הילד משתעמם? שלחו אותו למקרר

ולא, לא כדי לאכול משהו. אלא כדי לראות מה כתוב על הפתק שמודבק על דלת המקרר. טיפים להורים שהמשפט "משעמם לי" גורם להם אי נחת

בטי מתל אביב שואלת: בני חוזר כמה פעמים ביום על המשפט "אמא, משעמם לי", במיוחד עכשיו, בתקופת החופש הגדול. איך אני יכולה לעזור לו?

כשאנחנו שומעים את המשפט הזה, דבר ראשון אנחנו נדרכים. אוקיי, מה נשאר עוד להציע? מה עוד לא עשינו? אולי תזמין חבר? את המשחק החדש במחשב כבר ניסית? סרט? כדורגל?

איך באמת נכון להתייחס למשפט הזה?

קודם כל להירגע. זו לא טענה כלפיכם, לא ביקורת, אלא עוד שיעור משותף. עוד אתגר חינוכי. כי זה חשוב מאוד שהילד יישב עם עצמו וישאל: מה אני רוצה? מה באמת מעניין אותי? מה ישמח אותי לעשות עכשיו? אילו אפשרויות עומדות בפניי? במשך 12 שנים של לימודים בבית הספר, הכל מוכתב לילד. הוא חייב לקום בבוקר בשעה מסוימת, חייב לעשות שיעורים, חייב ללמוד למבחנים. לפעמים יש לו גם חובות בבית. בדרך כלל לא נשאר לו מספיק זמן פנוי כדי לשאול את עצמו את השאלות החשובות האלה.

למעשה, הפעם הראשונה שבה הוא נדרש לשאלות האלה, לא מגיעה בדרך כלל לפני גיל 18. חוץ מאשר פעם בשנה, בחופש הגדול. אז יש לו הזדמנות מיוחדת לחשוב על זה, ולכן מאוד חבל שלא נבין את ההזדמנות הזאת, ונחמיץ אותה עם תשובה מהירה מהסוג של: אולי תראה סרט?

ברור שההתייחסות לשאלה תלויה בגיל של הילד, אבל ככלל, זו הזדמנות בשבילנו, ההורים, להתחיל להעביר את האחריות אל הילד. ואם נראה זאת כך, נתייחס אל השאלה הזאת יותר בשלווה.

תפקיד ההורים כאן הוא לעזור לילד. מצד אחד, לא לחיות במקומו ולפתור לו את הבעיה, ומן הצד השני - לא להשאיר אותו לבד עם המצוקה שלו. אתם כהורים יכולים עכשיו לסייע לו לרכוש משהו שמאוד יעזור לו בחיים כאדם בוגר - את היכולת לחשוב מה הוא רוצה לעשות עם החיים שלו וכיצד אפשר ליישם את זה.

אז מה עושים?

אפשר לשבת עם הילד, עם דף ועט, ולשאול אותו: מה באמת היית רוצה לעשות בחופש?

אני מציעה לרשום ביחד את כל הדברים שעולים לכם בראש, בלי סדר. אל תחששו להפליג עם הדמיון.

לאחר מכן חשבו ביחד: מה אפשרי ומה לא? מה דרוש בשביל כל אחד מהדברים שרשמתם?

אחרי שדיברתם על כל אחד מהפרטים ברשימה, כתבו אותם שוב בדף יפה ומסודר שיוכל להיות צמוד אל המקרר. כך תרוויחו רווח חינוכי חשוב וגם זמן איכותי עם הילד.

מעתה, בכל פעם שהילד אומר שמשעמם לו, שילחו אותו לדף שעל המקרר, עיזרו לו לחשוב מה מכל הדברים הוא היה רוצה (ויכול) לעשות עכשיו, ושאלו אותו האם ובמה הוא צריך את עזרתכם כדי לעשות את זה.

לסיכום: תהיו שם בשבילו. הציעו לילד עזרה, אבל אל תקחו את כל האחריות לידיים שלכם. אל תפספסו את ההזדמנות הזאת - גם כדי להעביר לילד את האחריות על החיים שלו, ועל הדרך - גם לחזק את הדימוי העצמי שלו ולשמח אותו.

לבלוג של לאה מלמד