מאיפה להתחיל, ואיך בכלל מסכמים סיפור של כמעט 40 שנה, כמעט כמוני כלומר, ל-600 מילה?

 

אולי אתחיל בפגישה הראשונה עם הגינקולוגית אליה נשלחתי מהמרפאה לטיפול מיני. אשת המקצוע המיומנת הייתה נבוכה. האיבר נסגר. היא תיארה "הידבקות" וסברה שהוא התאחה מחוסר שימוש.Use it or lose it" ", הטיפה לי בחומרה.

 

וגיניסמוס: להיות נשואה 3 שנים ולא לקיים יחסי מין עם בעלך

מהו וגיניסמוס, תופעה שהופכת קיום יחסי מין לכואבת עד בלתי אפשרית, כיצד מטפלים בו ואיך חיים איתו?

וגיניסמוס

לכתבה המלאה

הגילוי הטרי דיכא וזעזע אותי. אף פעם לא חשבתי שיש\תהיה לי בעיה עם חדירה, והנה הגוף החליט בשבילי, קבע עובדה. מאוחר יותר עלתה סברה אחרת: סגירה כתוצאה מהפרעה עצבית. אימצתי את הסבר בשתי ידיים, בלי לבדוק אפילו, פשוט כי העדפתי את המחשבה שמעולם לא יכולתי להיחדר מאשר שיכולתי והפסדתי את ההזדמנות.

 

בסופו של דבר הגיע העת להודות שהטיפול המיני אותו עברתי, בסכום כולל של יותר מ-65 אלף שקל, כשל, וקבר איתו זמנית גם את החלומות בשבילם חסכתי במקור: להוציא ספר, אולי אפילו סרט. דברים שהייתי יכולה להתנחם בהם. או אפילו שכר דירה, הרי איך אפשר להתקדם מינית כשגרים אצל ההורים?

 

אבל אני מקדימה את המאוחר. נתבקשתי להסביר איך מגיעים למצב כזה, של בתולין בגיל כמעט 40 (כמו בסרט).

 

בתולה בת 40

 

מגע מחשמל, מבט מסוגל להרוג

בגיל 12 חליתי במחלת עצבים שלא אובחנה, אשר ינקה ממני הכל. בגללה אף פעם לא הייתי עוד כמו בני הגיל שלי. ולא רק כי התאהבתי בבנות, תחושת זרות מוזרה, להרגיש כמו בן קטן, להתבייש מהבנות שהייתי אמורה להיות כמוהן ועוד דברים שמעולם לא מוצו או נותרו בוסר, כי לא באמת גדלתי, כי כל המשאבים הרגשיים והפיזיים הופנו להתמודדות עם המחלה.

 

אבל בכל זאת, בבית הספר הייתה לי מישהי. בשיעורי וידאו בחושך, בזמן הקרנת הסרטים, היינו משחקות קלפים והידיים מלטפות, כאילו במקרה. ברבות השנים תהיתי אם היא בכלל ידעה על הרומן המדומיין הזה, או שהיה כל כולו חד צדדי. אם הייתי יודעת איך יתגלגלו דברים, הייתי מנשקת אותה אז ומיד.

 

הייתה לי תחושה רעה מוקדמת, כאילו זה נכתב מראש. נבואה שהגשימה את עצמה, או שזו פשוט עניין של גישה רעה שהכתיבה את הגורל שלי. אני יכולה להיזכר בכמה אנשים יפים שרצו ולא הבנתי, לא העלתי על דעתי. וגם עכשיו, לפחות שני אנשים שרצו ולי היה מובן מאליו שאני חותכת. כמו שאומרים בפוליטיקה: לא מחמיצה הזדמנות להחמיץ הזדמנות. הלא נדרש כישרון מיוחד כדי להצליח להלך בין הטיפות מבלי להירטב אף פעם, להתחמק או לא להבין כל הזדמנות והזדמנות שנקרתה בדרכך. אני מקנאה במי שמחליק ממערכת יחסים לאחרת, כאילו היו זוג גרביים. לרוב אלה דברים שנחשבים מובנים מאליהם, כמו אוויר לנשימה. 

 

לפעמים אני תוהה אם אני א-סקסואלית, אולי דמיסקסואלית, או "א-פור", או מילה מסובכת אחרת שבפרנציפ לא טרחתי ללמוד, כי מרגיז אותי כמה שהמושגים הופכים רק פחות ופחות נגישים. אבל אני לא מרגישה א-סקסואלית בכלל. להפך, כל דבר קטן מתעצם: מגע מחשמל, מבט מסוגל להרוג.

 

ישנו מיתוס אודות זמרת מפורסמת, שהייתה בתולה עד גיל 42. אני נאחזת בפרט הזה. כל כך יפה ומוכשרת וזוהרת. לא אתבייש להיות כמוה אף פעם. ובעוד עשורים 50 יחשב גיל צעיר. כך שכנעתי את עצמי, שאני חיה חיים שבעוד עשורים יהיו מקובלים. רק הקדמתי את התקופה הנכונה. חלוצה ממש.

 

בתולה בת 40

 

למה החלטתי לכתוב את הטור הזה? חלקית כדי לעשות מעז מתוק, ואולי איכשהו להחזיר את ההשקעה העצומה שעלה הטיפול, חלקית כי אולי אני מקווה, שכמו שתכניות ריאליטי מסוימות גאלו כמה ברי מזל מבתוליהם, אולי יקרה גם לי.

 

אולי בפינה דיגיטלית ברחבי האינטרנט, מחכה איזה מישהו או מישהי שיעשה לי נס שיאיר באור חדש את החיים שלי, כי בחיי שאני הופכת בהם והופכת, כמו גוש חימר שהתקשה כבר, ולא ברור לי מה עושים איתם אם בכלל. אולי מישהו או מישהי (עדיף מישהי) תקרא את זה וזה יתאים לה, אפילו ימצא חן.

 

אז אם אכפת לכם, שתפו אותי. אולי תשמע הצעקה שלי. ומשהו שאפילו הרגלים רעים לא יהרסו יקרה. שתפו, שתפו, שתפו, שלפחות לא אחנק עם העניין הזה לבד.

 

ואם אכפת לכם במיוחד, כתבו לי: theroadnottaken@gmail.com

 

שלכם

בתולת הברזל