תופעה בבריטניה: ילדים בגיל 5 מאושפזים בבתי חולים בגלל הפרעות אכילה כאנורקסיה ובולימיה. הרשויות הבריטיות מדווחות על המגמה שהתחזקה ב-3 השנים האחרונות ועל מאות מקרים של ילדים צעירים בגיל 5-13 שכמו מבוגרים רבים נפלו קרבן לאופנת הרזון ובגדי מידה "0" לילדים.

 

עוד בonlife:

 

כ-200 ילדים, בעיקר ילדות, בגילאי 9-5 אובחנו וקיבלו טיפול נגד ההפרעה בשלוש השנים  האחרונות. המספר גדל משמעותית בגיל 15-10, שם נמצאו, על פי המחקר, 1,900 ילדים שסבלו מהפרעות אכילה קיצוניות. בנוסף, סקר שנערך לאחרונה על ידי YMCA הבריטי מצא שקרוב למחצית מהילדות הצעירות מגיל 14 הן בדיאטה.

 

חשש החוקרים הוא שהמקרים המאובחנים הם רק קצה הקרחון של תופעה גדולה בהרבה. הנתונים האחרונים גרמו למומחים שונים בממלכה להזהיר מפני חשיפת הילדים למגזינים ותוכניות טלוויזיה המקדשים את הרזון ומראים דוגמניות בתת משקל כמודל יופי.

 

"צעירים מפתחים יחסים לא בריאים עם אוכל", אמרה רוזי פרסקוט, ראש העמותה למניעת הפרעות אכילה וכיוונה אצבע מאשימה לעבר המפרסמים ואמצעי התקשורת בכל הנוגע לשימוש בדוגמנים ודוגמניות בעלי מראה אנורקטי והפיכתם לאידיאל היופי.

הפרעת אכילה פסיכולוגית

גם בארץ דווח בשנים האחרונות על ירידה בגיל אבחון אנורקסיה אצל צעירות. בעבר אובחנו נערות בעיקר בגיל ההתבגרות, אבל בשלוש שנים האחרונות דובר על מקרים  של ילדות בנות 8-10.

 

הביטוי של אנורקסיה הוא הרזיה קיצונית והכחשה של תחושת הרעב. הדיאטות הקיצוניות וההרעבה מובילים לשיבושים במערכות הגוף עד למוות של החולה. הגורמים לאנורקסיה ולהפרעות אכילה יכולים להיות שונים, החל מגורמים ביולוגיים, משפחתיים, חברתיים וכמובן גם תרבותיים, הקשורים לדימוי גוף.

 

בולימיה נברוזה היא ההפרעה השנייה השכיחה, בה החולים בה יוזמים הקאות, סובלים מהתקפי אכילה ולעיתים משתמשים במשלשלים או בדרכים אחרות על מנת להוריד במשקל, במקביל לאכילה מופרזת.

 

הטיפול באנורקסיה ובבולימיה הוא טיפול רפואי ופסיכולוגי משולב. בארץ אין נתונים מדויקים על הפרעות אכילה. משערים שלפחות 1% מהאוכלוסייה חולה בבולימיה או באנורקסיה. רב החולים הם בעצם חולות, כ 90% הן נשים או נערות שחלו בין גילאי 12-20.

אמא בדיאטה, כולם בדיאטה

ד"ר סילבנה פניג, מנהלת המחלקה להתערבות במשבר במרכז שניידר לרפואת ילדים, מדגישה שהפרעות באכילה מוכרות אצל ילדים בגיל הרך: "בגיל הצעיר אנחנו מכירים ילדים שמסרבים לאכול, לא מגוונים, רגישים או סלקטיביים באוכל. לא מדובר באנורקסיה אלא בהפרעות באכילה".

 

"בגיל הרך מדובר על תמונה שונה מאנורקסיה הקשורה לגיל ההתבגרות או הבגרות. באנורקסיה מדובר על רצון לשלוט במשקל ופחד מעלייה במשקל. ילדים בגיל הצעיר לא ידווחו על רצון לשלוט במשקל שלהם. כאן מדובר יותר על העתקה מההתנהגות ההורית המוכרת להם".

 

ד"ר פניג לא מופתעת שבתרבות שמקדשת את הגוף והמראה ילדים צעירים מתעסקים בדימוי גוף: "המראה הופך להיות ערך חשוב לאמא, איך היא נראית ומה המשקל שלה הם הערכים שמועברים לילדים בקלות".

 

"דימוי עצמי הוא משהו מורכב אבל חשוב שיעבור לילדים מסר שדימוי עצמי לא שייך למשקל. אם אמא מרגישה שבעזרת דיאטה הילד שלה יהיה מאושר יותר או מקובל חברתית, היא מעבירה מסר בעייתי ולא נכון".

 

ד"ר פניג תולה את הירידה בגיל הלוקות באנורקסיה בעובדה שגיל ההתבגרות עצמו הוקדם. לטענתה מדובר בהתבגרות פיזית ורגשית: "ילדות היום הן פחות ילדות ועסוקות פחות במשחק אבל במקביל גיל קבלת המחזור יורד והן באמת מתבגרות מהר יותר"

 

"הילדה חייבת דיאטה" 

 

ורד יפה חאיק, דיאטנית קלינית, מעלה את ההשערה על פיה ייתכן והמצב הבעייתי קשור ללחצים מבית: "בשלב התפתחותי של גילאי 5-7 ילדים עדיין לא משווים את עצמם לדמויות ואייקוני אופנה, זה מתאים ושייך לשלב מאוחר יותר, של ראשית גיל ההתבגרות. בגיל הזה יש השפעה גדולה להתנהלות בבית".

 

"אני פוגשת בקליניקה שלי כל כך הרבה הורים שהפחד הגדול ביותר שלהם הוא שהילד יהיה שמן ולכן מתחילים איתם בדיאטות שונות ובאמירות שמשפיעות. בגיל הזה הילד רוצה הרבה פעמים לרצות את הוריו. חשוב להבין שלהפרעות אכילה של ההורים ומשפטים שנזרקים לאוויר, יש השפעה על התנהגות הילד. כשהאמא לא מרוצה מעצמה ומדברת על כך או יותר מזה לא מרוצה מהילד, יש לכך השפעה בצורת דיאטות מיותרות בגיל הזה".

 

יפה חאיק מדגישה שגם אם מחליטים לעשות דיאטת הרזייה או שינויים בתזונה לילדים, הם לא חייבים להיות חלק מהמהלך: "אתם לא רוצים שהילד יאכל ממתקים או בורקס או גלידות? אל תקנו. זה עובד טוב יותר ובריא יותר מניסיון להסביר ולמנוע כשכבר יש בבית".

 

ד"ר פניק מסכימה גם היא שאין צורך לעשות דיאטות. "כדאי להתחיל לדבר בשפה אחרת ולהתייחס לשינוי בהרגלי החיים, לאכול אוכל בריא, לאכול ביחד כמשפחה, לצאת החוצה ולבצע פעילות גופנית של הנאה, בלי מטרה של שליטה על משקל או הורדת משקל וכמובן לאכול בבית ולא לפתח תרבות אכילה בחוץ".

 

ועדיין ד"ר פניג מדגישה שלא כל דיאטה הופכת לאנורקסיה: "יש כאן שילוב  מורכב של גנטיקה וסביבה. כל כך הרבה נשים עסוקות בגוף שלהן ובמראה שלהן ועדיין מדובר על אחוז קטן שסובל מאנורקסיה. השילוב הוא של גנטיקה וסביבה"

 

יש הסימנים למחלה?

את הסימנים רואים, מציינת ד"ר פניג בצער, רק כשחולים, כשזה הופך לאובססיה. "נושא המשקל יכול להוות טריגר למפלצת ענקים שנקראת אנורקסיה. כל דיאטה יכולה להפוך לכזאת כיוון שאנחנו לא יודעים מה הגנטיקה של הילדה. אני ממליצה לא לאפשר דיאטה לילדות ולנערות, בטח כאלה עם BMI  תקין וגם לא לילדות מלאות. שינוי של הרגלי החיים המשפחתיים טובים יותר מכל דיאטה".

 

מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע:

  • ילד או ילדה לא מרוצים מהגוף שלהם
  • ילדים העסוקים בגוף שלהם
  • רצון ודיבורים על רצון לעשות דיאטה