מאת: ססלי בי. - FEMINISTING

בערך בתקופה הזו בשנה שעברה, דיברתי על צו ההכרח לקונדום בתעשיית הפורנו האמריקאית שהטיל אור נוסף של שיפוטיות לגביה. לא חסרה בפוסט ההוא אכזבה מהמצב הנוכחי של הקולנוע האירוטי. תמונות אלימות שמחזקות מבט גברי מיזוגני נמצאות בשימוש גבוה לעתים קרובות. ובואו  נהיה כנים, אם את חולקת משהו מהמחשבות והרגשות הפמינסטיים שקרובים לליבי, סקסיזם בפורנו מיינסטרימי יכול להיות קצת טרן-אוף. בעוד שגופן של נשים בהכרח נמצא בחזית המצלמה בפורנו של סטרייטים, רק לעתים רחוקות הן מועצמות מאחורי המצלמה. כשמדמיינים כיוונים חדשים עבור פורנו – סרטים ופרוייקטים שיותר כוללים את הקהילה, יותר ממוקדים בעונג, יותר משקיפים על מבחר רחב של תשוקות, כאלו שמאתגרים את המיזוגניה והמבט הגברי ההטרונורמטיבי השולט – עולה התהייה מי יכול לייצר פורנו בעל חשיבות.

הכירו את במאית הסרטים האירוטיים ג'סיקה לאסט. היא היוצרת של XConfessions, אתר שלוקח תשוקות נשיות לרמה אחרת לגמרי. הפרוייקטים החדשניים שלה מובילים היטב ליצירה של פורנו שצופיה, בעיקר נשים, רוצים לראות. צופים יכולים ויכולות לחלוק פנטזיות משלהם ובכל חודש אריקה לאסט ושותפיה יהפכו שתיים מהן לסרטים אירוטייים קצרים. התאפשר לי לשאול את אריקה לאסט כמה שאלות לגבי חווייתה כיוצרת סרטים אירוטיים וזה מה שהיה לה לומר.

מאיפה את ואיפה את חיה כרגע?

נולדתי בסטוקהולם, בחורף הקר של 1977. גדלתי בשוודיה לפני שהחלטתי שאני צריכה יותר שמש ואורח חיים רגוע יותר. אז עברתי לברצלונה ב-2000 ללמוד ספרדית ובימוי סרטים והחלטתי להשאר. יש לי היום שתי בנות קטאלניות, את בן זוגי פאבלו וחברה מצליחה. זו הייתה נסיעה מדהימה.

אריקה לאסט הוא כזה שם מגניב. איך הגעת אליו?

שם המשפחה השוודי שלי EL קשה מאוד לכתיבה והגייה. ובנוסף לאסט נשמע כמו שם מוצלח יותר עבור במאית של סרטים אירוטיים. אבל אריקה הוא באמת שמי!

פורנו הוא בעצם שיח לגבי מיניות

האם תמיד התעניינת באירוטיקה? מה היה הניצוץ הראשוני שהחל את העניין בזה?

כשגדלים במדינה כמו שוודיה שבה סקס הוא מאוד נושא מאוד ליבראלי שנדון באופן פתוח, קשה שלא להתעניין. אבל העניין שלי באמת התעצם כשראיתי סרט פורנו לראשונה כשישנתי אצל חברה. כולנו מאוד התרגשנו מהציפייה לחשוף את המסתורין סביב סקס! אבל התאכזבנו והתבאסנו מחוסר הדמיון, העלילה, ודמויות שאפשר להזדהות איתן. הבנתי את זה שוב כשלמדתי מדע פוליטי באוניברסיטת לונד והחלטתי לצפות בעוד סרט עם חברי בזמנו. אז נתקלתי ב"הארדקור", ספר מאת הפרופסורית מברקלי לינדה וויליאמס. זה היה רגע התגלית שלי. הבנתי שפורנו הוא בעצם שיח לגבי מיניות ושאפשר להשתמש בו ככלי לצורך המשך שחרורן של נשים. לצורך זה היו צריכים להיות יותר קולות דומינטיים של נשים בתעשייה כדי שנוכל ליצור פורנו טוב. פורנו שמובל על ידי נשים, שמייצג את הערכים שלנו, המוזרויות שלנו והתענוגות שלנו, בהשתתפות של משתתפים שיכולים לייצג תפקידים שכולנו נוכל להזדהות עמם גם.

"הארדקור" של לינדה וויליאמס היה רגע ההארה שלה, אריקה לאסט. צילום: ויקיפדיה

תוכלי לתאר את תהליך הפיכתך לבמאית? באילו מעצורים נתקלת?

החל התחיל כשקיבלתי את ההחלטה ללמוד עשיית קולנוע בברצלונה, כי אז באמת התחלתי לחשוב ברצינות לעבוד בתחום האירוטיקה האודיו-ויזואלית. התחלתי לקרוא מאמרים לגבי מיעוט ההשפעה שיש לנשים בתקשורת ההמונים, ואז הבנתי לפתע שאולי כפמיניסטית יכולה להיות לי יותר השפעה בטלוויזיה או בקולנוע מאשר בפוליטיקה.

יצרתי את סרטי הקצר הראשון "הילדה הטובה" ב-2004 כפרוייקט הגמר השנתי שלי, ואז גם שחררתי אותו לצפייה אונליין בחינם. הוא זכה לתגובה אדירה! זה הורד יותר משתי מיליון פעמים תוך ימים ספורים, לפני שזכה בהמשך במספר פרסים בפסטיבלי קולנוע בתחום. זו הייתה בעיטת הפתיחה מבחינתי ומשם עברתי ליצירת חברת הפקה משלי, סרטי אריקה לאסט. אבל כמובן, נתקלתי בביקורתיות ועויינות מעולם הפורנו הגברי. הם חשבו שלא הבנתי כלום והיו בעלי דיעה קדומה לגבי סרטים לנשים בלבד. הם טענו שזה פשוט בזבוז זמן כי הם כבר עושים פורנו שמתאים לכולם.

להתחיל את חברת הסרטים שלי היה גם דבר יקר ותובעני מבחינת זמן! לעשות את זה ולשלב גידול שתי בנות צעירות היה יכול גם להיות קשה, אבל למזלי השותף שלי עוזר לי גם בעבודה וגם בבית אז ככה הצלחנו להמשיך הלאה.

מה מפריד את XConfessions מהפקות אחרות של סרטים אירוטיים?

לפני הכל זה אינו סרט כחול, זה פרוייקט אודיו-ויזואלי. זו אירוטיקה שנוצרה מתוך דמיונם של אנשים אמיתיים ואז עובדה למסך על ידי צוות הפקה שכולו נשים. אז הפרוייקט כבר בולט מעצם היותו שונה בתעשיית של פורנו מיינסטרים משעמם, שוביניסטי וגינקולוגי.

כל הסרטים הקצרים האלו עבור XConfessions תמיד נוצרים מתוך נקודת המבט הנשית במחשבה. זה אומר שכל הערכים, התשוקות והקינקיות שלנו נכנסים, ונוצרות פנטזיות מתוך עושר שלם של דמיון אמיתי במצבים מציאותיים, עם דמויות שניתן להזדהות איתן, שנהנות מגירוי אותנטי. אין יותר עכשווי מזה, לא?

אז לדעתך, איך מסתדרים פורנו או אירוטיקה עם פמיניזם?

לפורנו ולפמיניזם תמיד הייתה מערכת יחסים של אהבה-שנאה. אבל כפמיניסטית אני מאמינה שעל הפמיניזם להתמודד עם כל הפינות הקשורות בביטוי תרבותי ואמנותי, שכוללות גם פורנוגרפיה. בספר "הארדקור" של לינדה וויליאמס למדתי שלפורנו יש את היכולת לא רק להצית תשוקה ותאווה כמו שלא ידענו שיש בנו, אלא גם לחנך, ולאפשר לנשים לחקור את מיניותן, לחבק אותה, להנות ממנה, ולתבוע את זכותן לעונג מיני. אז אנחנו צריכות להפסיק להיות רק דוגמניות, שחקניות, אמניות איפור, עוזרות הפקה ומנהלות מלתחה! אנחנו צריכות יותר נשים בתפקידי הנהגה, כבמאיות, תסריטאיות, מפיקות... אז נוכל ליצור את הפורנו שאנו רוצות, במקום לאפשר למיינסטרים הגברי להשתלט ולשקף ייצוג לחלוטין חד צדדי של המבט שלהם על סקס ועל מיניות נשיות, כי הוא בדרך כלל מוטעה לחלוטין. אנחנו צריכות להפוך פורנו ל יצירתי, חכם ומעל הכל שווה באופו הייצוג של הנאה גברית והנאה נשית.

אילו פמינסטיות מהוות לך השראה?

כשהתבגרתי מאוד הושפעתי מסימון דה-בובואר ומהסופרת השוודית נינה ביורק וספרה "Under det rosa t?cket". מאוחר יותר באוניברסיטה, כפי שכבר הזכרתי, הושפעתי מלינדה וויליאמס וספריה "הארדקור" ו"מחקרי פורנו".