החוק במדינת ישראל מורה על כל בעל כלב לסמנו בשבב תת עורי, כך שבמידה והוא הולך לאיבוד – או במקרה הנורא יותר לפיו בעליו החליטו לנטוש אותו, אפשר יהיה לאתר את ביתו בקלות ולהשיב את האבדה לבעליה, או למצות עמו את הדין על נטישה. כל הורה בוודאי חשב כמה פעמים על השתלת שבב כזה בגוף של ילדיו, בעיקר בקרב המתבגרים שבהם, כדי שיוכל לנטר את מיקומו בכל שעות היממה, ולדעת אם נקלע לצרה במקרה הצורך. האם אנחנו קרובים ליום הזה, שבו נסמן את ילדינו בהליך כירורגי קצר, וכך נוכל לישון טוב יותר בלילה?

עוד באון לייף:

ובכן, התשובה היא לא. למרות הסכנות האורבות כיום לילדים, לא נוכל להשתיל שבב כזה בגופם, וגם אם כן, שבב כזה בלבד לא יוכל לנטר את מיקומם בכל רגע נתון. כדי להחדיר לגופם מתקן מעקב של ממש, תזדקקו למעט יותר משבב קטן.

ב-2013, מעל 20 אלף ילדים נעלמו בארה"ב בלבד, 8,000 מהם מהעיר ניו יורק. עם סטטיסטיקה כזו, קשה להאשים הורים שרוצים להיות מיודעים לגבי מיקום ילדיהם בתדירות גבוהה ככל האפשר. איזה הורה לא ירצה להבטיח את ביטחון הילד שלו? אבל האם השתלת מכשירי מעקב היא הפתרון?

עיתון ה"אובזרוור" שוחח עם טוד מוריס, נשיא חברת האבטחה בריקהאוס, הממוקמת במנהטן ומתמחה באבטחה אישית ובאבטחת בתים, שטען כי בשביל לעקוב אחר תנועותיו של הילד, לא רק שנזדקק לשבב שיושתל מתחת לאוזנו של הילד, אלא גם למתקן סלולרי ובטריות מתחת לעורו. על אף שמוריס לא סבור שכדאי להשתיל מתקן כזה, הוא ציין כי לפי התדירות הגבוהה של השיחות שמקבלת בריקהאוס מהורים שמעוניינים להשתיל שבב בצאצאיהם, הוא לא יתפלא אם יהיו כמה הורים שלא יהססו להשתיל אותו בפועל, כי מה זה קצת כאב ובליטה מוזרה מתחת לעור, לעומת השקט הנפשי של ההורה.

למזלם של ההורים, מספקת בריקהאוס שיטות אחרות למעקב אחר הילדים, כמו מכשירי GPS שמחוברים לחגורות, ותוויות על הבגדים ששולחות להורים הודעות אם הילד שוטט והתרחק. עבור הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים, הכלים האלה יכולים להיות מצילי חיים.

בזמן שאנחנו בוודאי מצויים מרחק שנים ספורות מהשתלת מתקנים בניתוח, כיום יותר ויותר חברות מספקות להורים את היכולת לעקוב אחר תנועות ילדיהם בדרכים פחות מטרידות, כדי לשמור עליהם בטוחים. אחת מחברות הבגדים שמספקת מכשירי ניטור אף מביאה בחשבון שיש ילדים אוטיסטים שרגישים מדי לבגדים עם יותר מדי תגיות או כפתורים והיא מחביאה את מערכות הניטור בבגדים מעוצבים במיוחד כדי למנוע לחץ.

ואולם חלק מהמומחים סקפטיים לגבי יעילות הטרנד החדש של טכנולוגיה לבישה. בעוד שהיא יכולה לסייע לילדים שנעלמו או שוטטו להם, ה"אובזרוור" מציין כי הם לא יעילים כשילד נחטף על ידי הורה ולא על ידי אדם זר, מפני שהוא יודע היכן נמצא המתקן ואיך לנטרל אותו. ועדיין, לא מעט מקרי חטיפות בידי זרים נכשלו בגלל השימוש באפליקציות מעקב. ואולם כמובן שככל שיגדלו הילדים הם פחות ישמחו ללבוש בגדים המכילים בתוכם מתקני ניטור; ובניגוד לשבב, בגדים תמיד אפשר להסיר.

החדשות הטובות הן שכל עוד הילד לא נמצא בסיכון גבוה לחטיפה או להיעלמות כנראה שאין צורך להשתיל עליו מכשיר מעקב כזה, טוען מוריס, שסיפר ל"אובזרוור" שיותר מדי מעקב יכול להוביל ל"חיים בפחד", וזו לא המשמעות של חיים בטוחים. ואכן, על אף שהססטיסטיקה על ילדים נעדרים מטרידה, המספרים האלה עדיין נמוכים משמעותית בהשוואה לכמות הילדים שמתעצבנים על הוריהם המודאגים.