די עם המיתוס: לידת בבית החולים אינה בטוחה

לידות בביה"ח לא פחות מסוכנות ליולדת ולעובר מאשר לידות בית. בית החולים רומס באופן עקבי את זכויות היולדת והתינוק, זירוזים, התערבויות וניתוחים קיסריים מסוכנים הם עניין שבשיגרה

היום אחר הצהריים התפרסם כי משרד הבריאות שלל את רישיונה של המיילדת שרה וינקלר, לאחר שהורשעה ברשלנות חמורה ובהתנהגות בלתי הולמת לאחר שהסכימה ליילד בבית אישה שעברה ניתוח קיסרי. השופט בדימוס ורדי זילר, הממונה על קובלנות במשרד הבריאות, קבע שאסור היה למיילדת לאשר לידה בבית בנסיבות הללו.

הנטייה להתערבות יתר בלידות המבוצעות בין כתלי בתי החולים גורמת לכך כי גם נשים אשר הריונן מוגדר בסיכון גבוה, יבכרו לידת בית על פני לידה בבית חולים. הפחד מפני פגיעה יאטרוגנית (פגיעה מידי המטפל או איש הצוות הרפואי) הוא יותר מריאלי עבור יולדות. גם בלידה בסיכון נמוך, מופעלת על היולדת מדיניות התערבות יתר שגרתית, המקובלת כמדיניות רפואית סבירה.

עוד בonlife:

• התינוק לא אוכל? הוא מפונק או שיש בעיה אמיתית?
• פרופ' רולידר: הילדים שלכם חוצפנים
• גם קייטנות הן לא מקום בטוח

לידה היא תהליך בריא ברוב המכריע של המקרים אך אישה הנכנסת ללדת במסגרת אשפוזית עוברת טיפולים רפואיים רבים שלא לצורך, דוגמת פתיחת וריד, לחץ מסיבי להיעזר במשככי כאב ובזרזי לידה כימיים, הצרת יכולת התנועה והביטוי שלה, אשר מחבלים בתהליך הפיזיולוגי ופוגעים במסוגלותה הפיסית והנפשית של האם להשלים תהליך עצמוני של לידה הידוע כבטוח ובריא ביותר הן לה והן לתינוק.

עקרון התערבות היתר פועל גם בלידות בסיכון גבוה הנטייה לנתח נשים לאחר ניתוח קיסרי בעברן חזקה, ובבתי חולים רבים מופעל לחץ קשה על היולדת לוותר על ניסיונותיה ללדת בכוחות עצמה. ניסיונות אלו מרפים את ידיה ומסכנים שלא לצורך אותה ואת התינוק.

הסכנה האורבת בבית החולים גבוהה עוד יותר

האשליה כאילו מטרת הלידה האשפוזית היא להותיר 'אם בריאה ותינוק בריא' חייבת להתפוגג בשנת 2011.  ניתוח קיסרי הוא ניתוח בטן גדול, מסוכן, ובעל השלכות מרחיקות לכת על בריאות האם והעובר. מחקרים הוכיחו כי נשים היולדות בניתוח קיסרי חשופות לסיכוני תמותה ותחלואה באחוזים הגבוהים במאות מונים מאלו היולדות בלידה וגינלית.

עוד מצביעים מחקרים על כך כי לתינוקות הנולדים בניתוח סיכון גבוה פי ארבעה לחלות במחלות נשימתיות סביב הלידה, ועוד. לידה היא אירוע מסוכן, המתקיים בתנאים של חוסר וודאות אולם חייבים לפוגג את המיתוס לפיו לידה אשפוזית היא בטוחה. אסונות בבתי חולים מתרחשים על בסיס יומי. חלקם נובעים מתוך תקלה גופנית שגם הטוב שברופאים אינו יכול לתקן, ואולם חלק לא מבוטל מהם מתרחשים עקב פגיעה יאטרוגנית - מידי הצוות הרפואי כאמור, ללמדנו כי גם לידה בבית חולים עלולה להיות מסוכנת.

הסכנה נובעת מהנטייה להתערב בלידות, גם כאשר הכל מתרחש כשורה. מתוך כוונה 'לעזור' ניתן לנשים רבות טיפול הגורר אחריו 'מפל התערבויות', כך לדוגמא אישה שהחלה לידה רגילה אך בעצלתיים, קיבלה חומר מזרז לידה אשר הגיע בחבילה עם הצורך למעט בתנועה כדי לעבור ניטור רציף, אשר מצדו הביא למצוקה עוברית אשר הובילה להתערבות מכשירנית: מלקחיים או ואקום. זהו 'מפל התערבויות' קלאסי, המתרחש על בסיס יומי בלידה אשפוזית.

אנחנו אסירות בכל הנוגע ללידות שלנו

מדיניות התערבות זו מובילה נשים הרות, גם כאלו אשר ההריון שלהן מוגדר כבעל סיכון גבוה (מצג עכוז, בעיות בריאות דוגמת סוכרת, יתר ל"ד, וניתוח קיסרי בעבר כבמקרה זה), להסתכן בלידות בית, ביודען ש'היד על ההדק' תהיה קלה במקרה שלהן לרוץ לניתוח נוסף, משיקולי רפואה דפנסיבית. זאת ועוד, לא כל בתי החולים מאפשרים לכל יולדת לבחור את מלוויה בלידה ולהיעזר בדולה המורידה את שיעור הניתוחים הקיסריים ביותר מחמישים אחוז, כמו גם את שיעור הדרישה לשימוש במשככי כאב ועוד.

חופש הבחירה בלידה בישראל הוא במקרים רבים בדיחה עצובה. על נשים נאסר לבחור את תנוחות הלידה המועדפות עליהן, את המלווים שלהן בלידה, והתנאים הדרושים להם לקיום מהלך הורמונלי תקין ועצמוני דוגמת שקט כבוד ופרטיות, נרמסים חדשות לבקרים. תינוקות מופרדים מאמהותיהם כשיגרה, ועוד מחדלים העומדים בניגוד להמלצה המפורשת של ארגון הבריאות העולמי מתבצעים כשיגרה.

אני מוסיפה את דבריה החשובים של הילה לב-רן ראש תחום מקצועות הדולה בארגון הגג "בתי החולים מתנהלים גם היום לפי מודל הלידה כאירוע פתולוגי ומסוכן, המחייב שורה של התערבויות רפואיות אגרסיביות, אותו פיתח דר' ג'וזף בוליבר דה-לי בשנת 1915. בעקבות המודל, הפך חדר הלידה הממסדי לפס ייצור ה'מצטיין' בגרימת טראומות, ובהפעלת טריגרים פוסט טראומטיים אצל נשים שחוו תקיפות אלימות בלידה. עקב כך רבות מהן נמנעות מלהתקרב אל זירת חדר הלידה הרפואי שוב".

זהר כרמי, דוברת ארגון הגג מחזקת את דבריי ומוסיפה:  "חוק זכויות החולה נרמס בחדרי הלידה. קיסרי הוא בעל השלכות על בריאות האם, העובר הנוכחי ועובריה הבאים, וברור שבמקרים רבים לא מתרחשת הסכמה מדעת, אלא לחץ מערכתי ובעקבותיו כניעה. מחקרים מראים שניתוח קיסרי אף מעלה את הסיכון של עובריה הבאים של אותה אישה למוות עוברי תוך רחמי (IUFD), אך עובדה זאת כמו גם שאר העובדות אינה מוצגת בפניה בעת שהיא נדרשת לחתום על הסכמתה לניתוח קיסרי, ומתוך כך שזכויותיה החוקיות על פי חוק זכויות החולה ובראשן הזכות להסכים הסכמה מדעת נשללות ממנה."

"גם היום ניתן לראות, לדוגמא ולצערי אנשי צוות בחדרי הלידה ניגשים אל מיטת האם עטויי כפפות סטריליות אוחזים פוקען לקרומי השפיר, ומבצעים פקיעת מים ללא הסכמה מדעת ואף ללא הסבר ובקשת רשות. כך נרמסות זכויותיה החוקיות כמו גם כבודה האנושי של האם אשר לעיתים קרובות אף אינה יודעת זאת. בבית הספר היו אומרים לנו – אי הידיעה אינה פוטרת מעונש. זאת אף זאת – אי הידיעה אינה פותרת. נקודה."