הדבר הכי נוצץ, מסקרן ועסיסי בניצחון של נשיא צרפת, מקרון הוא הזוגיות שלו. כולם הספיקו לצחוק על הילד שהתאהב במורה, לקח את זה צעד אחד קדימה והתחתן איתה. מבקרים ניסו להבין למה גבר בן 39 צריך אישה בת 63, עיתונאים ופסיכולוגים קראו לזה תסביך אדיפוס מתקדם ורק קומץ קטן של אנשים לא הביע את דעתו. אלו, מחוסרי הדעה, נזכרו במורה היפה לספרות ואיך שהטוסיק שלה היה זז כשהייתה מוחקת את הלוח. היה לה שיער ארוך גולש, חיוך ענק וכל הבנים בכיתה ידעו את ההבדל בין דימוי למטאפורה. כמוה יש עוד המון. לא כל המורות נולדו מבוגרות, צעקניות ובעלות פאלולה ענקית. חלקן שברו לבבות עד שעברו לשלב שבו הקול הפך להיות צרוד בגלל הסיגריות והנס של עלית הפך טעים יותר מקפה הפוך.

כמות הרומנים בין התלמידים למורות והתלמידות למורים לא פחתה עם השנים. היא הפכה להיות שקטה ומחתרתית כי האכיפה גברה. כבר לא מטאטאים מתחת לשטיח, אלא מתלוננים במשטרה ועושים שיימינג בפייסבוק. אבל, אף חוק לא יכול לאכוף מחשבות ולרובנו היו פנטזיות בסגנון "לו רק היית קצת פחות המורה שלי". חלקנו מספיק אמיצים כדי לחלוק אותן רק עם החבר'ה של המחששה וחלקנו נקבור את הסטיות המיניות שלנו על שולה המורה לתנ"ך, עד שיגיע נשיא מזדמן עם אישתו המורה ויזכיר לנו אותן.

"הוא הצחיק אותי והיה מאוד בוגר לגילו"

א' (שם בדוי) הסכימה להתראיין רק אחרי תחנונים ארוכים בטלפון, השביעה אותי שלא לפרסם אף פרט והקשיבה להקלטה של עצמה שלוש פעמים ברציפות. הרומן שלה עם השמיניסט שלימדה קרה לפני עשרים וחמש שנים. היא כבר סבתא והוא נשוי באושר עם שלושה ילדים. היא יושבת מולי בחוסר נוחות ולוקחת אותי יחד איתה למסע יוצא דופן.

"הוא היה יושב מאחורה תמיד ומתנדנד על הכיסא. האמת שלא היו לו ציונים משהו והוא גם לא ניסה ללמוד. אני זוכרת שההורים שלו היו מאוד מוצלחים וכנראה הפעילו עליו לחץ מיותר. אבל זה לא באמת משנה עכשיו. בפעם האחרונה שראיתי אותו זה היה במקרה והוא סיפר לי שעובד באיזה משרד מצליח. בתחילת שנות ה- 90 לא היו שיעורים פרטיים שבית הספר היה מספק לתלמידים אחרי הלימודים. כל מורה שהיה נשאר כדי לעזור לתלמידים שלו היה עושה את זה על חשבון הזמן הפרטי שלו. כמובן בלי כסף.

כשהמורה מתאהבת בתלמיד

הוא התחיל להגיע בערך חודש לפני הבגרות, אם אני זוכרת נכון. בהתחלה היינו יושבים בחדר המורים ואז עברנו לכיתה. הוא אמר שהרעש של המנקים מפריע לו והוא צריך שקט. הרגשתי שיש משהו באוויר, אבל התעלמתי מזה. בכל זאת, את מבינה שמדובר בילד בן שבע עשרה. כל מה שהם חושבים עליו בגיל הזה, וגם בכל גיל אחר, הוא רק סקס. היה לנו כיף ביחד. הוא הצחיק אותי והיה מאוד בוגר לגילו. וגם נראה טוב! הוא היה גבוה, שרירי, בלי חצ'קונים על הפנים. נראה ממש כמו גבר צעיר. הייתי נותנת לו עשרים ואחד אם לא הייתי מכירה אותו. אם חשבת שהתלמידים שלך אוכלים הורמונים לארוחות בוקר, גם לפני עשרים שנה הם נראו ככה. גבוהים ממני בראש וכל יד שלהם רגל שלי. אחרי כמה מפגשים כאלה הוא התחיל להישאר כמעט כל יום והיינו סתם יושבים בכיתה ומדברים, בלי לימודים בכלל. זה מזל גדול שאף אחד לא שם לב, או שזה לא עניין אף אחד כי כולם מיהרו להגיע הבייתה לילדים שלהם ולבעלים או לנשים שלהם. אני הייתי רווקה באותה תקופה והפגישות המוזרות האלה איתו היו לי נעימות".

אני קוטעת אותה עם שיר של ביאליק "ויהי האיש עושה וחי לו לתומו, ונחבא אל כליו, ומקבל בדממה, בלי ברכה וקללה, הבא לו מאליו". היא מחייכת אליי ואומרת "כן זה סוג של. אחרי כמה שבועות כבר ידעתי שמתבשל שם משהו לא חוקי ולא ראוי, אבל לא רציתי לעצור את זה. חיכיתי שהוא יעשה איזה מהלך ותאכלס, אם הוא לא היה עושה אף צעד, הייתי מחכה שתיגמר שנת הלימודים כדי שהפגישות האלה יגמרו יחד איתה. אבל הוא עשה. שבועיים לפני הבגרות הוא נישק אותי". היא עוצרת לרגע, עוצמת עיניים ומנסה להיזכר בפרטים הקטנים. "זו הייתה נשיקה טובה. עדיין אומרים שאם הנשיקה טובה אז הסקס טוב? אם כן, הוא לחלוטין ההוכחה לכך. נישקתי אותו חזרה. זה נמשך כמה שניות ואז הוא הלך".

כמו מאהב לטיני מנוסה

מורות אחרות שדיברתי איתן על הנושא הזה סיפרו לי סיפור של פחד. משיכה מינית, גם אם היא קיימת, כל כך הפחידה אותן שהן התרחקו ממנה כמו מאש. מ' (שם בדוי) סיפרה לי שאחד התלמידים שלה חיזר אחריה כמו מאהב לטיני מנוסה. פרחים בשישי, שוקולדים בלוקר שלה בחדר המורים ומכתבי אהבה בתיק. היא אזרה אומץ, סיפרה לבעלה, והוא פנה לאימו של התלמיד. המקרה הזה נגמר שם. הילד כנראה קיבל בראש משני ההורים והקראש הרגעי שלו נעצר. "אבל אני לא יכולה להגיד שהמחשבה הזאת לא עברה לי בראש. את חייבת להבין משהו. יש אינטימיות מסויימת שקיימת בין המורה לתלמידים שלה. אם זאת מורה טובה, התלמידים רואים בה כמנהיגה לכל דבר ולפעמים הם לא יודעים להבדיל בין התאהבות להערצה. התפקיד שלנו הוא לדעת לעצור את זה בזמן, לשים גבולות ולהיות המבוגר האחראי... אבל אני לא יכולה להגיד לך שלא פינטזתי על הילד הזה במשך כמה חודשים אחרי המקרה".

כשהמורה מתאהבת בתלמיד

ברומן של א' לא היו גבולות ובטח שלא מבוגר אחראי. התלמיד סיים את הבגרות וחודש אחריה הם שכבו. היא מספרת לי, שמה לב להבעת הפנים שלי משתנה ומוסיפה "אל תשפטי אותי. הייתי בת עשרים ושלוש, הוא כמה חודשים לפני שמונה עשרה וזו הייתה תקופה אחרת. נשים היו מתחתנות בגיל הזה. אני לא מצדיקה את מה שקרה, אבל אני גם לא מצטערת על זה. זה היה רומן קיצי מושלם". במשפט הזה עצרנו להפסקה קטנה. היא הכינה לי כוס קפה נוספת והדליקה עוד נובלס לייטס. שתקנו שתיקה רועמת והיה אפשר להריח את הביקורת שלי קילומטרים קדימה. כיביתי את ההקלטה ושאלתי איך הוא נראה. רציתי שתספר לי לפרטי פרטים. הרגשתי צורך לדמיין תמונה מושלמת בראש כדי להפריח דעות קדומות. היא לא חסכה אף פרט ועם הפתיחות הזו, המשכנו את השיחה.

"התלמידים לא חוזרים ללימודים אחרי הבגרות האחרונה והייתי בטוחה שאני לא אראה אותו יותר. המשכתי להגיע לעבודה לפינישים אחרונים, אז לא התעסקתי בו יותר מידי. כשיצאנו לחופשת הקיץ התחלתי להתגעגע אליו. לא היו טלפונים סלולריים באותה תקופה וגם לא יותר מידי אינטרנט בסביבה, אז לא הייתה לי שום אפשרות לבדוק מה קורה, עד שהוא הופיע יום אחד. דפק לי על הדלת והתנצל על כך שנעלם". היא הרימה את יד ימין באוויר כמאין סימן לבקשת שקט, כאילו יודעת מה אני הולכת להגיד. "קיבלתי את ההתנצלות שלו כי הבדידות שלי גברה על הכעס כלפיו. רציתי אותו חזרה. קבענו ימים ושעות מוגדרים. קבענו גם תאריך סיום – שבוע לפני תחילת שנת הלימודים. הוא היה מגיע אליי שלוש פעמים בשבוע, משקר על כך שהוא הולך לחבר והיינו מבלים את אחר הצהריים ביחד. לא שכבנו בכל פעם. לפעמים נחנו עירומים על הספה והאזנו למוסיקה מהרדיו. לא הורגש פער הגילאים והמפגשים הללו הטעינו את שנינו להתמודדות עם העולם החיצוני".

א' תיארה רגע זוגי מושלם. שני אנשים, שוכבים על הספה, מאזינים לג'אז תחת בריזה קרירה בשעות ערב מוקדמות באמצע קיץ ישראלי חם. היא חייכה אליי, ראתה את הקנאה המרוחה לי על הפנים והנהנה. "כן. הוא גרם לי להרגיש כמו ג'וליה רוברטס בדרכה החוצה מהחנות. סיפוק עצמי משוגע כנגד כל הדעות הקדומות".

לקראת סוף הפגישה הרגשתי כאילו היא מספרת לי על זוגיות שנגמרה. "כשהיינו יחד לא דיברנו על מה יקרה ואיך נרגיש כשזה יסתיים. גם לא העלנו השערות לגבי תגובת ההורים שלו אם זה יתגלה. היינו רק שנינו. מביעים דעות פוליטיות, מרכלים קצת על הירקן השכונתי ומונים כשלים חברתיים. החמאנו אחד לשנייה בלי סוף ואני חייבת לציין שהדרך שבה הוא אמר את המילה "סקסית" העבירה בי רטט. שלא תביני אותי לא נכון, לא בנינו על עתיד משותף. היה ברור שזה עניין רגעי. רצינו ליצור זיכרונות נעימים לכל החיים". א' התפטרה מבית הספר שלימדה בו בסיום אותה שנת לימודים ועברה לבית ספר אחר. שם לא חזרה על אותו מקרה, אבל החיוך שעלה לה על הפנים כשדיברנו עליו הסגיר כמה טוב היה.

"תמיד רוצה את מה שאסור"

אני יוצאת מביתה מפוייסת יותר. לא שאלתי אותה האם אהבה אותו אבל אם לא סיפרה לבד, כנראה שזה לא היה רלוונטי. יחסי המרות בין המורה לתלמיד כמעט בלתי מורגשים אם שוברים את הדיסטנס המיותר הזה מספיק מוקדם. אני בת 28 והתלמידים הכי בוגרים שלי כבר בני עשרים ואחת. את חלקם אני פוגשת לקפה מידי פעם ובכולם אני רואה אחים ואחיות קטנים. במהלך 7 שנות ההוראה האחרונות שלי האמנתי שאף אחד מהם לא מאוהב בי. החלפתי בראש את המילה אהבה בכבוד. הם מכבדים אותי ומעבר לזה, אני לא רוצה לדעת.

נכנסתי לרכב וסימסתי לתלמיד עבר שלי. שאלתי אותו כמה נפוצות התאהבויות של התלמידים במורות שלהם, או להפך, תלמידים במורים שלהן. הוא ענה לי שהיה דלוק עליי תקופה מסויימת וניפץ את המיתוס שבניתי. "למה?", אני שואלת אותו. "כי בתור תלמיד אתה תמיד רוצה מה שאסור. מורה שגדולה ממך בשבע שנים ונראית טוב זה הרבה פחות נגיש ממישהי בת גילך. בנוסף, העובדה שבתור מורה את מעבירה זמן איכות עם התלמיד יוצר איזשהו מתח שבראש שלך הוא בגדר פנטזיה". בהיתי בהודעה כמה שניות ושיחזרתי את ההקלטה של א'. יחסים מסוג כזה תמיד יוגדרו כפנטזיה, תמיד ינועו בין האסור למותר ותמיד יגונו על ידי החברה תוך כדי דחיית זכרונות מהתיכון.