שאלה טובה, והתשובה עליה מאד פשוטה - כי זה חשוב, לכולנו.


ועכשיו, תשובה קצת יותר מפורטת:

 

בקורס הגישור המקצועי הראשון שהדרכתי, בסוף 1996, אשר היה למיטב ידיעתי קורס הגישור הראשון שהועבר על ידי ישראלי בישראל, לקחו חלק בעיקר עורכי דין ומטפלים. בשנים שלאחר מכן, כאשר נוצר טרנד ורבים קיוו שמצאו את מכרה הזהב, הצטרפו גם אנשים בסיום הקריירה הראשונה או השנייה שלהם. אולם עם השנים חל שינוי, ופתאום הגיעה גם מנהלת בית ספר שהבינה שזקוקה לכלי הזה, ולצידה, מובילה של עסק משפחתי שמנסה לבלום את זירת הקרבות שמחלחלת כבר לדור הצעיר, ולצידן מנהל חברת סטארט-אפ שלמד על בשרו שחברות צעירות נופלות על מערכות יחסים לא פחות מאשר על נושאים אחרים, רופאת משפחה שנזקקה למיומנויות הללו במסגרת העבודה, ועוד ועוד.

 

 

יש הגדרה מאד ברורה של מקצועות שגם נושקים לתחום הגישור וגם עוסקים בהיבטים שונים של הגישור בפועל, שנדרשים להכשרה בגישור: עורכי דין, מטפלים, מחנכים ומנהלים. שלוש קבוצות נוספות פוקדות את קורסי הגישור לאורך שנים:

 

 

האחת, אנשים שצמאים ללמוד משהו חדש, אם מכיוון שזמן רב לא למדו ורוצים להתחדש, ואם מכיוון שהם פשוט אוהבים ללמוד. סיימו ללמוד דבר אחד ומתקדמים לדבר הבא, ושימותו הקנאים...

 

 

הקבוצה השנייה, מורכבות מאלו שמבקשים לבחון את הגישור כמסלול מקצועי. הם לרוב לקראת סיומה של קריירה ראשונה או שנייה, ומתוך הבנה שדווקא בתחום זה יש לעתים יתרון למספר שערות שיבה, מחליטים לבנות את עצמם בכיוון זה.

 

הקבוצה השלישית, מורכבת מאלו שבסיום הקורס אומרים "זה בדיוק מה שחיפשתי כל החיים... נתתם מסגרת ברורה למחשבות שהיו לי ולדברים שעשיתי... וואוו.."

 

 

מי עוד צריך ללמוד גישור, ולמה?

 

למעשה - כולם. צורת החשיבה שהגישור מציע, רלבנטית היום יותר מאי פעם. בתקופה שלנו כבר ברור שאין אמת מוחלטת והנחת הרלטביזם והנראטיבים השונים הינה בבסיס הגישור. בימינו כבר אין מקום למונולוגים חד צדדים של מי שיודע או חזק מהאחר, גם בגלל שינויים במבנים חברתיים וארגוניים והשטחה שלהם, צמצום ההירארכיה בכל המערכות, וגם שינוי מערכת היחסים בין המגדרים. כל מערכת יחסים כיום מושתתת אך ורק על דיאלוג. ובנוסף, ההבנה המשתרשת שבכל קונפליקט יש הזדמנות, ואף פוטנציאל לכך שכל המעורבים יצאו מרוצים (תפיסה המוגדרת כ - WIN-WIN). בוגר קורס אמר בסיום: "לא ציפיתי לזה, אבל נוצר תהליך של עבודה פנימית ומודעות, שהתעורר דרך התרגילים והחשיבה הזו, של הגישור".

 

הכלים שהגישור כולל (ואין ספק שעוצמתו גם בפרקטיות שאליה מתורגמות התפיסות) הם כאלו שנדרשים בתקשורת יום יומית ולא רק בתהליכי גישור מקצועיים. הקשבה אמיתית, שיקוף, זיהוי והבנה של צרכים ואינטרסים, חיפוש פתרונות בשלב המתאים ועוד. מקסים לשמוע מה אמרה מנהלת משאבי אנוש זמן מה לאחר שסיימה הכשרה ייעודית בגישור: "הכלים שנלמדו בקורס אפשרו לי להתנהל במבוכי המחלוקות הארגוניות באפקטיביות רבה יותר. אני מרגישה שההשפעה שלי בארגון מורגשת יותר ונכונה יותר. למדתי להרפות מהמקום של השליטה ולסמוך יותר על האנשים שבחדר, והקורס חיזק את הביטחון שלי ביכולת לנהל דיאלוג מקדם בין גורמים בארגון".

 

החיבור של התפיסה והכלים, לתוך תהליך מדהים בעוצמתו ובאפקטיביות שלו, מרגש אותי כל פעם מחדש. אולם לא פחות מכך גם אנשים שלמדו את המכלול, ומספרים לי על השינוי שזה חולל בחיים שלהם. בוגרת קורס כתבה לי את הדברים הבאים: "מעבר לתרומה החברתית העצומה בהשכנת שלום בין אדם לחברו כמקצוע חשוב ומרתק, ברמה האישית, יש אותי שלפני קורס הגישור ואותי שאחרי קורס הגישור. כאדם, שאמא, כבת זוג, כמנהלת עסק, כחברת משפחה. נפתח לי תדר חדש של הבנת הדינמיקות האנושיות שמסביבי והיכולת לנהל את הקונפליקטים בחיי היום- יום."

 

לפרטים אודות קורס גישור בסיסי , קורס גישור למנהלי משאבי אנוש והדרכה, קורס גישור למנהלים בכירים