הפתעה שחורה
הפי סינגל
סיבת הפיטורין: מחזור כבד
מצמצתם, פספסתם
אל תגעו לי בילדה
פחות המורה שלי
יומן מסע
בדמי ימיהם
ערה?
פותחת תיק
לביבות בטטה אפויות
בכל זמן ובכל מקום
בן או בת, למי אכפת?
פסטייה תפוחים ובננות ללא סוכר ורוטב וניל
קרם ברולה שוקולד ללא סוכר
השחיתות חוגגת
אומנות המיחזור
X

עדיין מחפשת את הגבר המושלם

מרינה קיגל
עיתונאית, עורכת, מתרגמת, אשת תוכן, גרושה, אמא לבן מתבגר
0
0
SHARES

מרינה קיגל, בת 40, גרושה פלוס אחד, עדיין מחפשת את האחד שלה- זה שאפשר לשוחח איתו, שיצחק מהבדיחות שלה. מסתבר שהדרך לגבר המושלם רצופת גברים מאוד לא מושלמים

למצוא גבר מושלם זה כמו לקנות אבוקדו. כלפי חוץ הכל נראה מעולה וסבבה, אבל ברגע שאת חוצה אותו עם סכין (או במקרה עם גבר, קובעת דייט או רק מתחילה לדבר קצת) את מגלה שבפנים הכל רקוב וצריך להוריד חלקים שלמים, כך שבסופו של דבר בקושי יישאר (או במקרה עם גבר, גג סטוץ).

 

לטורים הקודמים של מרינה קיגל:

 

לפעמים אני שואלת את עצמי – מה יגרום לי להבין שעומד מולי הגבר המושלם. מושלם בשבילי, ברור שזה כמו עם דברים יד שנייה – הזבל של מישהי אחת הוא אוצר של מישהי אחרת. אז האוצר הזה, האם אני אזהה אותו כשיעמוד מולי?

 

חברות רבות שלי מעדיפות אסכולה אחרת. אם הגבר שהן בחרו לא מושלם, אפשר להפוך אותו לכזה בהדרגה (או במקרה עם אבוקדו – לעטוף אותו בנייר עיתון ואז לאטום בשקית פלסטיק ולתת לו להתרכך ולהבשיל). למשל, בדייט רביעי כבר לגיטימי לבקש ממנו לגלח את הזקן שהוא כה מתגאה בו כי הוא דוקר אותה בפנים. בדייט שביעי לקחת אותו לשופינג וסוף סוף לפתור את בעיית  השילוב הצורם בין חגורה חומה לנעליים שחורות.

אני, לעומת זאת, לא בנויה לחינוך מחדש. לא היה לי כוח אפילו לגמול את הבן שלי מהחיתולים. פשוט זרמתי עם זה עד שבגיל שנתיים ושמונה הוא בא אלי ואמר לי: "אמא, מעכשיו בלי חיתול, בבקשה". וכך היה.

 

מה יגרום לי להבין שעומד מולי הגבר המושלם?

מה יגרום לי להבין שעומד מולי הגבר המושלם?

 

כמו שאין לי סבלנות להבשיל אבוקדו (אם כי לפעמים באמת אין ברירה, ואני אוהבת אבוקדו מאד ולכן מוכנה להקריב קורבן), לא תהיה לי סבלנות להבשיל מישהו עד שיגיע לדרגת הגבר המושלם. לכן חשוב לי מאד לדעת את התכונות שלו לפני שהוא יגיע – כך אוכל באמת לזהות אותו כאחד שמתאים לי.

 

לפני חצי שנה בערך עשיתי אודישן לאיזו תכנית היכרויות בערוץ מסחרי. נשאלתי ע"י התחקירן, מה אני מחפשת בגבר. רציתי להגיד לו: שחום, מעל 175, עם ידיים גדולות, עיניים חמות (משקפיים זה פלוס גדול, אני אוהבת) וחוש הומור. אבל יותר חשוב מחוש הומור – שהוא יצחק מבדיחות שלי. זה חשוב לי. לא בגלל האגו, פשוט כי הבנה של בדיחות אחד את השני מצביעה על קיום שפה משותפת. אלוהים יודע כמה פעמים נאלצתי לצחוק מבדיחות לא מצחיקות של גברים רק כי לא רציתי לפגוע באגו השברירי שלהם במהלך הדייט. וגם לשמוע אותם "מסגבירים" לי על הדברים שאני מבינה בהם, אולי לא יותר טוב מהם, אבל לפחות כמוהם. אבל אני ישבתי ומצמצתי בעיניים היפות שלי, בריסים משוחים במסקרה ואייליינר מושלם.

 

כן, אני רוצה גבר שהאגו שלו לא יהיה עדין כמו אגרטל קריסטל של סבתא שלי. ולא כמו אקווריום אימתני שמספיק לתת מכה קלה על אחת מהדפנות שלו והוא יתנפץ לרסיסים. אבל חובה שיהיה לו דיגניטי. כבוד עצמי. כי בלי זה יהיה משעמם.

 

אני רוצה להתווכח עם הגבר שלי. לנהל איתו דיונים ארוכים, ברמה של חפירה. בין אם זה על מלחמת העולם השנייה, אייל גולן או על האם אפשר לרזות אם אוכלים הרבה שומן. דעתו חשובה לי באמת. וחשוב לי שגם דעתי תהיה חשובה לו. שלא ישתיק אותי. וגם שיקבל אותי כפי שאני, כי אני לגמרי מוכנה לקבל אותו כפי שהוא. כבר אמרתי – אני לא מאמינה בחינוך מחדש. אני יודעת שאי שם קיים אבוקדו מושלם ולכן אין סיבה שלא יהיה קיים גבר מושלם. מושלם בשבילי.

 

גברים הם כמו אבוקדו

אי שם קיים אבוקדו מושלם

 

חברה שלי אומרת: צריך לנשק הרבה צפרדעים לפני שמוצאים אחת שהופכת לנסיך. הייתי שם. ניסיתי. זה נמאס מאוד מהר. אני שונאת "לעבוד בדייטינג", לחרוש אתרי היכרויות, לסנן את אלה עם שגיאות כתיב מביכות, את אלה של הקופי פייסט ואז את אלה שאם הם לא מקבלים מענה אחרי דקה, מתחילים לקלל ולקרוא לי מכוערת. אין לי כוח גם לאלה שכותבים מאד יפה, ונוגעים בליבי ואז מתברר שהם מחפשים סטוץ. או בכלל נשואים.

 

הסנריו הזה חוזר על עצמו: כל כמה חודשים אני פותחת מחדש פרופיל באפליקציות היכרויות ואחרי יום או יומיים עושה לו דה-אקטיבציה. כי אני מתעייפת מהר, אפילו לא מגיעה לדייטים. מעבר לעייפות, אני פשוט לא חושבת שלגברים האלה באפליקציה מגיע שאני אשב ואדפדף בין הפרופילים שלהם בעייפות וחוסר אכפתיות. גם אם הם עשו קופי פייסט, מבחינתם הם וואחד השקיעו. וזה יהיה לא פייר מצדי לבזבז את זמני ואת זמנם.

 

בשנה שעברה הייתי יותר אופטימית. ניסיתי ונפגשתי, הרשמתי והתרשמתי וגם שכבתי עם כמה מהם. אי שם, באמצע החורף כאילו ראיתי את עצמי מהצד. את המאמץ. את הטרחה. את ההשקעה שבדיעבד לא הייתה בה צורך ולא הגיעה באמת לאף אחד מהם.

אימצתי פתגם רוסי מדהים: "לא מפזרים חרוזים בפני חזירים". לא מוכנה ותר לבזבז את עצמי ואת הזמן שלי. אני אחכה לגבר המושלם. אולי אתקל בו ברחוב, אמעד ואפול לזרועותיו, כמו בקומדיה רומנטית או שזה יקרה בפיד של הפייסבוק. זה באמת לא משנה. בסופו של דבר הוא יגיע, אנחנו נחלוק אבוקדו מושלם לא פחות ממנו ונרכב יחד לעבר השקיעה.  

 

לא, זו איננה עוד מודעת חיפוש לבן זוג, שמכילות לפעמים מפרט טכני של מאות סעיפים – מה צריך להיות ומה אסור בתכלית האיסור שיהיה. אין לי מפרט כזה. יש לי תחושת בטן. אינטואיציה שאני סומכת עליה, וברגע נכון היא תיתן לי סימן. 

6 הקינוחים הכי מושחתים שחייבים לטעום בחו"ל

בלי מזומן: הדרך הכי חכמה להשתמש בכסף בחו"ל

הכי מחופשות באתר