העלייה בשיעור הגירושין היא אחד המאפיינים הדרמטיים והמשפיעים ביותר של חיי המשפחה במאה ה- 20. הסיבות העיקריות לעלייה בשיעור הגירושין בישראל הן אוטונומיה כלכלית של נשים בעקבות הצטרפותן לשוק העבודה בשנות ה-70 וה-80 כתוצאה מהעלייה ברמת השכלתן, והמעמד המרכזי שאנחנו בחברה המערבית מייחסים לקשר האישי בין בני הזוג.

 

עוד ב- Onlife:

 

רבים עורכים שינויים במצבם המשפחתי והזוגי באמצע חייהם ובמקרים רבים דווקא האישה היא זו שמחליטה "לחתוך עניינים". בתקופת אמצע החיים, הביטחון של נשים ביכולותיהן הכלכליות מעודד אותן לפנות לחיים עצמאיים ולא להישאר במסגרת כובלת ומתסכלת. עם זאת, נשים רבות המסיימות פרק א' של זוגיות, מעוניינות בקשר חדש, אבל המציאות היא שבגילאים מתבגרים, בשנות ה-50 ואילך, סיכויי נשים למצוא בני זוג פחותים משל גברים.

 

נשים "שוות" פחות?

למה בשוק הפנויים פנויות נשים נחשבות פחות "שוות" מגברים ברגע שהן מגיעות לגיל מסוים? נשים נתפסות כ"זקנות" 10-15 שנה מוקדם מגברים. רבות מכחישות את גילן הכרונולוגי עקב הסטריאוטיפים הנלווים אליו. האפליה מחוזקת באמצעות דפוס הזוגיות המסורתי המושרש בתרבות. בדפוס זה הגבר מבוגר מן האישה ובעל השכלה והכנסה גבוהה יותר.

 

בגילאים מבוגרים מספר הנשים עולה על מספר הגברים, דבר שמקל על גברים בגילאים מתקדמים למצוא בנות זוג חדשות, בעוד שעבור נשים המאגר קטן. סיבה נוספת שמקשה על מציאת זוגיות בגיל 50 ואילך היא שגברים מבוגרים נוטים להעדיף נשים צעירות מהם, ושלא כנשים, אינם נתפשים כמי שחדלו להיות אובייקט לתשוקה ורומנטיקה. הקושי של נשים באמצע החיים למצוא בני זוג נובע גם מסיבה לכאורה משמחת: נשים חיות יותר זמן מגברים.

 

ביחד אבל לחוד: על ניסועין שמעתם?

עם זאת, אחוזים ניכרים מהגברים והנשים שסיימו קשר זוגי, נכנסים שוב למערכות יחסים לאחר הפרידה ויוצרים משפחות שניות – פרק ב'. וכאן מגיעים לחלק המעניין - דפוסי הזוגיות של נשים בפרק ב' משתנים ללא היכר. במקום המודל המוכר הנורמטיבי של זוגיות – נישואין כדת וכדין, אנחנו מוצאים כמה וכמה מודלים לזוגיות: משפחות החיות יחד או בנפרד, על בסיס חוזה נישואין (דתי, אזרחי או משפטי/אלטרנטיבי), ולפעמים זוגות שחיים יחד על סמך הסכמה הדדית, כשמערכת הזכויות והחובות הפורמאלית והבלתי פורמאלית, לא תמיד ברורה.

 

גם אצלם זה עבד מצויין, עד שכבר לא. וודי אלן ומיה פארו

 

הסדר זוגיות אלטרנטיבי מעניין ומרתק במיוחד הוא הסדר "חיים ביחד-אבל-לחוד", שעליו לא שומעים בדרך כלל בדיווחים הסטטיסטיים בישראל. במסגרת הסדר זה הזוג לא חי ביחד במרחב משותף אלא כל אחד גר בביתו ועדיין הם מצהירים על עצמם כזוג. בישראל נקרא הסדר זוגיות זה גם: "ניסועין", נישואין בס' ו-ע' שמשמעותו נסיעה מבית זה לאחר.

 

מוצאות אהבה, שומרות על העצמאות

נשים רבות הפותחות את פרק ב' בחייהן בוחרות (מתוך חתירה לעצמאות) בהסדרי החיים האלטרנטיביים, ובכך מאתגרות את דפוסי הזוגיות המסורתיים. נשאלת השאלה כיצד אותן נשים מתמודדות עם דפוסים מגדריים שונים, כמו למשל: תפקידים "מסורתיים": האם נשים בפרק ב' מעוניינות להמשיך להיות אחראיות לעבודות הבית? האם הן רוצות להיות ה"מטפלות" העיקריות, בבן הזוג? בילדים (גם כאשר אלה לא ילדיה הביולוגיים)? ככל שהסדר הזוגיות האלטרנטיבי מרוחק יותר מהסדר הזוגיות הנורמטיבי, התשובה תהיה: "לא" או "לא תמיד" או "רק בתנאים מסוימים".

 

אם נסתכל על הסדר הזוגיות חיים-ביחד-אבל-לחוד (ניסועין) נגלה כמה דברים מרתקים: נשים בפרק ב' בוחרות בהסדר ניסועין מתוך צורך בעצמאות. הן מדגישות את הצורך בחיים עצמאיים ללא הכתבות והתערבות - "אני לא צריכה לתת דין וחשבון לאף אחד".

 

הנשים בהסדר זוגיות זה, נהנות מרומנטיקה שאינה מתמסמסת אל מול חיי היומיום-שעה-שעה. החיות ביחד-אבל-לחוד זקוקות למרחב מחייה, לאפשרות להיות לבד ומשמרות מערכות יחסים פרטיות שאינן חלק מהקשר הזוגי.

 

שומרים על הרומנטיקה עם חשבונות בנק נפרדים . הבמאי טים ברטון והשחקנית הלנה בונהם קארטר

 

הפרדת רשויות כלכלית

הצורך במרחב המחייה הזה הוא כה עז עד כי הוא מתבטא על ידי הנשים בדימויים המסמלים מרחב נשימה ובריחה מ"חנק". הנשים הבוחרות לחיות בהסדר זה מתנגדות לחלוקת התפקידים המגדרית המסורתית, בעיקר כאשר מדובר בסוגיה הכלכלית.  

 

אפשר למצוא אצלן התעקשות על "הפרדת רשויות" כלכלית שעוזרת להן לשמור על זהותן העצמאית, זהות שהצליחו לפתח בדרך כלל לאחר סיום הקשר הקודם. הן נהנות מהעובדה שאינן תלויות בבן הזוג וחשות שוויון מתוך כך שהן בעלות אמצעים ומשאבים.

 

סוף אופטימי

אם כך, נאפשר לעצמנו להיות אופטימיות: יש לנו אפשרות לבחור בזוגיות המתאימה לנו ולהתרחק מציווים חברתיים נושנים שאבד עליהם הכלח (או: שאינם מתאימים כבר לחיים במאה ה-21). אנחנו יכולות לבחור בזוגיות שבה לא נאלץ לקיים את התפקידים המסורתיים שנחשבו עד לא מכבר (וגם היום) לחלק מהגדרת הנשיות. מסתבר כי בימינו ניתן לבחור בחירות מושכלות גם בתחום החשוב והבסיס בחיינו, תחום הזוגיות.

 

 

-----------------------------------------------------------------------

כתבה זו מתבססת על מחקר הדוקטורט של עפרה אור "זוגיות חדשה 'פרק ב' באמצע החיים מנקודת מבטן של נשים יהודיות בישראל", הנערך במסגרת התכנית ללימודי מגדר, אוניברסיטת בר-אילן.