דלג
נתחיל בדבר החשוב ביותר: דמי כיס הם אמצעי ולא מטרה בפני עצמה. המטרות שדמי כיס עשויות לשרת הן רבות, ומשתלם להשקיע בהן רגע מחשבה.
מתן דמי כיס עשוי ללמד ילדים לקבוע לעצמם סדר עדיפויות, ללמד אותם לבחור מתוך כמה אפשרויות ולקחת אחריות על הבחירות שלהם. דמי הכיס מאפשרים לילדים לגלות עצמאות וחופש בחירה, לתכנן קדימה, לדחות סיפוקים ולקבל החלטות ביחס להנאות קטנות עכשיו לעומת רכישה גדולה יותר בעתיד. באמצעות דמי כיס, אפשר גם ללמד ילדים לשאת בהשלכות של החלטותיהם.
וכדי ליישר קו: דמי כיס, כשהם ניתנים בצורה נכונה, עשויים להוות כלי חינוכי מעולה.
קודם כל, אין טעם לתת דמי כיס לילדים שאין להם עדיין תפיסה מספרית ואין להם תפיסה מאורגנת של זמן. בעצם, דמי כיס לילד בגיל הגן הם מיותרים לחלוטין. בגיל הזה אפשר להתחיל ללמד אחריות, עצמאות וקבלת החלטות ברגע שהדבר רלוונטי. לדוגמה, בחנות הצעצועים אפשר להציע לילד לבחור דבר אחד מתוך כמה, או להחליט בין משהו קטן עכשיו לבין משהו גדול מאוחר יותר.
בגילאים מבוגרים יותר, כדאי להתאים את גובה דמי הכיס לסוג הרכישות שהן לגיטימיות בעיני ההורים כמו: חטיף בדרך חזרה מביה"ס, מחק ריחני מחנות כלי הכתיבה, חיסכון של שבועיים בדמי הכיס על מנת לקנות חבילת טושים גדולה במיוחד וכו'.
זכרו: אם ילדכם מתקשה עדיין לערוך חישובים ולהתנהל עם כסף, ייתכן מאוד שזה עדיין מוקדם מדי.
ככל שהילדים מתבגרים, כך רמת ההוצאות שלהם גדלה אף היא. ההורים צריכים להחליט וליידע את ילדיהם לגבי מהם הדברים שמצופה שהילד יממן מדמי הכיס שלו (יציאות עם חברים, לדוגמה) ומהם הדברים שההורים ממשיכים לממן (לדוגמה, בגדים ומוצרי טיפוח).
כדי שדמי הכיס ימשיכו לשרת את המטרה של קביעת סדר עדיפויות ולקיחת אחריות, חשוב שגובה דמי הכיס לא יהיה גבוה מדי, כי במקרה כזה, מתבטל הצורך בקבלת החלטות ובחירה בין חלופות. על מנת שדמי הכיס יפתחו בילדים כישורים של תכנון קדימה וניהול נכון, חשוב שדמי הכיס יינתנו בצורה עקבית וידועה מראש, עם מינימום חריגות.
ככל שהילד מתבגר, דמי הכיס מהווים גם זירה למימוש תחושת עצמאות ונפרדות. הילד עשוי להביע באמצעותם את עולם הערכים שלו, שהוא שונה מעולם הערכים של ההורים ועל פי רוב זוהי דרך הבעה חיובית, שתורמת להתפתחות וכדאי לכבד אותה. לדוגמה: כשהבת משקיעה במחליק לשיער, הילד בקלפים של סופר-גול, הנערים בבושם יוקרתי או בחולצה בעלת מותג כלשהי.
כאן מתעוררת השאלה מהי מידת העצמאות והיד החופשית שניתנת לילדים ביחס לדמי הכיס שהם מקבלים, והאם מותר להורים להתערב בהחלטותיהם? התשובה החד-משמעית היא כן!
כשהורה מעניק לילדו דמי כיס, הוא מביע אמון ביכולתו של הילד לקבל החלטות שקולות, ועל הילד להרוויח אמון זה ולא לקבל אותו כמובן מאליו. מומלץ מאוד שהורים יתפסו עמדה חינוכית בתהליך הפיכת הילדים לצרכנים צעירים, כי אם לא, הוואקום החינוכי יתמלא על ידי לא אחר מאשר - עולם הפרסום.
ילדים מאוד מושפעים מפרסומות, והצעירים שבהם אף לא מבחינים בין פרסומת לבין תוכן טלוויזיוני אחר. כדאי לדבר עם הילדים על ההחלטות הצרכניות שלהם, להביע כבוד לרצונותיהם, אך גם להביע עמדה חינוכית וערכית.
במקרים קיצוניים יותר, כמו רכישת סיגריות לדוגמה, ברור שהאמון שההורים נתנו ביכולת קבלת ההחלטות של הילד הופר, ועל הילד לשאת בהשלכות לכך.
זכרו: דמי הכיס הם זירת התנסות קטנה לתהליכי התפתחות חשובים. הם סוג של חבל, שאנחנו כהורים משחררים לילדינו בהדרגה ומאפשרים להם עצמאות, אך ממשיכים להחזיק, להשגיח ולגלות מעורבות.


סה"כ תגובות: 1
פרסום תגובה חדשה
תגובות
הלוואי שהייתי יכולה ליישם את כולם. זה נראה כל כך קל אבל כשמגיעים ממש לעמוד מול הילדים - הרבה פעמים מתקפלים. לא?...