נראה שבנושא העדין והכאוב של בעיות פוריות, האישה היא זו שמיד לוקחת אחריות ונשלחת לעבור שלל בדיקות פולשניות ומתישות. אבל היום יותר מתמיד, יתכן שהסיבה לכך שזוג לא מצליח להיכנס להריון בכלל לא קשורה לאישה, אלא דווקא לבן המין השני. התרומה של גברים לבעיות פוריות עלתה משמעותית בשנים האחרונות; למעשה, מספר המקרים שבהם הקושי להיכנס להריון נובע מבעיות פוריות אצל האישה זהה למספר המקרים שבהם הסיבה היא אי הפריון של הגבר. היום כבר יותר ויותר רופאים מבינים שבמקום הגישה הרווחת של התמקדות בבדיקת האישה, כדאי לבדוק במקביל בעיות פוריות אצל הגבר. ומותר וצריך גם לדבר על זה.

 

עוד באון לייף

 

עד לאחרונה, נושא הפוריות היה טאבו. הן גברים והן נשים לא העזו לדבר עליו, בין אם מבושה בשל תחושת הכישלון ובין אם מרתיעה מתגובות הסביבה, במיוחד במדינה מעודדת ילודה כישראל, בה זוג ללא ילדים מעורר מבטי תמיהה ואפילו שאלות חטטניות. רק בשנים האחרונות החלו הנשים להעז קצת יותר ולדבר על הקושי להרות, אבל גברים עדיין שומרים על זכות השתיקה. האם זה משום שהגברים ממאדים מתחבאים במערה עם מצוקתם והנשים מנוגה משוחחות ומשתפות? "לנשים יותר קל לדבר על זה, אבל זה ההבדל בין גברים ונשים בכלל", אומר ד"ר דוד ישי, מומחה בבעיות פוריות המנהל את היחידה להפריה חוץ גופית בבי"ח כרמל. "אישה המחליטה שהיא רוצה ילד, תלך עם זה באש ובמים, גם אם זה דורש דרכים יותר מורכבות. נשים מוכנות לקבל תרומת ביצית יותר בקלות מאשר שגברים מוכנים לקבל תרומת זרע".

 

לדברי ד"ר רענן טל, מומחה בכירורגיה אורולוגית ובפוריות הגבר בבתי החולים בילינסון ואסותא  "הגברים לא מדברים כי בעיית פוריות זה לא גברי לכאורה. בתנ"ך כל הזמן היו נשים עקרות, אבל אין סיפור אחד על גבר שלא היו לו ילדים. אבל מה שצריך לדעת זה שאין שום קשר בין גבריות ו/או יכולות מיניות לבין פוריות. יש גברים גבוהים ושריריים שבגלל בעיה מולדת או אחרת המסלול של ייצור הזרע בגופם נפגם. הרבה יותר קל לטאטא מתחת לשולחן מאשר לברר מה הבעיה ולמצוא דרכים לפתרונה. תפקיד הרפואה להגיד מה הפתרון, תפקיד בני הזוג להחליט מה הכי נכון ומתאים עבורם. הזוג חייב לקחת החלטה משותפת ומשום כך הוא חייב לדעת את כל הבעיות שקשורות לפוריות האישה וכל הבעיות שקשורות לפוריות הגבר".

 

על פי ד"ר ישי, בשנים האחרונות יש החמרה באיכות וכמות הזרע אצל הגברים. "כשהתחלתי את לימודי הרפואה לפני כעשרים שנה, דיברו על בין 30 ל-40 אחוז בעיות פוריות עם מרכיב זכרי. היום זה כבר מגיע  ליותר-50 אחוז מהמקרים". ממחקר שכלל 2,515 זוגות ישראליים שסבלו מבעיות פוריות, עולה כי כאשר זוג אינו מצליח להיכנס להריון, 30 אחוז מהסיבות הן בעיות פוריות של האישה, 30 אחוז מהסיבות הן בעיות פריון אצל הגבר, 20 אחוז מהסיבות מיוחסות לשניהם ו-20 אחוז אינן ידועות.

 

 

ד"ר רענן טל. "הגברים לא מדברים כי בעיית פוריות
זה לא גברי לכאורה"

 

 

מי עלול לסבול מבעיית פוריות?

אצל 15% מהגברים מתקיימת וריקוצלה, בעיה של ורידים מורחבים באשכים. עבור רובם התופעה הזו לא תעורר שום בעיה, אך אצל חלקם היא יכולה לגרום לבעיה בפוריות עד עקרות מוחלטת. עוד עשויים לסבול מחוסר פוריות גם גברים שעברו ניתוח באשכים, טיפולי כימותרפיה נגד סרטן, או בחור שכילד אשך אחד שלו היה גבוה יותר מהשני ולא ירד.

ד"ר ישי טוען כי גם אורח החיים המערבי לא עוזר לשמירה על איכות זרע טובה. אמנם השפעות קרינה המגיעה מטלפונים סלולאריים, מכשירי מיקרוגל וכדומה עדיין נחקרות, אבל בינתיים ד"ר טל מזהיר בעיקר מעודף משקל: "השמנה גורמת להפרעות הורמונאליות שכוללות הפרעה בייצור זרע. את הלפ טופ אתה מניח על ברכייך שעתיים ביום, אבל את השומן אתה סוחב כל הזמן. אצל בחור שמן, אזור המפשעה הרבה יותר חם וזה גורם מפריע.

צריך להיזהר גם מהשמנה אצל ילדים, כי בגיל 9-8 האשכים מתפתחים ואם יש בעיית עודף משקל זה עלול לגרום לנזקים מאוד משמעותיים ביצור הזרע. הרזיה מביאה מיידית לשיפור באיכות הזרע".

 

אז מה עושים?

בדיקות הפוריות של הגבר הן לרוב פשוטות, אינן פולשניות, כלולות בסל הבריאות וזמינות בכל קופות החולים. בירור הפוריות של הגבר אינו מעכב את תהליך הבירור אצל האישה ומאפשר להגיע לאבחנה כוללת של הסיבות לבעיית הפריון אצל שני בני הזוג, להקל על טיפולי הפוריות ולחסוך זמן יקר עד הכניסה להריון: "אין היגיון להתחיל את הטיפול מהאישה.  חשוב לעשות הערכה במקביל. גם אם מוצאים אצל האישה משהו, זה לא אומר שלא צריך לבדוק אצל הגבר כי יכול להיות מעכב משותף", אומר ד"ר טל.

 

היום מאוד מומלץ ונפוץ לעשות טיפול מונע של הקפאת זרע, במיוחד עבור גבר שיודע שהוא הולך לקבל טיפול שהולך לפגוע בזרעו. במקרה של וריקוצלה, ממליץ ד"ר טל לעבור ניתוח פשוט יחסית, שיכול לשפר את איכות הזרע ב-70-60 אחוז.  

 

אך כאמור, בעוד שהבדיקות לסיבות אי הפריון בקרב גברים יכולות להיות פשוטות, הבעיה העיקרית היא להביא גברים להודות בכך שהבעיה היא אצלם, או גם אצלם. כך, למשל, זה היה במקרה של עופר, גבר בן 45 ממרכז הארץ. הוא נשוי לאורית, אב ל-3 ילדים: בן 15, 12, ועוד פעוטה בת שנתיים, שהגיעה כמתנה לאחר מסע ארוך ומייסר. כעשור לאחר שהביאו לעולם את ילדם השני, הרגישו השניים שהם חושקים בילד נוסף. במשך שנה ניסו להיכנס להריון בדרך טבעית אך ללא הצלחה. "כרגיל, זה נפל על האישה", מספר עופר. "חשבו שמשהו לא בסדר אצלה והפנו אותה לבדיקות שיצאו תקינות. הגענו לרופא מומחה לפוריות שאמר שאין ברירה אלא לעשות הפרית מבחנה, פתרון שאשתי לא הייתה מוכנה לשמוע עליו. באיזשהו שלב הרופא אמר שאולי הבעיה לא בה בכלל, והפנה אותי לעשות בדיקת זרע. התוצאות הפתיעו אותנו והראו ספירת הזרע  מאוד מאוד נמוכה, משום שבכלי הדם המובילים לאזור האשכים התקיים הסתייגות של עורקים, מה שפגע בספירת הזרע".

 

איך הרגשת?
"שאני כמו סוס זקן, שיצאתי לפנסיה ואני כבר לא שווה. לא סיפרתי לאף אחד, פחדתי שידעו על זה. בהתחלה אתה מדחיק, לא מאמין שהבעיה אצלך. גם הרופאים בתחילה משדרים שהבעיה היא אצל האישה. אני צעיר, בריא, ספורטאי, יושן ואוכל טוב, אז מה לא תקין?"

בני הזוג חזרו לרופא, שהודיע להם כי אין סיכוי להשבחת הזרע ולהריון טבעי ושוב הציע הפריית מבחנה. אורית המשיכה להתנגד בתוקף. הם כבר החליטו להניח את החלום בצד, עד שקראו על ניתוח הוריקוצלה. הניתוח ארך כשעה וחצי כשההחלמה שלאחריו נמשכה מספר שבועות. "מספר חודשים לאחריו, חזרנו לנסות, וכעבור עוד חמישה חודשים גילינו לתדהמתנו שיש הריון טבעי. היינו בשוק. עכשיו יש לנו תינוקת מקסימה".

 

הגבר הראשון מבין הישראלים המפורסמים שהעז לדבר על כך בגלוי הוא העיתונאי והתסריטאי גיא מרוז. למעשה, הוא לא רק דיבר, אלא תעד את התהליך שעבר עם אשתו העיתונאית אורלי וילנאי, בסרט "זוג או ילד", שיצא לפני כשנתיים וזכה להדים רבים. בסרטם  הם משתפים עם הרבה אומץ ורגש את תהליך טיפולי הפוריות המתיש שעברו, שהתחיל מתוך הנחה שהבעיה אצלה. רק במהלך הטיפולים המתישים שעברה וילנאי, התברר שהבעיה נובעת מחוסר תאי זרע פעילים אצל מרוז עצמו. בסדרת טורים שכתב  ל"זמן תל אביב", דיבר מרוז על החשש ועל תחושת האשמה. "אחרי בדיקות מקיפות התגלה שיש לי רק 15 זרעים במקום המיליונים שצריך בשביל לייצר עולל", כתב. "אי לכך, הצלה הנשית צריכה לעבור טיפולי הפריה מכאיבים, זריקות כואבות מדי יום, כדורים ושאר ירקות כדי שהזרע שלי ייקלט".

 

 

"זה מסע בזוגיות". תמונה: Shutterstock

 

 

קשר השתיקה

בינתיים נראה שרוב הגברים הישראלים ממש אינם פתוחים כמו מרוז. המומחים שרואיינו לכתבה לא יודעים על שום קבוצת תמיכה שקיימת בנושא פוריות גברית. יתרה מכך, רובם המוחלט של הפורומים הקיימים ברשת מכוונים ומיועדים לנשים ששופכות שם את אשר ליבן. הגברים מתחפרים בשתיקתם.

 

"מעולם לא שמעתי על קבוצות תמיכה לגברים, הם פשוט לא יגיעו לדבר כזה. אני נפגשת עם זוגות או רק עם נשים", אומרת עפרה ליאור, מאמנת אישית של זוגות בטיפולי פוריות.
"גבר יותר מדחיק, אין לו את הצורך שיש לאישה לנבור ולבדוק מאיפה זה בא ולמה זה קורה. חלק מהגברים לוקחים את בעייתיות הזרע שלהם כעניין גברי, קשה להם והם לא ילכו לקבל עזרה, הרבה מהם יתכנסו בתוך עצמם. נשים הרבה פעמים עוברות טיפולים מיותרים, והן צריכות לשלם מחיר יותר גבוה ובכל זאת לגבר ייקח זמן עד שהוא יסכים לפנות להליך של תרומת זרע. לרוב הגברים מאוד קשה עם זה. פגיעה באיכות הזרע היא פגיעה באגו. כולנו רוצים ילד מצלמנו ודמותנו, אבל אם הרפואה אומרת שהיכולת שלך להפרות היא מאוד נמוכה, תצטרך לעשות עשרות הפריות חוץ גופיות ותצטרך לשלם מחיר של זמן, טיפולים, תרופות, לחץ נפשי וגם מחיר בזוגיות.

 

שקרוב לוודאי עלולה להיפגע מהתהליך
 "זה מסע בזוגיות, להבין שיש מקום לכל אחד שידבר על זה ויגיד איך הוא חווה את המצב. יש כאלה שצולחים את זה בהצלחה ואז הם נכנסים למבחן הזוגיות ההורית עם איזשהו בונוס. אני רואה זוגות שעוברים עשרות טיפולי הפריה עם חיוך על הפנים. אם הזוגות מודעים אחד לצורך של השני ואפילו תוך כדי התהליך לומדים להכיר אחד בצורך של השני, היא לא תפגע שהוא לא משתף ופנוי לשמוע אותה, הוא לא יהיה פנוי לשמוע אבל יהיה קשוב ומבין, ואז הם יוכלו לצלוח את התהליך המורכב. כמובן שיש גם כאלה שלא שורדים את זה וגם אם הם כבר הופכים להורים, לימים הם נפרדים. חשוב שגם הגברים וגם הנשים ישימו את המשקל על הזוגיות וברגע שיראו אותה כמשמעותית, הסיכוי שלהם לצלוח את המסע זה הרבה יותר גבוה".