יותר ויותר אני נתקלת באנשים ונשים שלא מבינים ומבינות את כל הטררם הפמיניסטי שלי (ג'יהאד כבר אמרתי?) מסתבר שבעולם שבו יש שוויון, משמע נשים עובדות, לומדות והנה עובדה גם לוקחות חלק פעיל בפוליטיקה על מה עוד נשאר לנו, הנשים, שידוע שאנו אוהבות להתלונן להמשיך להתבכיין? הכל בסדר, השגתן מה שאתן רוצות, אולי הגיע הזמן לסתום את הפה ולהיות מרוצות לשם שינוי? קצת הומור...בכל זאת...

אז זהו, שלשלב הזה של השיחה (והיא קוראת די הרבה לצערי) אני מחכה בכל מאודי, כולי מתרגשת וסמוקה ומוכנה לנפץ את רצפת הזכוכית שכולנו חיות בתוכה (ואני אדבר בלשון נקבה כי כפי שכבר ידוע אנו 51 אחוז מהאוכלוסיה, משמע הרוב...).

 

אני קוראת לזה רצפת הזכוכית כי העולם הפאטריאכלי שאנו חיות בו, עולם בו אנו מוכתבות ומתפקדות תחת שילטון וניהול גברי, לומדות היסטוריה וספרות גברית, עולם שבו אין לנו חופש למרחב אישי ובו אנו לא מספיק חשובות בשביל השלטון והפוליטיקאים, אין נגישות לצרכינו וגופנו נכתב על ידי גברים ויש להגיד נעלם לאיטו..ועוד מיני רבים. . 

 

העולם הזה נמצא בתחתית שקופה, בלתי נראית, מעטה שעוטף אותנו מיום היוולדנו. אנו נולדות מתחת לרצפה הזו, יש לציין אף במקלט, והדרך לראות את התקרה  כמעט בלתי נראית.

 

על כן כל כך קשה לנו הנשים לראות את הדיכוי , בימינו הוא כמעט שקוף.

 

נכון שהיום אנו יותר עובדות ופחות בבית, אבל מי אמר שהבית אינו גם עבודה שמגיע וראוי לקבל עליה שכר? ונכון שאנו עובדות בחוץ ואף בתפקידים בכירים אך עדיין מרוויחות פחות מגברים בכמעט 30 אחוז (?!)

 

אנו עושות את אותה עבודה, נושמות את אותו משרד או סטודיו או וואט אבר, מתווכות בין אותם אנשים, יוזמות את אותם פרוייקטים אז למה לעזאזל שנרוויח פחות?! ומי יעז להגיד לי שכבר אין אפליה מינית ומגדרית?! ומי יעז להגיד לי שזה לא חשוב מספיק?! (חוץ מהמדינה ושליטיה כמובן...)

 

אם השגנו הכל ואפשר לשבת על זרי דפנה למה עדיין כל אישה שלישית תותקף מינית או תוכה לפחות פעם בחייה? וברוב המקרים על ידי אדם מוכר, ידיד, בן משפחה, בוס או מרצה או נשיא המדינה, ניצב במשטרה, זמר, דוגמן או שחקן והרשימה עוד ארוכה..

 

בשבילי זה נתון חמור מספיק בשביל להבין שיש עוד הרבה עבודה ושלא לדבר על דיני הענישה המעוררים גיחוך...(אה, יש לי חוש הומור...)

 

מגפה חברתית דורשת תשומת לב ועשייה ושינוי, ואלימות מינית בישראל והעולם היא תופעה ומגיפה חברתית!!

 

בעולם בו  הגוף הנשי מצטמצם למידה 0 (תרתי משמע) , וכל פעם שיש פרסומות הגוף הנשי מוצג לראווה, שדיים שמוכרות משקה, לשון שמוכרת בירה, עירום שמוכר שעון. בעולם שבו הגוף הנשי תמיד מוכר ונמכר, גופנו לא אוטונומי, הוא לא שלנו, הוא של הכלל. (ובכלל למה המילה גוף בנקבה משמעה ריקבון, מוות.....)

 

ואם כבר מדברים על שפה, כלי התקשורת היומיומי לביטוי עצמי ולהגשמת הוויתי, עדיין עם כל "הקדמה" מדברים אליי כאילו הייתי גבר. גם אני מדברת אליי כאילו הייתי גבר, כי זה מה שקורה מתחת למעטה הבלתי נראה, כל דימוי תקשורתי, כלי חדשותי, קנון לימודי, אופנה, נשים, גברים, אומנות וכו,

 

כל תחומי החיים אליהם נחשפתי הינם בתודעה גברית קולקטיבית.

 

רק עם בגרותי הרצפה  נהיית לאיטה פחות שקופה ואף עכורה.

 

נשים יקרות, הדרך עוד ארוכה. אני יודעת שיותר ויותר מכן מפחדות מהמילה פמיניזם והוא מעורר קונוטציות שליליות בחלקכן (שוב מעטה הזכוכית), ואני יודעת שאנו מפחדות מלהיות כוחניות וחלילה מיליטנטיות כי זוהי תכונה לא נשית ויש להגיד אף גברית, ואני יודעת שאנו שומעות הרבה שפמיניזם היא שנאת גברים ומחרחרת מלחמה בין המינים כי זה מה שאומרים לנו מתוך פחד לאבד, וכן אם אנו , הנשים, נתעורר ונתאחד הסדר יאבד וישתנה וזה מפחיד אך זו משמעותה של מהפכה.

 

אחיותינו הבוגרות התחילו את המהפכה בשבילנו ועל כן היום אנו מצביעות לכנסת, תופסות תפקידים בכירים במשק, יכולות לקבל סיוע במקרים של תקיפה ואף רשאיות ללמוד באקדמיה אך אל לנו לשכוח שכל התהפוכות האלו גילן לא יותר ממאה שנים וזהו כלום לעומת אלפי שנים של דיכוי.

 

יש לנו את הזכות להצביע אך האם יש לנו הנגישות? יש לנו את האפשרות ליצור ממון ולהרוויח כסף אך האם זה שוויוני? אנו יכולות להיות אמהות ולנהל קריירה בו בזמן אך האם ישנו סיוע והכרה בכך?

 

אחיותינו התחילו ואנו נמשיך כדי ליצור עולם הומוגני, שוויוני עם ערך עליון לביטחונן של נשים וילדות, כי כל עם ישראל יורד למקלט בעיתות מלחמה אך נשים וילדות חיות במקלט הזה מרגע נשימתן הראשונה.

 

אני קוראת לכן נשים לשבור את קשר השתיקה, להסתכל קדימה ולנפץ את הזכוכית.

 

אני קוראת לכן לקחת אחריות. להחליט שאנו חשובות מספיק כדי שבמערך הבחירות הנוכחי פוליטיקאים ופוליטיקאיות ידברו עלינו, שיקחו אותנו, הנשים בחשבון.

 

אני קוראת לכן להצביע למי שדואגת ודואג לנו, לביטחוננו האישי, אני קוראת לכן להשפיע.

 

להתאחד.