עד לפני שבועיים חשבתי שאני בן אדם מאוד עסוק. אמא לשלושה, שהיא גם בעלת עסק, וגם מפרנסת עיקרית בבית. בקושי מצאתי זמן לעצמי, למעט קודש הקודשים – אימון כושר יומי בן שעה וחצי, שעליו אני לא מוותרת בתוך מרוץ החיים. 

 

 

האפליה הגדולה כלפי עצמאיות (ועצמאים) בישראל

ענבר בזק, אחת מיוזמות מחאת העצמאים בטור מיוחד לאון לייף: אילו זכויות בסיסיות נמנעות מעצמאים ואיך תצטרפו למאבק שסחף אחריו 30,000 עצמאים? להמשך קריאה >>

 

 

 

וככה פתאום, מבלי להתכוון, מצאתי עצמי מובילה מחאה חברתית, וגיליתי איך אפשר לדחוף עוד 4-5 שעות לכל יום בלי בכלל להרגיש. לפני כשבועיים, במהלך ספונטני, אני ועוד 6 אנשים, שלא הכרתי הכרות מוקדמת, פתחנו קבוצה בפייסבוק למען שיפור מצב העצמאים בישראל, לאחר שכולנו צפינו בכתבתה של גל גבאי על מצבם של העצמאים בארץ.

 

הקבוצה צמחה בקצב מהיר במיוחד והגיעה ל 30,000 אנשים תוך כשבוע, כשבמקביל מעל 1,000 אנשים נרשמו כפעילים למהלך. ככה פתאום באמצע החיים, הפכתי מענבר בזק, שיש לה אחריות לבעל, 3 ילדים וכלבה, לשליחת ציבור, ש-30,000 אנשים מסתכלים על מה שיש לה להגיד, ומאחוריהם 300,000 משפחות בישראל, שהחיים שלהם יהיו קצת יותר טובים אם הצוות שגיבשנו, "עצמאים עושים שינוי", יצליח במשימה.

 

אז ככה נראה היום שלי מאז שנכנסתי להרפתקה המשותפת עם ששת המופלאים: רחל מולא נצר ; רונן גפני; שרון מורדוך; שרון קליף; לימורניסים רביד, יניב רונן.

 

5:00 – מתעוררת: בודקת מה קרה בלילה בקבוצה, כמה עשרות אנשים שלא הצליחו לישון הצטרפו במשך הלילה. עונה על כמה פוסטים ומשדרת אנרגיות חיוביות לכל האנשים שסובלים כמוני מנדודי שינה – בגלל החשש מהעתיד הבלתי ידוע, חלק בלתי נפרד מהחוויה של להיות עצמאי בישראל.

 

5:30-7:00 - לא מוותרת על האימון היומי. בלעדיו אני הופכת לבן אדם בלתי נסבל.

 

7:00-7:45 - מתארגנים בבית. מעירים את הילדים. מכינים אותם לבית הספר ולגן, מידי פעם גונבת דקה ובורחת לחדר השני להציץ בפייסבוק.

 

נפרדת מילדים וכבר סופרת את הדקות שיחזרו

 

7:45-8:30 - בדרך לעבודה מספיקה כמה טלפונים. אנשים שפנו אלי במהלך הלילה וכולם רוצים להתנדב. עמית הוא בחור מת"א שיש לו סטודיו לצילום – ומציע להפיק לנו קמפיין בחינם. רחל, בעלת משרד יח"צ מכפר סבא מציעה עזרה בתחומה. עמרם, יועץ אסטרטגי מירושלים, מתחנן לקחת חלק פעיל במאבק ולתרום מניסיונו העשיר. וכך עוד ועוד פניות של עצמאים מכל הארץ, שמבינים את עצמת המהלך ומרגישים אופטימיות שהתעוררה באוויר, אחרי שנים של תחושת ייאוש וחוסר אונים.

 

8:30 - מגיעה לעבודה.  היום יש לי יום צילום. סרט תדמית למפעל. אני מאוד אוהבת את העבודה שלי. היא מצריכה יצירתיות, יכולת אלתור ובעיקר מאוד מגוונת. במהלך ההתארגנות על הסט, אני מקבלת טלפון מהתחקירנית של גלי צה"ל. רוצים לראיין מישהו מאיתנו לתוכנית של יעל דן. עושה כמה טלפונים ומארגנת שיראיינו את שרון מורדוך ואת רחל.

 

מתארגנים ליום צילומים

 

11:00 - גונבת כמה דקות הפסקה כדי לעבור על המיילים. הצטברו לי בתיבה בערך 120 מיילים חדשים מאתמול: בשבוע הבא יש תערוכה שאני צריכה לסיים ההפקה של כל החומרים אליה; ממגזין לאישה מזכירים לי לאשר את כתבת האופנה שיוצאת לדפוס בעוד יומיים; צריך לסיים להכין מצגת להנהלה. לעזאזל, למה דווקא היום העוזרת שלי בחרה לקחת חופש.

 

 

12:30 - הפסקת צהריים. מציצה לרגע בפייסבוק ומגלה שנכנסו מהבוקר 24 הודעות מאנשים שרוצים לתרום למהלך. מתי אצליח לחזור לכולם? מחליטה לוותר על ארוחת הצהריים, ושולחת לכולם הודעות במסנג'ר – מבטיחה שאתקשר בדרך הביתה.

 

16:00 - מסיימת את יום הצילומים. נשארת במשרד עד 18:00 כדי לעבור על כל תיבת הדואר שלי ולוודא שלא נשאר שום דבר דחוף לטיפול. מהפעם האחרונה שנכנסתי לפייסבוק בהפסקת הצהריים,  נכנסו עוד 18 הודעות – חייבת לענות לכולם. לא נעים. בינתיים מכינה מהר הודעה לעיתונות מטעם "עצמאים עושים שינוי" על המפגש המתוכנן של צוות ההובלה עם ראשי המפלגות הגדולות ביום רביעי, בכנס של ארגון להב.

 

18:00 – עולה על הרכב בדרך הביתה. מצליחה לדבר עם 6 מתוך הרשימה של 32 האנשים שרשמתי לעצמי שחייבת לחזור אליהם עוד היום.

 

18:45 - נכנסת הביתה. הגדול מבקש עזרה בשיעורי בית. הקטן מתחנן שאשחק איתו. את הגדולה חייבים לאסוף מהחוג. מזל שבעלי כבר הכין ארוחת ערב. לוקחת מגב וסמרטוט ומעבירה בסלון – איך יכולתי להיות כל כך מטומטמת ולהסכים שתהיה לנו כלבה בבית? מעמידה מכונת כביסה – לילדים כבר אין בגדים נקיים בארון, מאז שאמא שלהם החליטה להיות פעילה חברתית.

 

 

19:30 - יושבים לאכול ארוחת ערב. בודקת שניה קודם לכן את הטלפון ורואה 6 שיחות שלא נענו. שולחת לכולם SMS  שאחזור אליהם מאוחר יותר/ עד 20:30 מספיקה לחסל ארוחת ערב, למלא מדיח, להציץ עוד פעמיים בפייסבוק ולהתעדכן בקבוצה הפנימית שפתחנו הצוות המוביל, מה עבר על חברי הצוות ומה כל אחד מאיתנו קידם היום. בעלי סיים מקלחות לילדים, הוא מתיישב לעבוד ואני אחראית על סירוקי כינים והקראת סיפורים לפני השינה. מזל שבבית אנחנו עובדים כמו צוות מאורגן למופת עם חלוקת תפקידים ברורה. אחרת הדברים היו מזמן מתפרקים.

 

סיפור לפני השינה למלאכים שלי

 

20:00 - רושמת לעצמי משימות למחר: צריך לקבוע לקטן תור לבדיקת שמיעה ועיניים. לגדולים צריך לקבוע אבחון פסיכודידקטי ולעצמי תור לרופא עור. ברור לי שאלו יהיו המשימות שקרוב לוודאי יבוצעו אחרונות. הן כבר רשומות לי חודש ביומן וכל יום דוחה אותן למחר.

 

21:00 - הילדים נרדמים ואני מדליקה את המחשב. לא שוכחת להעביר לפני כן את הכביסה למייבש ולהעמיד מכונה נוספת. עד 1:00 אני עם צוות "עצמאים עושים שינוי" במסנג'ר ובקבוצה הפנימית שפתחנו כדי לערוך דיונים ולקבל החלטות משותפות. כולנו עסוקים במהלך היום אז את המחאה החברתית מנהלים בלילה.

 

המדיח שלא נח לרגע

 

אנחנו מחלקים בינינו את המשימות למחר. כולנו מבינים שהמשימה הדחופה ביותר היא לגייס רכז מתנדבים שימצא את הדרך לחזור למאות האנשים שמילאו טופס באתר ורוצים לתרום מזמנם למהלך. יניב, שאחראי על אתר האינטרנט מעדכן שהיום נרשמו 130 אנשים חדשים לרשימת המתנדבים ושצוות כותבי התוכן, שכולם עובדים בהתנדבות מילאו את האתר בהמון כתבות ובסיפורי עסקים.

 

לימור, רונן, שרון קליף ושרון מורדוך נפגשו היום עם ארגון עצמאים נוסף "עסקים עושים עסקים" ותיאמו איתם כיצד מתחברים יחד למהלך גדול משותף. רונן משתף תמונה מהמפגש, 12 אנשים סביב שולחן אחד. ורחל מופתעת "מי זה כל האנשים האלו?"

 

מיילים אחרונים לפני השינה

 

אני נפעמת מעצמת  ההתגייסות למהלך. מארגונים גדולים ועד אנשים פרטיים שכולם רוצים להירתם ולעבוד ביחד למען המטרה המשותפת. לאהבה והאמונה שהציבור מרעיף עלינו. כולנו בעלי משפחות, בעלי עסקים שמצאנו זמן ככה באמצע החיים להירתם ביחד למאבק לזכויותינו באזרחים שווי זכויות במדינה הזו ולהיות מסוגלים לפרנס את המשפחות שלנו בכבוד.

 

אני קוראת כמה פוסטים שכתבו היום חברים בקבוצה:

  • "אתם מדהימים. יישר כוח. מדהים לראות את העצמות שלכם והרצון לשינוי".
  • "תודה ענקית על היוזמה הברוכה ועל עבודת הקודש שאתם עושים.  ותודה לכל הצוות והעוסקים במלאכה. אני בטוח שהמלאכה הזו תישא פרי. בהצלחה ענקית לכולנו!!!"

 

מיילים אחרונים לפני השינה

 

אני נישאת על האנרגיות האדירות האלו, שממלאות אותי אדרנלין, ולמרות שאני ערה כבר 20 שעות ברציפות – הגוף שלי מרגיש רענן.

 

1:00 - נכנסת למיטה ומיד קמה. כמובן ששכחתי להעביר את הכביסה למייבש.