כיום בניתוחים קיסריים בישראל, התינוק נשלף מתוך בטן האם במהירות ומונף למעלה, פעולה מבהילה כשלעצמה, ובטח שמבהילה ליילוד שממש לא תכנן להיוולד. לאחר מכן עוטפים אותו מהר מכיוון שחדר הניתוח מאוד קר, מראים אותו לאמא לרגע, אולי מאפשרים לה לתת לו נשיקה ולוקחים אותו מיד לתינוקיה. למה? יש לזה צורך רפואי? לרוב לא. במידה ומדדי התינוק תקינים, אין שום סיבה רפואית להפרדה בין האם לתינוק אחרי קיסרי.

 

עוד באון לייף: 

 

לעומת זאת, לידה קיסרית זו בעצם חוויה של לידה. התינוק נשלף החוצה בעדינות, לא מורם גבוה אלא מוחזק בעדינות במקום נמוך. לאחר כמה רגעים מרימים אותו ומעבירים אותו לאמא, ושם הוא נמצא עור לעור איתה, כששניהם מכוסים בשמיכה. האם מקבלת תמיכה להנקה באותו מעמד מהמיילדת. כאשר מסיימים את התפירה, התינוק עובר לידיים של אבא ונמצא עור לעור עליו או נשאר על האמא, וביחד כולם עוברים לחדר ההתאוששות. שם, בהתאם ליכולת של האם, התינוק נמצא או עליה או על אביו עור לעור.

 

בחדר הניתוח ובחדר ההתאוששות נמצאת מיילדת שמשגיחה על האם והתינוק בשעות הראשונות לחייו, בדיוק כמו שיש בחדר הלידה. משם הם עוברים ביחד למחלקה ומתחילים את חייהם ביחד ללא הפרדה.

 

נשמע אוטופי? בהרבה מדינות בעולם זה כבר הנוהל שבשגרה. אז איך עושים את זה בישראל? בדיוק כך:מתקשרים לבית החולים ומתאמים פגישת הכנה לניתוח קיסרי, לפגישה מגיעים אם הרשימה הבאה ומבקשים את המונח – לידה קיסרית. צריך להבהיר לבית החולים שאם הוא לא יכול לספק את הדרישות האלו, אתם תלדו בבית חולים אחר. לרוב זה משכנע, אנחנו יקרות להם. למקרה של ניתוח קיסרי חירום, עדיף להגיע עם הרשימה הזו לכל לידה, ולנסות לדרוש כמה שיותר דברים במקרה חירום ובמידת האפשר, כיום בארץ 20% מהלידות מגיעות לקיסרי חירום.

 

תמונה: Shutterstock

 

להלן רשימת הדברים שאנו דורשים בכדי להחליט ללדת אצלכם בבית החולים:

 

1. כל החוטים של המוניטור יודבקו לגב או לצדי גופי ולא לאזור החזה.

2. את הפרגוד ימקמו מתחת לחזה ולא בגובה הצוואר, וכמו כן ינמיכו אותו כך שאוכל לראות את היציאה של תינוקי אם ארצה בכך.

3. ההרדמה תהיה ספיניאלית, ורק בחוסר ברירה מוחלט הרדמה כללית.

4.לאחר שההרדמה תשפיע, ישחררו לי יד אחת או שתיים מהקשירה (במידה ואכן קשרו).

5. הרופא יסביר לי בכל שלב מה הוא עושה.

6. התינוק יישלף החוצה בעדינות האפשרית ביותר בהתאם לתנאי הניתוח, ויוחזק נמוך, וימתינו כך כמה רגעים, בהם לא יחתכו את חבל הטבור (ומכיוון שהוא יהיה בגובה השיליה, הדם יוכל לזרום מהשיליה אליו).

7. ברגעים אלו ינגבו את פיו, פניו וגופו של התינוק בפד גזה שהכנתי מראש כשהנחתי אותו בוואגינה שלי למשך שעה לפני הניתוח – הנוהג הזה כבר מקובל בעולם, שכן ידוע שאחד הקשיים של התינוק לאחר ניתוח הוא שהוא לא נחשף לחיידקים שנמצאים בוואגינה.

8. אז יעבירו אותו מעל הפרגוד המונמך אלי להנחה עור לעור, ויכסו את שנינו.

9. המיילדת בשלב הזה תסייע לתינוק לינוק ממני.

10. כאשר התינוק עור לעור על האם מכוסה בכובע ושמיכה, אין חשש להתקררות שלו. במידה והנושא מטריד את צוות הניתוח (משום מה בישראל מאוד חשוב לצוות הרפואי לדאוג לחום התינוק, בעולם הנושא פחות מהותי), ניתן למקם מעלינו גרילר לחימום בשלב הזה.

11. לאחר סיום התפירה, התינוק יועבר לאביו ויהיה עליו בעור לעור, כשאבא אוחז פריט לבוש שלי שלבשתי יום קודם כך שיהיה עם הריח שלי, או לחילופין יישאר עלי בדרך לחדר ההתאוששות.

12. לא ייתנו לי טשטוש, כאשר ארגיש בכאבים אבקש זריקת משכך כאבים.

13. כולנו ביחד ניכנס לחדר ההתאוששות, במידה ובחדר זה נמצאות לא רק נשים אחרי קיסרי, נבקש למצוא לנו חדר אחר לשכון בו בזמן ההתאוששות, כאשר המיילדת מגיעה לבדוק אותי ואת התינוק.

14. לאחר תום זמן ההתאוששות, נעבור כולנו ביחד, כאשר התינוק מוחזק על ידי בעלי בעור לעור למחלקה, במידה ולא ניתן לבצע בדיקות רופא ואחות במחלקת הנשים, התינוק יגיע עם אבא לתינוקיה, ויבצע שם את הבדיקות שאנו מסכימים להם.

15. ברגע שהבדיקה תסתיים התינוק יחזור אלי.

16. כשהרופא יגיע תקראו לנו לבדיקה, וגם הבדיקה הזו תתבצע עם אבא.

17. נשהה בביות מלא, ואת כל הבדיקות הנוספות שצריך לעשות יעשו רק בנוכחותנו.

18. בעלי יוכל להישאר איתי בלילה, או מלווה אישה אם יש בעיה.

19. תהיה לי מההתחלה תמיכה בהנקה שלעיתים מאתגרת יותר אחרי קיסרי (במידה ואת מעוניינת להניק).

 

למה זה טוב? אני לא אהיה כל כך מותשת אחרי הניתוח שלא ארצה לשמוע מהתינוק שלי בכלל? לא עדיף שמישהו מקצועי יטפל בו בינתיים?

קודם כל זה טוב לך, כי השיקום שלך מהניתוח יהיה הרבה יותר מהיר. שמענו מעשרות אימהות שעברו גם ניתוח קיסרי וגם לידה קיסרית, ובניתוח לקח להם ימים רבים להשתקם פיזית והרבה יותר זמן להשתקם נפשית, ואילו בלידה הקיסרית, הם השתקמו פיזית ממש תוך יום יומיים ולא היה צורך בשיקום נפשי, וזה גם מעוגן במחקרים - השהות שלנו עם התינוק עור לעור אחרי הלידה מפרישה את ההורמונים הנכונים בגוף, אלה שמעודדים החלמה והיקשרות.

 

זה גם טוב לתינוק - לתינוק שנולד בקיסרי יש לו לעיתים יותר קושי בנשימה בגלל הלידה השונה, בגלל התהליך שהריאות עוברות בלידה ולא עוברות בניתוח, ולכן ההתחלה שלו בעולם היא טיפה יותר קשה. אבל דווקא הוא ירוויח יותר מלהיות עור לעור עם אמא, שכן מחקרים מראים שתינוקות שנמצאים עור לעור על אמא מאזנים יותר טוב את הנשימה ואת יתר מערכות הגוף.

 

תמונה: Shutterstock

 

למי שמתכננת להניק זה בהחלט מומלץ, שכן יש יותר קשיים בהנקה אחרי ניתוח קיסרי, הן מבחינת התינוק שלעיתים מתקשה ביניקה, והן מבחינת האם שלעיתים הגעת החלב שלה מתעכבת. מחקרים מראים שאימהות שילדו בקיסרי עם הפרדה הצליחו פחות בהנקה מאשר אימהות שילדו בלידה קיסרית ואפס הפרדה. עם זאת יש מקרים שאין בעיה כלל.

 

זה לא מסוכן? הוא לא חייב להיות בתינוקיה להשגחה?

מספיק שהמיילדת תהיה אתכם להשגחה בשלב ההתאוששות. אחד המחקרים למשל, מצא שמגע עור לעור לאחר לידה קיסרית הוא אפשרי כאמצעי לחימום התינוק ולא מעלה את הסיכון להיפותרמיה.

 

השתגעתן לגמרי? ביות אחרי קיסרי? איך אם אני לא אוכל לקום אליו בכלל?

את ממש צודקת, ייתכן שתצטרכי ליווי כל הזמן, וגם בלילה, ולכן זה אחד הסעיפים ברשימה. עדיף להתכונן לכך מראש.

 

סיפוק כל הדרישות של התינוק מרגע הלידה שלו, לרוב עוזר לנו לגדל ילדים יותר רגועים, שיונקים בצורה יותר יעילה. זה שווה את הטרחה של מלווה ללילה או שניים. אם אין לכם מישהו שיכול לעשות זאת, יש גם אפשרות לקחת עזרה בתשלום.

 

אפשר לחוות לידה קיסרית, אך צריך להגיע מוכנים. צריך לבקש ולא לפחד מהמערכת. ככל שיותר ויותר נשים תבקשנה את מה שברור ומובן מאליו, המערכת תאלץ להתגמש.

 

אז איפה אפשר ללדת בקיסרי טבעי בישראל?

במידה וחשוב לכם להיות עם התינוק כל הזמן מרגע הלידה, כשהתינוק נמצא על האמא עור לעור, יש שלושה בתי חולים בישראל שאם תתעקשו מולם תוכלו להשיג את הבקשה הזו והם יכולים לאפשר את זה - רק בבני ציון, פוריה ולניאדו, וזאת מכיוון שבשלושתם ניתן להיכנס לחדר ההתאוששות עם התינוק ולשהות איתו שם.

* בבני ציון הפרוטוקול של קיסרי טבעי הוגדר על ידי בית החולים כאפשרות קיימת, ולכן כנראה ששיחה מקדימה עם מנהלי המחלקה תספיק. הנה קישור למידע על כך באתר שלהם

* בלניאדו שמענו על מספר הורים שהתעקשו וקיבלו עור לעור והנקה בחדר הניתוח.

* באיכילוב, עין כרם והעמק - לא יהיה ניתן לשהות עם התינוק בהתאוששות. התינוק יוכל להיות אצל האבא בעור עור אם תבקשו. והם יותר גמישים לבקשות של מגע עור לעור והנקה עוד בחדר הלידה.

* שימו לב – במאיר, אחרי קיסרי עוברים למחלקת היי ריסק, ולא ניתן להיות בביות 24 שעות.  ניתן להתעקש על מעבר למחלקת יולדות במקום והבעיה נפתרת.

 

כל ההמלצות שלעיל רלוונטיות אך ורק במידה והכל תקין במהלך הניתוח ואין שום אירועים חריגים. במידה שיש צורך רפואי, בריאותי להתנהל אחרת עם היילוד שלכם, הרי שצורך זה גובר על הנאמר בכתבה. בוודאי אם יש מצב חירום אימהי או עוברי.

 

את הפוסט עזרה לכתוב עינב פרלה, דולה ואם שמתוך 5 ילדיה, שניים נולדו בקיסרי, אחד בניתוח קיסרי אותו חוותה כטראומה גדולה ואת האחרון כלידה קיסרית לכל דבר, מאז היא תומכת בנשים שרוצות ללדת בלידה קיסרית.

 

תמונה: Shutterstock

 

והנה עדות של אישה שעברה לידה קיסרית בתל השומר, אוגוסט 2015:

"לפני שלושה שבועות בתל השומר נולדה הנסיכה שלי. אחרי שעות קשות הרופאים החליטו על קיסרי חירום. בהתחלה ממש התנגדתי ופחדתי, אבל כשהבנתי שאין ברירה, נזכרתי בקיסרי החירום הקודם שעברתי, התרכזתי והתחלתי לפעול ולשאול שאלות.

אני רוצה לדעת מה התהליך לאחר הלידה, אני רוצה לדעת לאן לוקחים אותה ומה התהליך, אני רוצה אותה איתי בהתאוששות, לא רוצה שינתקו ישר את חבל הטבור, כך המטרתי שאלות ובקשות על הצוות.

 

רופא אחד הפנה לרופא אחר שהפנה למיילדת, אבל המשכתי להתעקש. בלי שיחה עם המיילדת אני לא נכנסת לחדר הניתוח. בסוף היא הגיעה, אישה נחמדה שהבינה אותי לגמרי. כבר נרגעתי.

 

ביקשתי שלא יפרידו בינינו, שהיא תהיה איתי כבר בחדר התאוששות, שתהיה עם בעלי עד אז, שיעשו את הבדיקות רק על בעלי, שלא יקלחו אותה, שלא יתנו לה בקבוק. המיילדת הסכימה להכל, ואיך שהיא יצאה מהחדר מהר מהר סחטתי כמה טיפות חלב מהשד לכפית ואז למזרק כדי שבעלי ייתן לה כי אני לא אוכל. זכרתי איך בקיסרי הקודם הבן שלי קיבל בקבוק במקום.

 

נכנסנו לחדר ניתוח מוכנים.

 

כמובן שבדרך היו הרבה רופאים ואחיות שהרימו גבה, ששיתפו בעצה - מה? לא לקלח? למה לא? אוי, למה לחכות שכל הדם יעבור מחבל הטבור? יהיו לך את כל החיים איתה. ניתוח זה לא דבר קל,  תנוחי ...

 

נשארתי נחושה - תודה, אבל עכשיו תורי ללדת. אני בטוחה שאתם ילדתם בדרך הנכונה בשבילכם.

בניתוח, כשהיא יצאה, המיילדת נתנה אותה לבעלי והוא קירב אותה אלי. היא ישר חיפשה אותי, היא חיפשה חום גוף, היא חיפשה את אמא, נקרע לי הלב - אמרתי לה בסוד "תהיי חזקה, אבא ישמור עליך, אני עוד מעט אגיע, מבטיחה".

 

בעלי הלך עם המיילדת לתינוקיה, שם כל הבדיקות והחיסונים נעשו כשהיא הייתה עליו, כמו שביקשנו. לאחר מכן הוא נתן לה בכפית את מעט טיפות החלב שסחטנו, ואז החזיק אותה עור לעור והמתין.

 

לצערי הניתוח הסתבך מעט והתעכב ובגלל זה להתאוששות היא לא הגיעה. בעלי הגיע ומרח על הפנים והחזה שלי את כל הריח שהיא השאירה על הגוף שלו.

 

כשהעבירו אותי לחדר עברו כמעט שש שעות, אבל כל הזמן הזה היא הייתה עם בעלי בתינוקיה עור לעור. הצלחנו, הצלחנו ללדת באפס הפרדה, אבל העבודה רק התחילה.

בימי האשפוז, למרות שביקשתי ביות מלא, הודיעו לי בתל השומר שיש שעות שבהן צריך להחזיר את התינוקות לתינוקיה. זכרתי את ההפרדות שהיו לי מהבן שלי, זכרתי שזה לא עשה לנו טוב, ופשוט לא הסכמתי. למשל, הודיעו שמשבע עד עשר בבוקר יש ביקור רופא, אבל אני הייתי מגיעה בחמישה לעשר, תופסת את הרופא שיעשה בדיקה לידי וחוזרת איתה לחדר. כל החלפת משמרת הם גם ביקשו אותם לתינוקיה, אני הייתי מגיעה רק לבדיקת צמידים, וחוזרת איתה לחדר.האחיות היו מגיעות אלי בלי סוף ומבקשות שאחזיר אותה לתינוקיה, אמרתי לכולן שאין לה למה להיות שם, שהיא איתי וזה מה שטוב לנו.

 

בגלל הניתוח שהסתבך יכולתי לרדת מהמיטה רק ביום השני, זכרתי את העניין הזה מהניתוח הקודם והמשפחה הייתה מוכנה. כל הזמן היה איתי מישהו שעזר לי להוציא אותה מהעריסה להנקה, להחליף טיטול, גם בלילה.

 

היה לי חשוב שעוד הורים שרוצים אפס הפרדה יידעו שזה אפשרי, אפשר גם בקיסרי וגם

בניתוח חירום. כפי שכתבתי, לצערי הרב את הידע שלי קיבלתי מניסיון קודם. הבכור שלי נולד לפני שש שנים גם בתל השומר, לצערי גם בניתוח קיסרי חירום. הופרדנו כל הזמן - לשש שעות אחרי הניתוח, כל החלפת משמרת ובלילה כדי שלא יפריע אולי ליולדת אחרת לנוח וכו'. ההפרדה גרמה לנזק רב בהנקה, כי הוא קיבל בקבוק, והוא בכה המון ועד שהייתי מגיעה הוא כבר היה מיואש מזה שאף אחד לא מרים אותו, לא מחזיק אותו ולא מלווה אותו בימים הראשונים שלו בעולם הזה. אז הפעם הבנתי את כל זה והגעתי מוכנה.

 

הנה, אני מוסרת אליכם את הניסיון שלי, את הידע שצברתי. אני חושבת שזה כל כך חשוב שכל הזוגות לפני לידה יגיעו מוכנים, גם למקרה של לידה קיסרית. גם אם אנחנו לא רוצים לחשוב על האפשרות הזו, גם אם אנחנו רוצים לחשוב רק חיובי, אבל זה יכול לקרות לכל אחת מאתנו, בכל לידה. הבנתי שזה קורה ב-20 אחוז מהלידות. הייתי מאוד מקווה שלכל הזוגות לפני לידה שירצו בכך יהיה את הכוח להתעקש על אפס הפרדה, שיהיו לכם את הבעל/אמא/אחים/עזרה בתשלום התומכים בכך שזה יקרה, גם אם הלידה לא תתנהל כמו שתכננתם. הכל אפשרי! ברגע שיש לנו את הידע, הכוח בידיים שלנו!

 

רוצים לדעת עוד על אפס הפרדה, בלידה קיסרית ובכלל?

הנה הקישור לסיור הפתיחה בדף שלנו - קריאה קצרה ותהפכו למומחים באפס הפרדה.