לכאורה המשוואה פשוטה: שיעור השתתפות נשים בכוח העבודה צומח בהתמדה + אפילו רוב הגברים כבר מודעים לשלל היתרונות של "ניהול נשי" = יותר מנהלות בכל הרמות כולל הבכירות ביותר.

ואכן, אם ב- 1976 על כל מנהלת היו לא פחות מ- 10 מנהלים (כך על סמך נתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת), הרי שב- 2012, על פי מפקד קטליסט, עמד שיעור הנשים בתפקידי ניהול על לא פחות מ- 34%.

 

זהו נתון מעודד כשמביטים לאחור ורואים את ההתקדמות העצומה, אולם גם כזה המציב שאלה בלתי נמנעת, במיוחד לאור מחקרים עדכניים המוכיחים כי נוכחות גבוהה של נשים בכל שדרות הניהול מגבירה את רווחיות

העסק: למה לא 50%?

 

מה אומרים המספרים?


ב- 1960 רק 27% מהנשים בגילאי 15-64 השתתפו בכוח העבודה בארץ. ב- 2010 ? 52.7%, כלומר תוך שני דורות הכפיל את עצמו מספר הנשים שהשתלבו בשוק העבודה. כשבוחנים נתון שונה, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של יהודיות חילוניות בנות 25-64 (נכון ל- 2012) מגלים כי 4 מכל 5 נשים עובדות ? קרוב מאוד לשיעור הגברים העובדים. הממוצע ב- OECD, אגב, היה 66% ולמעשה רק איסלנד, נורווגיה ושוודיה הציגו שיעור השתתפות נשי גבוה יותר מישראל.

המסקנה: ישנם שני תחומים בהם דרושים עובדים עוד שינויים ? האחד, עידוד נשים ערביות להשתלב גם הן בשוק העבודה, והשני, יצירת תנאים הולמים שיובילו עוד ועוד נשים לתפקידי מפתח.

כבר כיום, כמובן, ישנן נשים רבות בעמדות בכירות מאוד: נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, מנכ"לית משרד האוצר יעל אנדורן, מנכ"לית בנק דיסקונט לילך אשר-טופילסקי, יו"ר ומנכ"לית אריסון השקעות אפרת פלד (וכמובן שרי אריסון עצמה), האלופה אורנה ברביבאי (ראש אכ"א) והרשימה עוד ארוכה ומרשימה ? אולם לא מספיקה.

 

ניהול נשי = חברה רווחית יותר


לפני מספר שנים בחנו שני חוקרים (גברים...) מאוניברסיטת קולומביה ואוניברסיטת מרילנד את ביצועיהן של 1,500 חברות גדולות, ובפרט את ההשפעה של שילוב נשים בהנהלה הבכירה. הממצאים היו מובהקים: ככל שהיו יותר מנהלות, כך הישגי החברה היו טובים יותר (אם כי לאיוש תפקיד המנכ"ל באישה, אגב, לא נמצאה השפעה דומה).

למרבה הצער, קשה למצוא מחקרים דומים בארץ ובהחלט דרושים כאלה, על מנת להגביר את המודעות ליתרונות הגלומים בניהול נשי.

 

החסמים שעדיין מציבים תקרת זכוכית לנשים


אמנם על פי החוק, חל איסור מוחלט להפלות בין עובדים מבחינת אפשרויות הקידום בשל מינם, וכמובן שבימינו איש לא יעיז לפרסם מודעת דרושים המחפשת מנהלים בכירים רק בקרב גברים, אולם בפועל ? גם אם מודעות דרושים לכל המשרות והתפקידים מנוסחות כך שיפנו אל שני המינים ? עדיין ישנם לא מעט חסמים בפני נשים הרוצות להגיע לשפיץ של הפירמידה.

החסמים העיקריים הם הרוב הגברי המובהק בצמרת העסקית והנטייה של אותם מנהלים להעדיף את בני מינם כשישנו צורך לאייש תפקידי ניהול והקצב האיטי שבו נשים מקודמות. חסם אחר הוא חוסר הרצון של לא מעט נשים מוכשרות, שיכלו להשתבץ לתפקידים בכירים, לשלם את המחיר הכרוך בכך: שעות עבודה רבות מאוד, ויתור על חיי משפחה ובעיקר אובדן הנחת שבגידול הילדים.

 

איך משפרים את המצב ? דרושים מנהלים ומחוקקים אמיצים


אין ספק שהיכולת הגבוהה יותר של נשים ליצור שיתופי פעולה מעצימים, להפגין גמישות מחשבתית ולאפשר כזו גם לאחרים תתרום רבות לכל חברה שתסייע להן להתקדם ולהגיע לעמדות ניהוליות.

לשם כך דרושים מנהלים שיבינו כי יש צורך באפליה מתקנת כלפי נשים על מנת לתקן עיוותים מבניים של דורות על גבי דורות. בנוסף דרושים מחוקקים אמיצים: חוק החברות הממשלתיות כבר תוקן כך שנקבע כי "ייצוג הולם" לנשים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות פירושו 50%, וכעת יש לפעול באופן נמרץ על מנת לתמוך בנשים הרוצות להביא לידי ביטוי את מלוא כישוריהן גם בשאר החברות במשק.

 

המאמר מוגש בחסות אתר: http://www.cvpool.co.il/

תגיות