אין הורה שלא מכיר את הריטואל: התינוק בוכה ביללות עזות וקורעות לב בחדר הסמוך ואז מתחילה סדרה של בדיקות במטרה לגלות על מה ולמה הבכי הצורם. הוא רעב? הוא עייף? כואב לו משהו? לא נוח לו? אולי החיתול שלו מלא והגיע הזמן להחליף?

 

עוד באון לייף:

 

התקשורת עם תינוקות בשנה-שנתיים הראשונות לחייהם היא תקשורת של ניסוי וטעייה והרבה תהייה. נראה שפעמים רבות נדרש מההורה לנחש ניחוש מושכל מה הוא או היא מנסים לומר לנו ולעיתים קרובות, אנו מנסים שוב ושוב בדרכים שונות להגיע ליעד המיוחל שהוא תינוק שמח ושקט באופן יחסי. הניחוש הזה הופך למשימה מורכבת ולא פשוטה כשמדובר באנשים שכלל לא מכירים את הבייבי הפרטי שלנו. אם לנו יש את הניסיון שכבר צברנו עם הפעוט ואת האינטואיציות והתחושות ההוריות, לזרים המנסים להיטיב עם התינוק שלנו, אין אפילו את זה.

 

הצרכן לא יכול לדווח על טיב המוצר

זו הסיבה שאנשים המנסים לפתח איזשהו מוצר המיועד לתינוקות ניצבים בפני משימה מאתגרת במיוחד. אחד ממוצרי הצריכה הכי פופולאריים בקרב תינוקות ואולי הפופולארי ביותר הוא כמובן החיתול. מדובר בעצם במוצר הצריכה הראשון שהבייבי שלנו פוגש באופן יומיומי ואין לו שום דרך לומר לנו מה הוא חושב על המוצר הזה.

 

ראשית, בניגוד לרוב מוצרי הצריכה בעולם, המשתמש העיקרי במוצר (התינוק) הוא לא האדם הרוכש אותו. יתרה מכך, הצרכן לא ממש יכול לדבר ולומר מה נעים לו במוצר ומה הוא חושב שכדאי לשפר. שנית, במוצרים אחרים נדרשת עבודה קשה כדי לקנות את לבו של הצרכן ולהפוך את המוצר לאהוד עליו, אולם למן הרגע שהצרכן כבר אוהב ורוכש את המוצר, הסיכויים שיחדל נמוכים. לעומת זאת, בכל הנוגע לתינוקות, יש לזכור שמדי שנה, שליש מהצרכנים הם בגדר צרכנים חדשים שיש לכבוש את לבם מחדש. שלישית, חיתולים חייבים להתאים לא רק לתינוק שלובש אותם אלא גם לאנשים שמחתלים אותו ורוכשים בכספם את המוצר, כלומר- לנו, ההורים. חיתול שלא נוח להלבישו לא יירכש, בין אם הוא ראוי לתינוק ובין אם לא.

 

כל מותגי החיתולים בעולם מודעים לבעייתיות הזו ונחושים להתעמת איתה. כך לדוגמא, בפמפרס, מותג חיתולים מוביל בישראל, הקימו בשנת 2000 מרכז מחקר ופיתוח בגרמניה בהשקעה של 40 מיליון דולר. במרכז הזה מועסקים כ-250 עובדים מ-20 תחומים מדעיים שונים, 50% מתוכם נשים. המטרה: ליצור את החיתול המושלם.

 

 

 

האתגר: שיפור הנוחות של התינוק

קצת היסטוריה: החיתול החד פעמי הומצא ב-1961 ע"י ויקטור מיילס שחיפש מוצר ראוי לנכדו התינוק וקצת נגמר לו מחיתולי בד שצריך לכבס כל הזמן. החיתול החד-פעמי כפי שאנחנו מכירים אותו כיום מורכב משני חלקים עיקריים: 1. ליבה האחראית ללכידת השתן, פיזור השתן (שלא כל הנוזל יתמקד במקום אחד) ואחסונו. 2. התשתית האחראית על שמירת הליבה במקומה ונוחות הלבישה של החיתול (שהחיתול לא יזוז ממקומו).  

 

בתוך החיתול  Pampers Active Baby-Dry, למשל, נמצאת הליבה המכילה חומר ג'ל סופג (AGM)  הלוכד ונועל את הנוזלים ומחזיק אותם במקומם. AGM הינו חומר המורכב מחלקיקים יבשים אשר במגע עם השתן פשוט הופכים לג'ל. סביר להניח שנשים מכירות את הטכנולוגיה הזו מתחבושות בהן הדימום הנוזלי הופך לג'ל. חיתול כזה אמור לספק עד 12 שעות של יובש לתינוק.

 

 

 

אבל למה בכלל חשוב כל כך לדאוג לחיתול יבש? למה כולנו מתעקשים בהיסטריה להרחיק מעור התינוק כל טיפת שתן ויפה דקה אחת קודם? מה כבר יקרה אם הילד ישב קצת עם חיתול רטוב? מתים מזה?

 

תינוק יבש ונוח

אז זהו, שלא. לא מתים מזה אבל המגע בין עור לשתן עשוי לגרום לתפרחת חיתולים- גירויים בעור התינוק שהורים מנוסים כבר מכירים היטב. גירויים בעור הנגרמים משימוש בחיתולים הם בעצם קבוצה של הפרעות עוריות הנובעות ממתקפה על העור של גורמים פיזיים, כימיים, אנזימטיים ומיקרוביאליים הנמצאים בסביבת החיתול.כשהחיתול רטוב ישנו חיכוך גבוה יותר עם העור והעור חדיר יותר.

 

מחקרים הראו כי הטכנולוגיה המודרנית שהופכת את הנוזל לג'ל והתחליב הנמצא בשכבה העליונה מובילים להפחתה דרמטית של רטיבות עור התינוק. עכשיו רק נשאר לדאוג שהחיתול לא יזוז ממקומו כי עם כל הכבוד לג'ל, אם החיתול זז כל הזמן ולא "יושב" על הפעוט כמו שצריך, שום ג'ל לא יעזור.

 

הסתכלו על בטנו של התינוק כשהוא יושב אחרי שאכל, הוא נראה כמו בודהה קטן, לא? הסתכלו על בטנו כשהוא ישן ושוכב על הגב. שטוחה לגמרי, נכון? מסתבר שבטן של תינוק יכולה להתמתח עד 8 ס"מ! אי לכך, התינוק זקוק לחיתול המתמתח בעדינות יחד איתו ומאפשר לו לנוע בחופשיות. אם דפנות החיתול של התינוק שלכם נמתחות יחד איתו ולא נקרעות - עשיתם בחירה נכונה.

 

* הכותבת היתה אורחת פמפרס במעבדות פרוקטר את גמבל בגרמניה