1. הסיבה העיקרית לבגידה - "התפלק לי"

42% מהגברים ו-37% מהנשים פשוט התפתו. אופס.

 

24% מהגברים הודו שבגדו בבנות זוגם כי חשו חוסר סיפוק מיני בזוגיות לעומת  2% בלבד מהנשים שלא הרגישו מסופקות מינית. לעומת זאת, 30% מהנשים הבוגדות הודו כי הסיבה היתה חוסר סיפוק רגשי בזוגיות, לעומת 12% בלבד מהגברים הבוגדים.

 

יובל בן עמי, עיתונאי, סופר ומוזיקאי ואסנת סקובלינסקי, משוררת ועיתונאית המנהלים מערכת זוגיות של יחסים פתוחים כבר מזה שנתיים.

 

בן עמי: "אצלי זה דווקא מתוכנן מראש, מעולם לא הייתי עם בחורה בלי זיק רגשי. מקסימום הפעמים שהייתי עם אותה בחורה הוא שלוש או ארבע. ריסנתי את עצמי. חוץ מזה, אני לא מסוגל להתאהב באף אחת כשאני עם אסנת".

 

סקובלינסקי: "אני דומה לסטריאוטיפ הגברי, יכולה לנתק רגשות ממין. בתוך המערכת שנינו נהיינו קצת הפוכים, אני מצאתי את הרומנטית שבי ביחסים קצרים, והוא את הצייד שבו. ההתאהבות היא התלקחות של תחושות ויכולה להימשך לילה שבוע או חצי שנה. קרה שהתאהבתי ללילה ובכוונה התרחקתי".

2. גברים היזהרו, הנשים נקמניות

 12% מהנשאלות שהודו בבגידה בבני זוגם, הודו כי הסיבה לבגידה היתה נקמה. לעומתן, רק 3% מהגברים השתמשו בנקמה כתירוץ לבגידה.

גלית גוטמן, שמצלמת בימים אלו את העונה השנייה לסדרה המצליחה שלה "בטבעת זו", מסבירה: "זו בכלל לא שאלה, אילו הייתי נבגדת הייתי מפרקת מיד את הקשר".

 

"אני לא מוכנה לקבל ולא מוכנה לעמוד בזה", היא אומרת, "זה לא משהו שאני מבינה בשום אופן. יותר מדי קל לוותר ולבגוד וזה גם יותר נעים לאגו. אם הייתי בוחרת בדרך של נקמה לא הייתי מצליחה אפילו להסתיר את זה מבן זוגי".

 

 

סקובלינסקי: "אני לא רוצה לדעת. זה מעורר קנאה. עצם הידיעה שזה קרה אמורפית זה בסדר. מבחינתי יש את התמודדות עם ההתנגשות שבין החבר והשותף לבין המאהב. אני רוצה לספר לו ולשמוע על כל החוויות שלו, אבל לא רוצה להכאיב לו או לחוש כאב".

 

ענת זפרני, מרצה לפסיכולוגיה: "סביר להניח שרוב הגברים הנבגדים פשוט לא יודעים, לעומת נשים שהן יותר דיסקרטיות. נשים נוקמות מתוך כאב נוראי של בגידות חוזרות ונשנות ותוך רצון לשקם ולו במעט את האגו הפגוע".

 

הסקסולוגית איריס בר און מוסיפה: "נשים לא בהכרח בוגדות מתוך נקמה. אני לא מסכימה. הן בוגדות משום חוסר ההשקעה של הגבר הזנחת הטיפוח והחיזור מצדו.

 

"הן זקוקות לכך לא פחות מהגברים, בנוסף לכך, נשים לא יפרקו  את הקשר ממניעים של נוחות, הילדים, ובמהות הקשר. צריך להבין את הגברים שבוגדים ועושים לעצמם הנחה. גבר לא רואה בזה אסון ולא כי הוא לא אוהב את אשתו. הוא נהנה רק בצורה אחרת".

3. סטוץ, התאהבות או רומן – על מה תסלחו?

 55% אחוז מהנשים מוכנות לסלוח על סטוץ חד פעמי של בן זוגם ולא יפרקו את הקשר. אבל הגברים (51% מהם) ירצו לפרק את הקשר אם בת זוגם תמעד בסטוץ חד פעמי.

 

לעומת זאת, נשים לא יסלחו על התאהבות של בן הזוג במישהי אחרת (51%), ורוב הנשאלים (60%) רואים ברומן כסיבה לפירוק הקשר.

 

בן עמי: "הבגידה היא מסגרת שבה האדם חייב להסתיר את המעשים שלו ממנה. הבגידה היא בשקר. במערכות יחסים מונוגמיות. עניינים מיניים כרוכים לעיתים קרובות בשקר, ולכן אני מעדיף מערכת יחסים פתוחה על פני השקר המונוגמי".

 

סקובלינסקי: "מערכת יחסים פתוחה זה לא קל. אם למונוגמית יש אינסוף מודלים, בקולנוע, בספרות וזאת של ההורים שלנו, שאנחנו מכירים היטב את החוקים והכללים שלה: הגבר בוגד, האישה כועסת, הוא עוזב, היא סולחת וכעבור זמן מה הכל שב על מקומו בשלום, הרי שלנו יש זוגיות מסוג חדש. אין מאיפה לשאוב מודל, ולכן עלינו לנסח אותה כל פעם מחדש, לטעות וללמוד מהטעויות".

 

 

4. בגידה זה לא סוף העולם

כ-20% מהנשאלים טענו שאפשר להבין בני זוג שבוגדים רק כשהם לא מרוצים מהזוגיות, ואף מוכנים לקבל שבמצב מסוים הבגידה היא כנראה טבעית ומתבקשת.

 

ככל שהנשאל מבוגר יותר, כך גדלה סובלנותו כלפי בגידות: נשאלים בגילאי 45 ומעלה היו סובלניים יותר (כמעט פי שתיים) מהנשאלים הצעירים יותר (גילי 25-44).

 

ד"ר רונית אלוני, פסיכולוגית ומטפלת זוגית: "סלחנות לגבי בגידות היא פועל יוצא של הביטחון שכל אחד חש עם עצמו ומכאן נובעת מידת הביטחון שלו בזוגיות. ככל שעולה הגיל עולה הביטחון, וגם יש תובנה שקיים שיעמום, השגרה שוחקת ומשהו בקשר הולך ופוחת.

 

"גם כשרק אחד הצדדים במערכת יחסים ארוכת שנים עושה זאת, עדיין החוויה היא משותפת. קיימת הבנה ושותפות כלפי הנסיבות והמניעים מתוך היכרות אינטימית עם המערכת הפנימית האישית של בני הזוג".

"לעומת זאת, בין הגילאים 24-35, אין את הביטחון שצריך כדי לעבור משבר כזה. בגיל זה זהו רק תחילתו של תהליך הבניית הביטחון העצמי, הביטחון בקריירה ובקשר לחיים. זהו השלב שבו בדיוק מבססים אותם ובו גם עולות כל השאלות. זה נכון גם לגבי משפחות שבהם הילדים בגילאי 7-9. המערכת הזוגית בשלב זה איננה יציבה דיה".

 

זפרני: "פרופסור קלייר רבין שכתבה את הספר "טובים השניים" מתארת את השלבים שעוברים הזוגות בדרך הארוכה, השלב החמישי נקרא שלב ההשלמה – היכולת להיות מאושר עם בן הזוג שבחרת למרות ובזכות כל החוויות.

 

"גם הפסיכולוג אדלר, אמר פעם משפט מקסים: "כשאנשים מתחתנים הם בטוחים שיגיעו לרבנות ויקבלו קופסא מלאה בשוקולדים אותה יניחו על השולחן במרכז הסלון ולאורך כל חיי הזוגיות יהנו ממנה, אבל המציאות היא אחרת. זוגות מתחתנים ומגיעים לרבנות ומקבלים קופסת שוקולדים – ריקה! אותה הם מניחים על השולחן במרכז הסלון ולאורך כל חיי הזוגיות ממלאים אותה".

 

5. "אשתי תבגוד בי? הצחקתם אותי"

 61% מהגברים לא מעלים על דעתם את האפשרות שבנות זוגם יבגדו בהם.6%  מהגברים הודו שיצא להם לחשוב לפעמים על האפשרות שבת זוגם תבגוד בהם. לעומת זאת 17%  מהנשים בהחלט מודעות לעובדה שבני זוגן יבגדו בהן.

 

בר און: "הגברים בטוחים שהאישה בקומה, היא לא רואה, לא שומעת ולא מרגישה. כי הוא חושב שאם לא בא לה עליו לא בא לה על אף אחד אחר. לא מבינים שגרושה עובדת פי 3 בבית ובחוץ וגם נמרה עם גברים. חיזורים גורמים לנשים לתשוקה. אלה שנרדמים בשמירה יופתעו".

 

 

6. נשים לא עסוקות בלתכנן בגידה

 64% מהנשים טוענות שלא יצא להם מעולם לחשוב על האפשרות לבגוד בבני זוגם. רק 50% מהגברים לא התפנו לחשוב על זה מעולם.. 27% אחוז מהגברים הודו שיצא להם לחשוב ואף לבגוד בבנות זוגם, לעומת 15% מהנשים שחשבו והתפתו לבגוד בבני זוגם.

 

גוטמן: "על פי המחקרים והשיחות עם הפסיכולוג משה אלמגור לקראת הסדרה, ניתן בבירור לראות כי קיימת חתירה לשיוויון ועלייה מתמדת של אחוזי הבגידה מצד שני המינים".

 

7. בני הזוג של השכירים יכולים להיות רגועים, העצמאים בוגדים יותר.

15% מהנשאלים שהם עצמאים, הודו שכבר יצא להם לבגוד בבני זוגם. לשם השוואה, רק 4% אחוז מהשכירים (במשרה מלאה) הודו בבגידה.

 

בר און: "אנשים שאין להם הכנסה עסוקים בהכנסה. פילגש עולה כסף".

 

סקובלינסקי: "כששנינו היינו עצמאיים ועבדנו בעבודות חופשיות, בילינו הרבה זמן יחד ולכן גם כשהיינו עם פרטנרים אחרים זה לא פגע במערכת הזוגית שלנו.

 

"מאז שאני עובדת במשרה מלאה והזמן המשותף שלנו הצטמצם לכמה שעות בערב. לכן  הפכתי מאוד קנאית ליובל, לא בגלל הסקס, אלא לזמן המשותף שלנו יחד".

8. מיהם הזוגות המאושרים ביותר?

72% מהנשאלים שאין להם ילדים, ציינו שהם מרוצים מאוד מהזוגיות, לעומת ממוצע של כ-50% מהנשאלים שהם הורים לילדים, שציינו בסקר שהם מרוצים מאוד מהזוגיות. 

 

גוטמן: "זה ברור מפני שהפרמטר שמתווסף לזוגיות אחרי שמגיע ילד הוא מדידת בן או בת הזוג על פי איזה הורה אתה, וכמה אתה עוזר במערכת הזוגית. ואז גם קיים ממד של אכזבה מסוג ההורות. הקשר נמדד מחדש על פי הפרמטר הזה. כשאין ילדים אין את האכזבה וההתמודדות עם הקושי והציפיות".

 

בר און  מוסיפה: "לזוגות בלי ילדים, יש ספונטניות, אין מגבלות. תשומת הלב של האישה לגבר לא מוגבלת. כשיש ילדים הגבר נדפק, היא מאבדת עניין בגבר.

 

"בישראל הדפוס כזה שהזוגות הופכים את הילדים למרכז החיים והזוגיות נדחקת לקרן זווית. וככה יוצא שילדים אינם מחברים אלא מפרידים אל מול התובענות הבלתי נגמרת שהם דורשים. ההוכחות לכך שרוב הזוגות הגרושים הם הורים לילדים.

 

"האישה אשמה בכך לרוב. כי האישה לא תעזוב את הילדים. לא תצא לחופשה לבד, היא תכניס את הילדים למיטה הזוגית. זוגות עם ילדים בדרך כלל לא מאזנים בין חופשה עם הילדים ובלי".

 

9. והמספר הנוסף, לסיום 

לאיש אין הסבר לנתון המפתיע, לפיו כ-10% מהנשאלים הירושלמים, הודו שכבר הספיקו לבגוד פעם אחת לפחות בבני זוגם.

 

לשם השוואה, רק 5% מהתל אביבים הודו בפשע, כך גם החיפאים ואנשי השפלה, ואילו אנשי השרון מתקרבים לשיא הירושלמי עם 7% בוגדים שהיו כנים.

3. סטוץ, התאהבות או רומן – על מה תסלחו?

 55% אחוז מהנשים מוכנות לסלוח על סטוץ חד פעמי של בן זוגם ולא יפרקו את הקשר.

אבל הגברים (51% מהם) ירצו לפרק את הקשר אם בת זוגם תמעד בסטוץ חד פעמי.

נשים לא יסלחו על התאהבות של בן הזוג במישהי אחרת (51%), ורוב הנשאלים (60%) רואים ברומן כסיבה לפירוק הקשר.

 

בן עמי: "הבגידה היא מסגרת שבה האדם חייב להסתיר את המעשים שלו ממנה. הבגידה היא בשקר. במערכות יחסים מונוגמיות. עניינים מיניים כרוכים לעיתים קרובות בשקר, ולכן אני מעדיף מערכת יחסים פתוחה על פני השקר המונוגמי".

 

סקובלינסקי: "מערכת יחסים פתוחה זה לא קל. אם למונוגמית יש אינסוף מודלים, בקולנוע, בספרות וזאת של ההורים שלנו, שאנחנו מכירים היטב את החוקים והכללים שלה: הגבר בוגד, האישה כועסת, הוא עוזב, היא סולחת וכעבור זמן מה הכל שב על מקומו בשלום, הרי שלנו יש זוגיות מסוג חדש. אין מאיפה לשאוב מודל, ולכן עלינו לנסח אותה כל פעם מחדש, לטעות וללמוד מהטעויות".

 

 

4.

כ-20% מהנשאלים טענו שאפשר להבין בני זוג שבוגדים רק כשהם לא מרוצים מהזוגיות, ואף מוכנים לקבל שבמצב מסוים הבגידה היא כנראה טבעית ומתבקשת.

ככל שהנשאל מבוגר יותר, כך גדלה סובלנותו כלפי בגידות: נשאלים בגילאי 45 ומעלה היו סובלניים יותר (כמעט פי שתיים) מהנשאלים הצעירים יותר (גילי 25-44).

 

ד"ר רונית אלוני, פסיכולוגית ומטפלת זוגית: "סלחנות לגבי בגידות היא פועל יוצא של הביטחון שכל אחד חש עם עצמו ומכאן נובעת מידת הביטחון שלו בזוגיות. ככל שעולה הגיל עולה הביטחון, וגם יש תובנה שקיים שיעמום, השגרה שוחקת ומשהו בקשר הולך ופוחת. גם כשרק אחד הצדדים במערכת יחסים ארוכת שנים עושה זאת, עדיין החוויה היא משותפת. קיימת הבנה ושותפות כלפי הנסיבות והמניעים מתוך היכרות אינטימית עם המערכת הפנימית האישית של בני הזוג".

 

http://onlife.co.il/sites/default/files/u487/ronit-aloni_0.jpeg

"לעומת זאת, בין הגילאים 24-35, אין את הביטחון שצריך כדי לעבור משבר כזה. בגיל זה זהו רק תחילתו של תהליך הבניית הביטחון העצמי, הביטחון בקריירה ובקשר לחיים. זהו השלב שבו בדיוק מבססים אותם ובו גם עולות כל השאלות. זה נכון גם לגבי משפחות שבהם הילדים בגילאי 7-9. המערכת הזוגית בשלב זה איננה יציבה דיה".

 

5. "אשתי תבגוד בי? הצחקתם אותי"

 61% מהגברים לא מעלים על דעתם את האפשרות שבנות זוגם יבגדו בהם.

6%  מהגברים הודו שיצא להם לחשוב לפעמים על האפשרות שבת זוגם תבגוד בהם. לעומת זאת 17%  מהנשים בהחלט מודעות לעובדה שבני זוגן יבגדו בהן.

 

בר און: "הגברים בטוחים שהאישה בקומה, היא לא רואה, לא שומעת ולא מרגישה. כי הוא חושב שאם לא בא לה עליו לא בא לה על אף אחד אחר. לא מבינים שגרושה עובדת פי 3 בבית ובחוץ וגם נמרה עם גברים. חיזורים גורמים לנשים לתשוקה. אלה שנרדמים בשמירה יופתעו".

 

 

6. נשים לא עסוקות בלתכנן בגידה

 64% מהנשים טוענות שלא יצא להם מעולם לחשוב על האפשרות לבגוד בבני זוגם.

רק 50% מהגברים לא התפנו לחשוב על זה מעולם.27% אחוז מהגברים הודו שיצא להם לחשוב ואף לבגוד בבנות זוגם, לעומת 15% מהנשים שחשבו והתפתו לבגוד בבני זוגם.

 

גוטמן: "על פי המחקרים והשיחות עם הפסיכולוג משה אלמגור שהם ערכו לקראת הסדרה שלה, ניתן בבירור לראות כי קיימת חתירה לשיוויון ועלייה מתמדת של אחוזי הבגידה מצד שני המינים".

6. בני הזוג של השכירים יכולים להיות רגועים, העצמאים בוגדים יותר.

15% מהנשאלים שהם עצמאים, הודו שכבר יצא להם לבגוד בבני זוגם. לשם השוואה, רק 4% אחוז מהשכירים (במשרה מלאה) הודו בבגידה.

 

בר און: "אנשים שאין להם הכנסה עסוקים בהכנסה. פילגש עולה כסף".

 

סקובלינסקי: "כששנינו היינו עצמאיים ועבדנו בעבודות חופשיות, בילינו הרבה זמן יחד ולכן גם כשהיינו עם פרטנרים אחרים זה לא פגע במערכת הזוגית שלנו. מאז שאני עובדת במשרה מלאה והזמן המשותף שלנו הצטמצם לכמה שעות בערב. לכן  הפכתי מאוד קנאית ליובל, לא בגלל הסקס, אלא לזמן המשותף שלנו יחד".

 

7. מיהם הזוגות המאושרים ביותר?

זוגות ללא ילדים מרוצים מהזוגיות יותר מאשר זוגות עם ילדים.

72% מהנשאלים שאין להם ילדים, ציינו שהם מרוצים מאוד מהזוגיות, לעומת ממוצע של כ-50% מהנשאלים שהם הורים לילדים, שציינו בסקר שהם מרוצים מאוד מהזוגיות. 

 

 

גלית גוטמן מסבירה: "זה ברור מפני שהפרמטר שמתווסף לזוגיות אחרי שמגיע ילד הוא מדידת בן או בת הזוג על פי איזה הורה אתה, וכמה אתה עוזר במערכת הזוגית. ואז גם קיים ממד של אכזבה מסוג ההורות. הקשר נמדד מחדש על פי הפרמטר הזה. כשאין ילדים אין את האכזבה וההתמודדות עם הקושי והציפיות".

 

 

 

איריס בר און  מוסיפה: "לזוגות בלי ילדים, יש ספונטניות, אין מגבלות. תשומת הלב של האישה לגבר לא מוגבלת. כשיש ילדים הגבר נדפק, היא מאבדת עניין בגבר. בישראל הדפוס כזה שהזוגות הופכים את הילדים למרכז החיים והזוגיות נדחקת לקרן זווית. וככה יוצא שילדים אינם מחברים אלא מפרידים אל מול התובענות הבלתי נגמרת שהם דורשים. ההוכחות לכך שרוב הזוגות הגרושים הם הורים לילדים.

 

"האישה אשמה בכך לרוב. כי האישה לא תעזוב את הילדים. לא תצא לחופשה לבד, היא תכניס את הילדים למיטה הזוגית. זוגות עם ילדים בדרך כלל לא מאזנים בין חופשה עם הילדים ובלי".

 

8. הנתון המעניין, לסיום

לאיש אין הסבר לגביו אבל כ-10% מהנשאלים הירושלמים, הודו שכבר הספיקו לבגוד פעם אחת לפחות בבני זוגם.

להשוואה, רק 5% מהתל אביבים הודו בפשע, כך גם החיפאים ואנשי השפלה, ואילו אנשי השרון מתקרבים לשיא הירושלמי עם 7% בוגדים שהיו כנים.

 

3. סטוץ, התאהבות או רומן – על מה תסלחו?

 55% אחוז מהנשים מוכנות לסלוח על סטוץ חד פעמי של בן זוגם ולא יפרקו את הקשר.

אבל הגברים (51% מהם) ירצו לפרק את הקשר אם בת זוגם תמעד בסטוץ חד פעמי.

נשים לא יסלחו על התאהבות של בן הזוג במישהי אחרת (51%), ורוב הנשאלים (60%) רואים ברומן כסיבה לפירוק הקשר.

 

בן עמי: "הבגידה היא מסגרת שבה האדם חייב להסתיר את המעשים שלו ממנה. הבגידה היא בשקר. במערכות יחסים מונוגמיות. עניינים מיניים כרוכים לעיתים קרובות בשקר, ולכן אני מעדיף מערכת יחסים פתוחה על פני השקר המונוגמי".

 

סקובלינסקי: "מערכת יחסים פתוחה זה לא קל. אם למונוגמית יש אינסוף מודלים, בקולנוע, בספרות וזאת של ההורים שלנו, שאנחנו מכירים היטב את החוקים והכללים שלה: הגבר בוגד, האישה כועסת, הוא עוזב, היא סולחת וכעבור זמן מה הכל שב על מקומו בשלום, הרי שלנו יש זוגיות מסוג חדש. אין מאיפה לשאוב מודל, ולכן עלינו לנסח אותה כל פעם מחדש, לטעות וללמוד מהטעויות".

 

 

4.

כ-20% מהנשאלים טענו שאפשר להבין בני זוג שבוגדים רק כשהם לא מרוצים מהזוגיות, ואף מוכנים לקבל שבמצב מסוים הבגידה היא כנראה טבעית ומתבקשת.

ככל שהנשאל מבוגר יותר, כך גדלה סובלנותו כלפי בגידות: נשאלים בגילאי 45 ומעלה היו סובלניים יותר (כמעט פי שתיים) מהנשאלים הצעירים יותר (גילי 25-44).

 

ד"ר רונית אלוני, פסיכולוגית ומטפלת זוגית: "סלחנות לגבי בגידות היא פועל יוצא של הביטחון שכל אחד חש עם עצמו ומכאן נובעת מידת הביטחון שלו בזוגיות. ככל שעולה הגיל עולה הביטחון, וגם יש תובנה שקיים שיעמום, השגרה שוחקת ומשהו בקשר הולך ופוחת. גם כשרק אחד הצדדים במערכת יחסים ארוכת שנים עושה זאת, עדיין החוויה היא משותפת. קיימת הבנה ושותפות כלפי הנסיבות והמניעים מתוך היכרות אינטימית עם המערכת הפנימית האישית של בני הזוג".

 

http://onlife.co.il/sites/default/files/u487/ronit-aloni_0.jpeg

"לעומת זאת, בין הגילאים 24-35, אין את הביטחון שצריך כדי לעבור משבר כזה. בגיל זה זהו רק תחילתו של תהליך הבניית הביטחון העצמי, הביטחון בקריירה ובקשר לחיים. זהו השלב שבו בדיוק מבססים אותם ובו גם עולות כל השאלות. זה נכון גם לגבי משפחות שבהם הילדים בגילאי 7-9. המערכת הזוגית בשלב זה איננה יציבה דיה".

 

5. "אשתי תבגוד בי? הצחקתם אותי"

 61% מהגברים לא מעלים על דעתם את האפשרות שבנות זוגם יבגדו בהם.

6%  מהגברים הודו שיצא להם לחשוב לפעמים על האפשרות שבת זוגם תבגוד בהם. לעומת זאת 17%  מהנשים בהחלט מודעות לעובדה שבני זוגן יבגדו בהן.

 

בר און: "הגברים בטוחים שהאישה בקומה, היא לא רואה, לא שומעת ולא מרגישה. כי הוא חושב שאם לא בא לה עליו לא בא לה על אף אחד אחר. לא מבינים שגרושה עובדת פי 3 בבית ובחוץ וגם נמרה עם גברים. חיזורים גורמים לנשים לתשוקה. אלה שנרדמים בשמירה יופתעו".

 

 

6. נשים לא עסוקות בלתכנן בגידה

 64% מהנשים טוענות שלא יצא להם מעולם לחשוב על האפשרות לבגוד בבני זוגם.

רק 50% מהגברים לא התפנו לחשוב על זה מעולם.27% אחוז מהגברים הודו שיצא להם לחשוב ואף לבגוד בבנות זוגם, לעומת 15% מהנשים שחשבו והתפתו לבגוד בבני זוגם.

 

גוטמן: "על פי המחקרים והשיחות עם הפסיכולוג משה אלמגור שהם ערכו לקראת הסדרה שלה, ניתן בבירור לראות כי קיימת חתירה לשיוויון ועלייה מתמדת של אחוזי הבגידה מצד שני המינים".

6. בני הזוג של השכירים יכולים להיות רגועים, העצמאים בוגדים יותר.

15% מהנשאלים שהם עצמאים, הודו שכבר יצא להם לבגוד בבני זוגם. לשם השוואה, רק 4% אחוז מהשכירים (במשרה מלאה) הודו בבגידה.

 

בר און: "אנשים שאין להם הכנסה עסוקים בהכנסה. פילגש עולה כסף".

 

סקובלינסקי: "כששנינו היינו עצמאיים ועבדנו בעבודות חופשיות, בילינו הרבה זמן יחד ולכן גם כשהיינו עם פרטנרים אחרים זה לא פגע במערכת הזוגית שלנו. מאז שאני עובדת במשרה מלאה והזמן המשותף שלנו הצטמצם לכמה שעות בערב. לכן  הפכתי מאוד קנאית ליובל, לא בגלל הסקס, אלא לזמן המשותף שלנו יחד".

 

7. מיהם הזוגות המאושרים ביותר?

זוגות ללא ילדים מרוצים מהזוגיות יותר מאשר זוגות עם ילדים.

72% מהנשאלים שאין להם ילדים, ציינו שהם מרוצים מאוד מהזוגיות, לעומת ממוצע של כ-50% מהנשאלים שהם הורים לילדים, שציינו בסקר שהם מרוצים מאוד מהזוגיות. 

 

 

גלית גוטמן מסבירה: "זה ברור מפני שהפרמטר שמתווסף לזוגיות אחרי שמגיע ילד הוא מדידת בן או בת הזוג על פי איזה הורה אתה, וכמה אתה עוזר במערכת הזוגית. ואז גם קיים ממד של אכזבה מסוג ההורות. הקשר נמדד מחדש על פי הפרמטר הזה. כשאין ילדים אין את האכזבה וההתמודדות עם הקושי והציפיות".

 

 

 

איריס בר און  מוסיפה: "לזוגות בלי ילדים, יש ספונטניות, אין מגבלות. תשומת הלב של האישה לגבר לא מוגבלת. כשיש ילדים הגבר נדפק, היא מאבדת עניין בגבר. בישראל הדפוס כזה שהזוגות הופכים את הילדים למרכז החיים והזוגיות נדחקת לקרן זווית. וככה יוצא שילדים אינם מחברים אלא מפרידים אל מול התובענות הבלתי נגמרת שהם דורשים. ההוכחות לכך שרוב הזוגות הגרושים הם הורים לילדים.

 

"האישה אשמה בכך לרוב. כי האישה לא תעזוב את הילדים. לא תצא לחופשה לבד, היא תכניס את הילדים למיטה הזוגית. זוגות עם ילדים בדרך כלל לא מאזנים בין חופשה עם הילדים ובלי".

 

8. הנתון המעניין, לסיום

לאיש אין הסבר לגביו אבל כ-10% מהנשאלים הירושלמים, הודו שכבר הספיקו לבגוד פעם אחת לפחות בבני זוגם.

להשוואה, רק 5% מהתל אביבים הודו בפשע, כך גם החיפאים ואנשי השפלה, ואילו אנשי השרון מתקרבים לשיא הירושלמי עם 7% בוגדים שהיו כנים.