות בקוביות ולשחק במכוניות. גם ככה המצב כבר מסובך. אתה הרי הולך לגדל זוג תאומות שישמעו אין ספור שירים על 'אימא יקרה לי' ויצטרכו להבין בהקדם שבמקרה הפרטי שלהן יש רק אבא ואבא. אז תן להן ? לפחות עכשיו בתקופת ההרצה ? ליהנות מעולם מלא מוסכמות ואקסיומות. יהיה להם את כל הזמן בעולם להיות מורדות, אבל ,תן להן לעשות לבד את הבחירה להיות נושאות הדגל והמרי. אל תכבול אותן לאג'נדה הפרטית שלך".

קבלתי.

שתקתי.

 

אחרי כמה ימים הלכתי להזמין בחנות עגלה לקטנות. ת'כלס לא מדובר בעגלה. מדובר בטנק לכל דבר. אבל הבטיחו לי שהוא מתקפל בקלילות ונכנס לכל תא מטען של מכונית, כל מכונית מדרגת מנהלים ומעלה, כמובן. גם קניתי את העגלה בליסינג. הכי רכב מנהלים.

"יש אדום, יש שחור-שמפניה ויש ירוק. מה תבחר?"

"ירוק" הודעתי ללא היסוס. "תמיד הייתי אוהד של מכבי חיפה!"


בשבוע הבא: אנחנו מנסים לשכנע יועצת האכלה של מטרנה, שעקב בעיות טכניות קטנות ? לא נוכל להניק השבוע.