לפני דור, אף גבר לא ראה את הלידה כחוויה משותפת. החלוקה היתה ברורה. הנשים ילדו והגברים חיכו במתח מחוץ לחדר לידה.  לאחר שהרעיון של נוכחות גברית בחדר הלידה הפך לנפוץ בארה"ב, זה חלחל גם לארץ, ומראה בן הזוג התומך, המצלם או המתעלף הפך למראה שכיח בחדרי הלידה.

 

אלא שבתקופה האחרונה, "הלידה הזוגית" מתחילה לאבד מקסמה. זוגות רבים  מודים ואפילו בקול רם, שהנוכחות המשותפת בחדר לידה לא תורמת, ואפילו מזיקה  לזוגיות שלהם. "קיים סוג של קשר שתיקה", אומרת ד"ר ליאורה אברמוב, מנהלת המרפאה לטיפול מיני במרכז הרפואי תל אביב. "החברה מצפה מהגבר  לרצות להיות בחדר הלידה, ומהאישה שתרצה להיות איתה שם, אבל הגבר לא ממש מוכן לחוויה שהוא עומד לחוות שם".

 

"זו היתה טעות גדולה מאוד", אומרת שירה ל. ( 36 ) מתל-אביב. "לא דיברנו על זה מספיק, ולא הגענו להחלטה הנכונה". היא ילדה את בנה השני לפני כחצי שנה, ובעלה נכח במהלך  הלידות של שני ילדיהם. "אני חושבת שבן זוגי לא ממש התלהב להיות בלידה השנייה. זה לא היה בשבילו, כל הקטע הביולוגי, המדמם, הדרמה. הוא לא הרגיש שיש לו לגיטימציה לא להיות שם", היא אומרת.

 

לדבריה יכול מאוד להיות שהוא ניסה להיות "קול", "אבל הוא לא ליטף, ולא חיבק, ולא הרגיע, והיה לחוץ ונוירוטי. הוא אפילו התווכח איתי לגבי אמצעי ההקלה על הכאבים שרציתי. בעצם הרגשתי שיש לי עוד זירה להתמודד בה". כיום, יותר מחצי שנה אחרי הלידה, היחסים ביניהם, עוד לא חזרו לתיקונם. "אני חוששת שזה עומד בינינו, שיש מועקה שמלווה אותנו מאז הלידה".

חוויה טראומטית לגברים

"רוב הקורסים להכנה ללידה, לא מכינים מספיק את הגבר לקטעים הפיזיולוגיים הקשים והלא אסתטיים שבלידה", אומרת ד"ר אברמוב, "לא מספרים לגבר את כל האמת  על הפער בין הציפיות לסיטואציה של לידה, סיטואציה קסומה של הבאת חיים לעולם – למציאות המדממת".

 

לדבריה, יש מחקרים שמראים בבירור שהנוכחות בלידה יכולה לפגוע בחיי המין. ישנם גברים שמגיבים בפוסט טראומה, וחוששים אחר- כך להכאיב לאישה ביחסי המין, יכולות להתעורר בעיות זקפה, ודחייה של ממש מיחסי מין עם בת הזוג", היא אומרת ומוסיפה, "בני הזוג מוכרחים לדבר על זה. לברר את מידת הציפיות ולדעת בפני מה עומדים. להגדיר היטב את תפקידו, ואפילו את מיקומו של הגבר בחדר הלידה".  

 

"בעלי מציג את הלידה כחוויה טראומתית שהשאירה עליו חותם קשה", מספרת עמית זיו, דולה ומטפלת הוליסטית. "כשיצא מחדר הלידה הוא סיפר לאנשים שאני עברתי לידה קשה מאד, בזמן שאני חוויתי לידה מעצימה וקצרה יחסית. יצאנו עם חוויה שונה באופן קיצוני. בלידה השנייה, בעלי לא הסכים ללוות אותי בתהליך, לא לחתוך את חבל הטבור, ולא להחזיק על הידיים".

 

זיו שחקרה במסגרת לימודיה את  רגשותיהם של גברים כלפי לידה שנכחו בה, אומרת  כי היא בדקה "האם גברים מרגישים שנוכחותם בלידה תורמת לחווית הלידה של נשותיהם. האם הם מרגישים שהם עזרו לה לשאת את הכאב, ומה הם הרגישו בלידה עצמה".

 

לדבריה, התוצאות היו מגוונות. "המסקנה הברורה היא שכל זוג צריך לברר את העניין באופן נוקב בינו לבינה. אם הבעל מביע רגשות של חשש, ואפילו פחד מהלידה, חשוב להקשיב לו. אפשר להרגיע, ולהסביר שהלידה היא תהליך שנמשך לא מעט זמן, ואם הוא מרגיש חוסר נוחות  גדולה, הוא לא חייב להיות נוכח לאורך כל התהליך. אבל מוכרחים להפסיק את הלחץ החברתי המופעל על גברים להיכנס לחדר הלידה", היא אומרת.

תיאום ציפיות בין בני הזוג

אחד המתנגדים הגדולים לנוכחותו של בן הזוג בחדר הלידה, הוא ד"ר מישל אודנט, רופא צרפתי, ומומחה למיילדות, ומי שנחשב ל"אבי הלידה הטבעית".  לדבריו,  מה שמתחולל ברגשותיו של הגבר משמעותי פחות מהעובדה שנוכחותו בחדר הלידה יכולה להחריף את חרדתה של האישה, ואפילו לעכב  ולסבך את הלידה.

 

ד"ר אודנט טוען כי  המתח שנשים חשות בנוכחותו של בן זוגן, גורם להן לייצר יותר אדרנלין ופחות אוקסיטוצין, מה שגורם לכך שצירי הלידה לא עושים את העבודה ביעילות, והצורך בהתערבויות כלידת וואקום או ניתוח קיסרי, גדל. "הלידה  תהיה טבעית יותר ומסובכת פחות, אם הגברים יורחקו מסביבת הלידה, וזו תתנהל כמו בחברה השבטית, בנוכחות מיילדות נשים בלבד".

 

רוית שטרן גינת, דולה ומדריכת הכנה לקראת לידה, מתנגדת לקביעה וטוענת שימי החברה השבטית כבר מאחורינו. "אנחנו לא חיים יותר בחברה שבטית, ונוכחות הגבר בלידה מתאימה למערכות המשפחתית שלנו. דיאלוג טוב בין בני הזוג ותיאום ציפיות לקראת התהליך הם המפתח לאיכות החוויה בלידה", היא מסבירה, "אם מתקיימים התנאים האלה, לפחות מהזווית של זוגות שאני יילדתי - מדובר בחוויה מעצימה מאד".

 

שטרן גינת מסבירה כי כשיודעים מהן הציפיות המוגדרות של הגבר מהאישה, ושל האישה מהגבר, ומה תפקידו של הגבר בכוח ומיקומו בחלל, הדברים נראים אחרת. "יש משהו נפלא בכך שהגבר מרגיש שהוא לא סתם עמד שם בחוסר אונים, אלא שותף ומסייע, ואולי גם מייצג את בת הזוג מול הצוות הרפואי, אומרת שטרן גינת, שגם מציעה מדריך מפורט לשותף ללידה.

 

שחר ק, משפטנית ירושלמית ואם לשלושה, חושבת שהכנה מתאימה תביא את בני הזוג לסינכרון מוחלט ביניהם בתהליך לידה.  מהפרספקטיבה שלה ברור לחלוטין שנוכחות בן הזוג בלידה חיזקה את הקשר הזוגי, וגם ייעלה את הלידה עצמה. "עם כל לידה בן זוגי ואני הפכנו יותר מיומנים. בלידה הראשונה, שגם הייתה קשה, היינו מאד חסרי בטחון, ובעלי אמר שהוא חווה כמה מהרגעים הכי מפחידים בחיים שלו, אבל גם הכי גדולים. בלידה השלישית, המיילדת כבר הייתה כמעט מיותרת, כי בעלי תפקד ככוח פרא-רפואי מצויין - קראנו למיילדת רק עשר דקות לפני שהתינוקת יצאה. זה היה כמו מין  טרק כזה. מתאמצים, עושים תהליך ביחד, עוזרים אחד לשני, ובסוף המסע יוצאים עם תינוק".

"חוויה מעצימה ומרגשת"

"לא הייתי מוותר על הנוכחות שלי בחדר לידה בעד שום הון שבעולם", אומר דותן שובל, אבא טרי ועדיין נרגש, שהוא ובת זוגו פזית יצאו מחדר הלידה רק לפני שלושה ימים  "לראות את בת הזוג שלך עוברת את הדבר האינטנסיווי הזה, את הלחיצות והדחיפות ואת אפיסת הכוחות - זה באמת לא פשוט. אתה באמת נחשף בעצמה רבה לכל ההוויה הביולוגית הזאת, אבל אתה לומד לתפקד בתוכה".

 

הוא מקווה שנוכחות שלו עזרה לאשתו בחדר הלידה. " במצב הזה אשתך חייבת לוותר על הפאסון שלה מול העולם ומולך, והכול נהיה לגמרי אמיתי. אני רוצה לקוות שעזרתי לאשתי טכנית ונפשית, וכך גם היא אומרת". לדבריו, מוקדם מדי לדעת איך זה ישפיע על הזוגיות שלהם, אבל הוא מאמין כי  "שהלידה המשותפת תעצים אותנו, ותעשה לזוגיות שלנו דברים מדהימים".