close
יש להזין שם משתמש בעברית בלבד
לאחר הרשמתך ישלח לכתובת המייל שהזנת סיסמה זמנית וקישור לאימות הרשמתך. אימות ההרשמה יתבצע דרך לחיצה על קישור שתקבלי בגוף המייל. לאחר מכן תוכלי להזין את הסיסמה הזמנית אותה קיבלת, ולגלוש כגולשת רשומה באון לייף
אנא המתן/י מספר שניות

מאגר הפדופילים: חובה לכל הורה

עוד קרן בר יהודה
עוסקת בדיני עבודה, שוויון הזדמנויות, אפליית נשים והטרדה מינית.

קבוצת הורים שהקימה מאגר נתונים של עברייני מין ופדופילים, מואשמת בחדירה לפרטיות והפרת זכויות עברייני המין. אבל מה עם הזכות של ההורים להעניק לילדיהם הגנה?

בשבוע האחרון עוברת הבשורה בין דפי הפייסבוק.  קבוצה של הורים, שנמאס להם לקרוא בעיתונים על זוג פדופילים שגרים בשכנות למשפחות עם ילדים, בלי שאיש מהשכנים ידע על כך, עד שפגעו בילד של השכנים, עשו מעשה. 

 

קבוצת ההורים הקימה את  "תנו לגדול בשקט" בו אספו נתונים של עברייני מין, ובעיקר פדופילים, שהתפרסמו בעיתונות. ההורים מיינו את הנתונים לפי איזורים גאוגרפיים, והזינו במאגר.

 

הפרסום במאגר, כאמור, מתבסס כולו על מידע פומבי שלא נאסר לפרסום בדרך כלשהי. לפיכך- אינו מהווה עבירה על החוק. הגם שכך, הוא מקומם חלקים מהקהילייה המשפטית, אשר חרדה לזכויותיהם של העבריינים המורשעים המופיעים בו.

 

בתגובה להקמת המאגר, יוצאת היום בYnet-  עו"ד נוגה ויזל בקריאה חריפה נגד המאגר. היא מגנה על זכות העבריינים לשיקום, ומציעה למצוא פתרונות מערכתיים ארוכי טווח.

אימג'בנק ו-GettyImages

פדופיל אינו עבריין רגיל

אני בהחלט בעד פתרונות מערכתיים ארוכי טווח, אבל עד שהם יוכחו כמועילים, אני גם בעד זכותם של הורים, או אולי אפילו חובתם, להגן על ילדיהם מלשלם את המחיר על אותה זכות לשיקום, עליה מגנה ויזל. אני, בניגוד לויזל, על אף היותי עורכת דין, מברכת על הקמתו וקיומו של המאגר, כיוון שבנסיבות הקיימות היום הוא נותן כלים רחבים יותר, שלא קיימים אחרת, להגנה על ילדינו.

 

בעולם של "איזוני אינטרסים" אנו חיים, וכמו ביתר התחומים- גם כאן עומדות זכויות סותרות אשר יש לאזן ביניהם, ולשאול- מה מוסרי יותר- להגן על עברייני המין שסיימו לרצות את עונשם או להגן על ילדינו מהסיכון להיפגע מאותם עבריינים בדיוק?

 

אין ספק, כי זכותו של עבריין שסיים לרצות את עונשו להשתקם, היא זכות חשובה במשטר דמוקרטי. יתרה מכך- לכל אחד מאיתנו יש אינטרס שעבריינים לשעבר יהפכו לאזרחים מועילים לחברה, שומרי חוק וסדר, עובדים ומתפרנסים, ולא ישובו לפשע.

 

למרבה הצער, כל המחקרים שעוסקים בשיקום, מצביעים על פער בין עבריינים "רגילים" (כמו עברייני רכוש) לבין עברייני מין, בעיקר כאלה עם נטיות פדופיליות, אשר הסיכון שיחזרו לבצע עבירות גבוה משמעותית.

 

ויזל אף מתנגדת לרעיון של סירוס כימי אשר דן את הפדופילים, לדבריה, לחיים של סבל גופני. מנגד, היא עצמה מודה כי פדופיל יכול  "לחזור לסורו" בקלות. לסיכום, ויזל, בטיעון דמגוגי, מציעה לסקול באבנים בכיכר העיר כל עבריין מורשע.

המדינה נכשלה - ההורים לוקחים פיקוד

אני מוכנה להציע פתרון אחר - עברייני המין ירצו את עונשם, כפי שקבע בית המשפט (הגם שלעתים מדובר בעונשים קלים ביותר ביחס לחומרת העבירות). הם ישתחררו, ותינתן להם הזדמנות אמיתית לשיקום, כאשר בתקופת השיקום נטל ההוכחה שהשתקמו יעבור לכתפיהם.

 

הציבור יוכל להיזהר מהם, בלי שייאסר עליהם לחיות בשכונת מגורים רגילה או לעבוד בעבודה רגילה (להבדיל מעבודה חינוכית, אשר החוק אוסר עליהם לעסוק בה- כנראה שגם המחוקק זוכר שפדופילים רבים חוזרים לסורם אחרי ריצוי עונשם).

 

לציבור תינתן הזכות לדעת מי הם ולפקוח עיניים, על מנת להגן על עצמו. המחיר יהיה אמנם פגיעה בפרטיותם, אולם הם יוכלו לזכות באמונה המחודש של החברה לאחר שיוכיחו את עצמם. בעצם, זה מה שעושה המאגר הזה, של "תנו לגדול בשקט" מאפשר לכל אחד ואחת מאיתנו לגלות אם סכנות אורבות בקרבת ביתו ולשים לב.

 

משרד המשפטים, מצדו, מבקש מאיתנו להשאיר את מניעת עבריינות המין לטיפולן של רשויות החוק. הוא מזכיר כי זהו תפקידה של המדינה.

 

עוד משנת 2006 קיים חוק להגנה על הציבור מפני עברייני מין, המתיר למדינה לנטר פעולותיהם של עברייני מין משוחררים, לפקח עליהם ולהטיל עליהם הגבלות, לרבות הגבלות על הימצאות מחוץ לבתיהם בשעות מסוימות, הימצאותם במקומות מסוימים, צריכת משקאות משכרים או סמים, קיום קשר עם עברייני מין אחרים או עם קטינים, רכישה או החזקה של "חפצים מסוימים" (כך כתוב בחוק!) או מגבלות על מקום מגוריהם או עבודתם.

 

למרבה הצער, בפועל, אנו עדיין עדים לכשלים חמורים בהגנה על הציבור מפני עברייני מין, והדוגמאות מצויות במהדורות החדשות מדי יום ביומו. כישלונה של המדינה בהגנה על אזרחיה בתחום הזה, יכול להיות כל כך הרה אסון, שאין להאשים את ההורים שבחרו לעשות מעשה ולהעניק לכולנו כלים, חוקיים לגמרי, להגנה על ילדינו.

הכי מחופשות באתר