א' נולד ביום 4.6.07 כשהוא סובל מתסמונת דאון וממום לבבי. אמו של א' עברה מעקב ההריון בקופת החולים בה היא חברה, ולטענתה במהלך ההריון, הרופא התרשל בכך שהתעלם מסימנים מחשידים, אשר הצביעו על מומים בעובר. האם בעיקר התייחסה לכך, שבמהלך סקירת מערכות מאוחרת שביצע לה הרופא, עלה חשד למום לבבי. בעקבות זאת, הפנה אותה הרופא לבדיקת אקו לב עובר. האם ביקשה לקבוע תור לבדיקה, ונקבע לה מועד מאוחר (שהיה אמור לחול לאחר הלידה). לאור זאת, פנתה האם לרופא וביקשה ממנו להקדים את התור. אולם, הרופא הרגיע אותה ואמר לה שניתן לוותר על הבדיקה וכי יש להניח שהמחיצה בלב נסגרה.

ההורים טענו כי אם הרופא היה פועל כראוי, הרי שהיתה נערכת לאם בדיקת אקו לב עובר, וכן היה מבוצע מעקב הריון ראוי, והיה עולה החשד לקיומה של תסמונת דאון ואף לקיומו של המום הלבבי, וההורים היו מבצעים הפסקת הריון.

לאור זאת, ההורים הגישו תביעה כנגד קופת החולים. אולם, התביעה הוגשה ביום 23.11.14, וקופת החולים טענה, כי התביעה התיישנה, מאחר וחלפו 7 שנים מיום הלידה של א'. בית המשפט המחוזי בירושלים, קיבל את הבקשה של קופת החולים ודחה את התביעה.

ההורים הגישו ערעור לבית המשפט העליון, בטענה שיש להאריך את תקופת ההתיישנות, לאור שינויים משפטיים משמעותיים שחלו בתביעות מסוג זה, בשנים האחרונות.

בית המשפט העליון דן בערעור וקבע, כי לאור השינויים שחלו בתביעות מסוג זה בשנים האחרונות, יש להאריך את תקופת ההתיישנות.

על כן, אמהות שילדיהן נולדו לפני התאריך 28.08.08, והן חושדות כי רשלנות רפואית במהלך ההריון או הלידה, הובילה למומים גופניים של הילד, ניתן עדיין להגיש תביעת רשלנות רפואית בשם הילד עד ליום 31.12.17, וחשוב לבדוק עניין זה בהקדם. בהקשר זה, יש לקחת בחשבון כי הליך ההכנה של תביעה כזו לוקח כשנה.