אחד הדברים שהעציבו אותי לאחרונה, היה הקידום המאסיבי של הסדרה "אלנבי", דווקא מהסביבה הפמיניסטית. טאוב הבין שזעמן של הפמיניסטיות הוא מקדם השיווק הכי טוב לרעיון העיוועים שלו להפוך סחר בנשים ואונס תרבותי ופיזי לרייטינג ו"בונטון" תרבותי
קרן נויבך עושה רדיו שאין לו תחליף: לא מתחנף, ששם על סדר היום את כל הנושאים החברתיים. היא מגדירה מחדש מה ראוי לסיקור, מה רלוונטי לחיים שלנו, והיא גם, רחמנא לצלן, אישה. אז למה מתפלאים כשמנסים להוריד לה את הראש?
למרות הסערה והמחאה שעורר הכנס הגינקולוגי הקודם של מכון פוע"ה, שאסר על נשים לדבר בו, ולמרות הנחיות מפורשות של ההסתדרות הרפואית, שוב בחרו במכון פוע"ה לדון בגופן ופוריותן של נשים בנוכחות גברים בלבד
מרין לה פן היא אישה שעשתה דרך מרשימה: מעורכת דין שייצגה מהגרים לא חוקיים, לפוליטיקאית שהצליחה להפוך גזענות לתפיסה רעיונית לגיטימית. האומנם די בכך שאישה מצליחה בעולם הפוליטי, או שחשובים לנו הערכים שהיא מקדמת?
כשמנכ"לית IBM אינה מורשית להצטרף למועדון הגולף היוקרתי שהיא מממנת, זו לא סתם הדרת נשים, אלא הוכחה לכך שהכלכלה העולמית נשלטת על ידי מועדון סגור ואליטיסטי שמחליט לבד מי ראוי לעשות עסקים, עם הבדלי דת, גזע ומין
"תמיד רציתי להיות חשפנית", מספרת לנו דנה ספקטור בכתבה נרחבת על עולם החשפנות. אה כן? אז איך זה שמעולם לא הגשמת את החלום הזה? יכול להיות שלעובדה שמעולם לא נאנסת, נוצלת או איבדת כל ברירה, יש קשר לעניין?
הדרת נשים היא הרחקה או סילוק של נוכחות נשית מתחום חיים מסוים או רבים: עבודה, התחום הציבורי, והתחום הדתי. הדרת נשים לדוגמה היא הפרדה בין הנוסעות והנוסעים בקווי האוטובוס - קווי המהדרין - ועל הדרת נשים מתנהל מאבק כבר כמה חודשים.