הורים רוצים להתמוגג מול ילדיהם המבקשים תוספת מתבשיל עדשים וקינואה, אבל המציאות מוכיחה שאם אכן יש ילדים כאלו הם אינם מייצגים את הרוב. רוב הילדים מעדיפים ממתקים, חטיפים וג'אנק פוד. עלינו ההורים מוטלת האחריות למצוא את דרך הביניים, הדרך שתשלב אוכל מאוזן ומגוון, לצד מעט נשנושים. העניין מתחדד במיוחד לרגל היציאה לחופש הגדול, ושלל הפיתויים שבצידו.

 

בניגוד לעבר – היום זה אחרת

פעם כדי להיות בריא היה צריך לסיים מהצלחת. היום אנו, ההורים, הרבה יותר חכמים ומודעים. בדיוק בגלל זה השיקה מאוחדת את יוזמת "ביקור בריא" – בדיקה תקופתית מקיפה לילדים – גם כשהם בריאים! היכנסו ולמדו עוד אודות השירות. זה בחינם

 

 

טל שדה-קון, דיאטנית קלינית לילדים בקופת חולים מאוחדת מחוז מרכז, מדריכה הורים וילדים בנבכי השפע שמציע לנו העולם המודרני, היא התחנה הבאה שאליה מגיעים הורים וילדים שאובחנו על ידי רופא הילדים שלהם כזקוקים לליווי תזונתי.

 

שדה-קון מספרת שבשנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים בכל תחום התזונה, בייחוד בכל הנוגע לילדים. "פעם נהגו אמהות לרדוף אחרי הילדים עם אוכל והכל במטרה שיראו "בריאים", היום אנחנו יודעים שזהו מעשה שלא בהכרח מבטיח "בריאות" בקרב הדור הצעיר", היא אומרת, "היום יש לא מעט ילדים בקצוות - או כאלו הסובלים מעודף משקל או כאלו הנמנעים מאכילה בשל חוויות לא נעימות שעברו, ומשקלם ירוד. יש גם התגברות של תופעת הבררנות באכילה". ובכלל, לשיח נכנסו לא מעט מושגים שלא הכרנו בעבר כמו מדד  BMI (היחס בין המשקל לגובה), מדד גליקמי, פרוביוטיקה, נוגדי חמצון ועוד.

 

צילום: shutterstock

 

 

מהו השינוי בהרגלי התזונה?

"ההורים מבולבלים אל מול שפע המידע ושפע המזון. כל סופרמרקט הוא בגודל של מגרש כדורגל גדוש  בפיתויים. השפע אדיר גם בתחום המושגים: דל שומן, דל קלוריות, קל וכך הלאה. ההורים לא יודעים מה להגיש לילדים וכמה. לדוגמה, אם פעם היה רק לחם לבן ולחם שחור, יש היום שפע אדיר במחלקת הלחמים וההורה לא מוצא את הרגליים והידיים", אומרת שדה-קון.

 

אז איך מתחילים לעשות סדר בתחום התזונה?

שדה-קון מנדבת כמה טיפים שיעשו סדר ראשוני:

  • לשתות אך ורק מים ולא משקאות ממותקים. כוס אחת ביום של משקה מתוק מכל סוג תורמת לעליה של כ-5 ק"ג במשקל במהלך שנה שלמה.

 

  • להגביל לממתק \ חטיף אחד ביום. ולשים לב ל"ממתקים בתחפושת", למשל שוקו קנוי, מעדני חלב ממותקים, דגני בוקר ממתוקים ו/או עם תוספת שוקולד וכדומה. אגב, הם יכולים להיות הממתק היומי.

 

  • להיות פעילים - ילדים זקוקים לפחות ל-60 דקות של פעילות פיזית ביום, גם אם אינה ברצף. אם בעבר ילדים נהגו לשחק שעות בחצר וברחוב, הרי שהיום רוב שעות הפנאי שלהם עוברות מול מסכים למיניהם, וזה משפיע על בריאותם ועל משקלם.

 

  • להעדיף בישול ביתי על פני מזונות מוכנים קפואים ומעובדים. המוכנים התעשייתיים מכילים הרבה יותר נתרן ושומן מאוכל מבושל. בחופש הגדול אוכלים יותר בחוץ מאשר בבית, כך שאולי כדאי להגביל לפעם בשבוע.

 

צילום: shutterstock

 
  • אין כמו ארוחה משפחתית לשם חשיפה ספונטנית ודוגמה אישית. שדה-קון מציעה לא להתפתות לתת לילדים לאכול מזון מהיר על הדרך ורק אחרי שהם הולכים לישון לאכול ארוחה מאוזנת ובריאה בנפרד, אלא לכלול את הילדים בתפריט המשפחתי הנכון. אפשר לשתף את הילדים בהכנת הארוחה (לסדר את הירקות בצלחת, לטרוף את הביצה וכדומה).

 

  • ילדים קולטים מסרים לא מילוליים טוב יותר מאשר מסרים מילוליים, ואם ההורים שותים קולה ולא נוגעים בירקות, זה הכיוון שבו יבחרו גם הילדים. בקיצור: לעשות ולא לדבר כי שינוי אמיתי נעשה בלי מילים (למשל להוציא מהבית מאכלים מזיקים במקום לנאום לילדים כמה הם לא בריאים).

 

  • לא להתרפק על האמרה "אם הילד רזה, שיאכל מה שבא לו" כי מאוד חשוב מה נכנס לגוף וכמה. לתזונה מאוזנת ומגוונת יש משמעות הן בבניית הגוף והן על הקניית הרגלים בריאים לכל החיים.

 

  • השינוי מתחיל בהורים. הילדים מתרגלים לטעמים שאליהם ההורים חושפים אותם, לכן כדאי להתחיל בטעמים הטבעיים ולא לפנות ישר למתוקים, מלוחים ומעובדים. גם במקרה הזה, אין כמו דוגמה אישית של ההורה ואין כמו התחלה מוקדמת, כבר בגיל הרך.

 

  • לזהות ולנטרל את המלכודות שיש במהלך היום, למשל בשעה 16:00 כשרוצים נשנוש קל או במהלך בילוי בגינת השעשועים, בים או בבריכה. הכי קל זה לשלוף חטיף או ממתק, אבל ילדים עשויים ליהנות לא פחות מצלחת פירות.

 

צילום: shutterstock

 

  • מילת המפתח היא איזון. זה בסדר שיש בבית תפיסות שונות לגבי תזונה, כמו חלב כן או לא, טבעונות, צמחונות וכך הלאה, ניואנסים שכמעט ולא היו נדונים בעבר, אבל לא לשכוח לראות את "התמונה הגדולה" ולדאוג לאיזון ולגיוון בקרב הילדים.

 

  • גנטיקה או אורח חיים? אמנם לגנטיקה יש מקום של כבוד בכל הנוגע למשקל הגוף, אולם הסביבה הנכונה והקניית הרגלים בריאים יכולים לשנות גנטיקה. זו גם הסיבה ש"ביקור בריא" עוסק בילדים בני שנתיים-שש. זה חלון ההזדמנויות להקניית הרגלים לכל החיים. "סביב גיל חמש-שש, באזור המעבר מהגן לכיתה א', יש ריבאונד להשמנה. עם המעבר לישיבה רבה יותר עולים אחוזי השומן בגוף הילדים ויש צורך להקדים תרופה למכה ולהקנות הרגלים בריאים דווקא בגיל הרך", מסבירה שדה-קון.  

 

אז מה כן לתת לילדים שלנו לאכול כדי להבטיח את בריאותם?

"כשמדובר בילדים צריך לדאוג עד כמה שניתן לחשוף אותם למזון מגוון ומאוזן", מסבירה שדה-קון, ומפרטת:

 

1. דגנים -  זוהי קבוצת מזון גדולה הכוללת: לחם על כל סוגיו, פסטה, אורז, תפוחי אדמה, בטטה ועוד. הורים רבים שואפים שילדיהם יאכלו דגנים מלאים המכילים סיבים תזונתיים וויטמינים, בעיקר מקבוצת B. יש ילדים שאוהבים את הטעם ויש ילדים שלא מתחברים לטעם של הלחם המלא והאורז המלא. חשוב להבין שהלחם הלבן, האורז הלבן והפסטה הלבנה אינם "אוכל רע". מדובר באותם דגנים המכילים פחמימה מורכבת המשרה תחושה של שובע ותורמת אנרגיה זמינה לגוף. להוציא הסיבים והוויטמינים המצויים בקליפה אותה מסירים ואותם אפשר לקבל ממקורות נוספים כגון פירות וירקות.

 

2. ואם בירקות ופירות עסקינן  - היתרונות התזונתיים של אכילת ירקות ופירות הם ברורים, הם עשירים בוויטמינים ובמינרלים שהגוף שלנו לא תמיד יודע לייצר. בארץ יש צריכה די גבוהה של ירקות ופירות ביחס לעולם, אבל ברור שילדים לא אוכלים את כל המגוון. לא מעט ילדים "נתקעים" עם ירק אחד או שניים שהם אוהבים, לרוב מלפפון ועגבנייה, וצריך לדעת לראות גם את חצי הכוס המלאה. מה גם שילדים עשויים להיפתח בהמשך ולהוסיף עוד ירקות. זאת בתנאי שהתא המשפחתי משמש דוגמה אישית ודואג לירקות חתוכים גס/סלט בכל ארוחה עיקרית. בזירת הפירות המצב פשוט יותר בשל המתיקות של הפרי, אבל אם ילד אוכל רק סוג פרי אחד, כמו בננה למשל, אין ממה להילחץ. פעמים רבות אני מוצאת שילדים שיכולים ליהנות מצלחת פינוקים של פירות העונה בדיוק באותו האופן בו הם נהנים משוקולד למשל. כך שבשעות אחר הצהריים אפשר וכדאי להכין כזו צלחת, להתיישב עם הילדים וליהנות מהפינוק.

 

צילום: shutterstock

 

ועוד מילה לגבי פירות: נכון שלא צריך לאכול מהם ללא הגבלה בשל הסוכר שיש בהם, מסוג פרוקטוז, אבל נאמר שאם כל צריכת הסוכר של הילדים היתה אך ורק מפירות ולא מממתקים המצב היה מצוין.

 

3. חלבון - מדובר בקבוצה גדולה הכוללת קטניות, דגים, עוף ובשר, ביצים, חלב ומוצריו. חלבון הכרחי לגדילה ואני קוראת לו "חיל הבונים" של הגוף. ההמלצה של משרד הבריאות לגבי תינוקות ופעוטות היא לצרוך מנת חלבון מסוג בשר ומוצריו מדי יום, וזאת מפני שאחוז האנמיה בקרב תינוקות ופעוטות בארץ גבוה ביחס לעולם. בגיל בו התינוק הופך לפעוט ומצטרף אל השולחן המשפחתי אפשר לגוון ולהציע דג (להיזהר מעצמות כמובן), תבשילים המשלבים פחמימה וקטניות כמו מג'דרה למשל, שהיא שילוב של אורז ועדשים, היוצר חלבון מלא ומעניק לגוף אבני בניין חיוניות. כמובן שכדאי להעדיף מנה בשרית / דג מבושל בייתי על פני מוכן תעשייתי, בעיקר כשמעוניינים לסייע לילד לשמור על משקל גוף מאוזן.

 

4. שומן - בקבוצה הזו יש שומן "טוב" ושומן "רע". "שומן טוב" כולל שמן זית, טחינה, אבוקדו ושאר שמנים מהצומח. בקבוצת ה"שומן הרע" אפשר למצוא את השומן הרווי, הנמצא גם במזונות עשירים בשומן מהחי (גבינות עשירות בשומן, נקניקים, חמאה וכדומה) וגם בחטיפים למיניהם. עדיף כמובן לצרוך שומן מהסוג הטוב, וגם ממנו בכמות מדודה.

 

5. ממתקים וחטיפים - הפיתויים האמיתיים של הילדים (והמבוגרים) הם החטיפים, הממתקים והשתייה מתוקה, שמהם צריך לצרוך ממש מעט. ההמלצה היא ממתק או חטיף אחד ביום. הם מלאים בכמויות סוכר פשוט, שאינו דורש פירוק, נספג מהר בגוף ומעורר את המשך הצורך במתוק, וכן בנתרן ובשומן רב. הבעיה היא שכולם יודעים להבחין בין חטיף או ממתק לבין אוכל בריא, אך לא כולם מצליחים לגלות את "הממתקים בתחפושת". אלו כל אותם מאכלים שנראים תמימים למראה, למשל שוקו קנוי, מעדני חלב ממותקים, דגני בוקר מלאים בסוכר/שוקולד, חטיפי אנרגיה וכדומה. ילדים ולעתים הורים חושבים שמדובר במזון תמים, אבל מדובר בממתק לכל דבר. כדאי לנסות להרגיל את הילדים ליוגורט לבן טבעי במקום מעדן שוקולד, להכין שוקו בבית במקום לקנות ולהעדיף שתיית מים ולא מיצים ממותקים.