יום האם היה יום מיוחד. למרות התחושה שמדובר בהמצאה ישראלית מיוחדת, יום האם נחוג כבר ביוון העתיקה , לציון יום הולדתה של ריאה, אם האלים. כבר אז, בתרבות בה הנשים לא היו חשובות מלבד להולדת ילדים, הבינו הגברים שקצת פרגון לא יזיק.

 

בווריאציות שונות נחוג יום האם גם באירופה ובארה"ב. לישראל הוא הגיע באיחור יחסי, לאחר שכאן הוחלט לציין את יום האם ביום פטירתה של הנרייטה סולד, מנהלת עליית הנוער ומייסדת את ארגון הנשים הדסה.

 

לסולד, דמות חשובה ביישוב בתקופת הקמת המדינה ואחריה, לא היו ילדים. לפי הגדרת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היא גם לא הייתה משפחה. פעולותיה למען ילדים ונשים היו בוודאי גורמים לה לבחור דווקא את יום האישה, אבל כיוון שלא נשאלה, יום האם, במלוא הדרו, נחוג ביום פטירתה. 

 

אחר כך הוא כבר התבטל, ומהן הסיבות? לא חסר. נתחיל בכך שהמשפחה הגרעינית המוכרת לכולנו, עברה שינויים. אמא אבא ושניי ורבע ילדים הם כבר לא הסטנדרט. אמא ואמא או אבא ואבא או ואמא ואמא והחבר של אמא מהנישואים הקודמים, קצת בלבלו את הגננות. תודו שלא ברור את מי צריך להזמין ליום האם וסליחה? אמא עושה קריירה ואין לה זמן למסיבה בגן.

בכלל, יום האם מדגיש את כל הדברים שאנחנו רוצות לשכוח, את כל התפקידים המסורתיים של אמא - מטפלת בילדים, מבשלת, מנקה, נמצאת שם. אבל כיוון שהעולם שלנו הפך לשוויוני  ומהרגע שיצאנו לעבודה ושרפנו את החזיות במהפכה הפמיניסטית, כל התפקידים המסורתיים נלקחו מאיתנו והפכנו שוות לגברים באמת יום האם מיותר. במקומו בואו נחוג את יום המשפחה- יום השוויון.

 

הילדים בפייסבוק, היו כותבים על זה את האמירה המעמיקה והמסובכת פחחחח שוויון? LOL, או בתרגום חופשי- גם יצאנו לעבודה וגם נשארנו עם הכלים והכביסה. ואני אומרת הנה זה היום שלנו. היום היחידי שבמקום סתם ציורים מהגן אנחנו מקבלות ציור לאמא. היום היחידי, שבו ברור לנו שהילדים שלנו ילכלכו את המטבח כדי להכין עוגה וברדיו ינגנו את השיר הנדוש - אמא יקרה לי.

אימא יש רק אחת

אני פותחת כאן קמפיין להחזרת יום האם. יוחזר יום האם ואיתו המתנות הקטנות והלא שימושיות שעושים הילדים בגן. יוחזר היום המיוחד הזה ואיתו עבודות יצירה, ברכות דביקות ושירים מתוקים ובעיקר תוחזר ההבנה שאמא, מה לעשות, עושה יותר מאבא. כי אמא יש רק אחת.

 

אני יודעת שבעידן שלנו לדרוש את החזרת יום האם זה בהחלט לא פוליטקלי קורקט. מצד שני, יום המשפחה מבלבל אאת כולם במתכונתו הנוכחית.

ואסיים בברכה לכל האימהות

שסל הכביסה יהיה תמיד ריק והמקרר מלא.

שהילדים בלילה יקראו לאבא

שנדע להתעניין ולא לנדנד

שנצליח להיות מספיק מעודכנות כדי להבין את הסלנג שלהם

שהמורות בבית ספר יתנו מעט שיעורים והגננות פחות מטלות

שהחדשות בעיתון לא יגרמו לנו לבלוש אחרי הפייסבוק של הילדים שלנו.

שנהנה כל יום מהחיוכים המתוקים שלהם וההתלבטויות התמימות .

שחיבוק שלנו תמיד יצליח להעביר את הכל.

ושיהיה לנו הכוח לעשות הכל בשביל כולם ושיישאר לנו כוח לעשות גם בשביל עצמנו.