מחלות לא מרפאים באינטרנט
שובבות או הפרעת קשב?
עם סרטן השד נפרדתי מ-3 איברים שמאוד אהבתי
הכן משפחתך לקיץ: כך תשתו יותר
בשם כל הנשים שמפחדות לדבר
מילה של רופאה
שעת אושר
עם חרטות
ילדים זה שמחה, וגם מלא בלגן
בית ספר בשידור חי
הרבה מעבר לפרצוף יפה
המדינה קוראת לחברים שלי לנשק שקרנים
העשב יש לו סוף
סלט חסה שילדים יאהבו? יש כזה דבר
גבר הולך לאיבוד
החיים קצרים מדי בשביל חלומות לא מוגשמים
ללא צנזורה
X
שיהיה לבריאות

11 מיתוסים ברפואת הילדים

0
0
SHARES

ישנם אינספור מיתוסים שקשורים לרפואת ילדים, חלקם לא מזיקים כמו המיתוס לפיו קור גורם למחלות, מה שגרם לסבתות שלנו לרדוף אחרינו תמיד עם סוודר, אבל חלקם עשויים להיות באמת מסוכנים. אז מה נכון לעשות כשילדינו חולים? קריאת חובה להורים

רפואת הילדים, כמו הרפואה והמדע כולו, משתנה ומתפתחת ללא הרף, כשמחקרים חדשים מפריכים או סותרים את כל מה שידענו עד כה. לצד אלה, גם עולם התקשורת מתפתח, והיום אנחנו מוצפים במידע יותר מאי פעם,  כשחלק ניכר ממנו מבוסס על שמועות ועל חלקי אמיתות. אם פעם הקשבנו לרופאים בעיניים עצומות, או שהתייעצנו עם אמא שהמליצה לנו על תרופות שעוברות מדור לדור, הרי שהיום, כשהילד קצת מצונן, ההורים מיד נכנסים לאינטרנט, קוראים מאמרים, מתייעצים בפורומים, ומקבלים הרבה עצות סותרות ולעיתים גם מידע מוטעה. פרנסיס בייקון קבע ש"ידע הוא כוח", אבל לפעמים נראה שעודף ידע הוא גם מתכון להורים מבולבלים, שמוצפים במידע מכל עבר ולא יודעים מה נכון.
 
 
הילד קצת חולה? קדימה לאינטרנט. צילום: Shutterstock
 
 
ישנם אינספור מיתוסים שקשורים לרפואת ילדים, חלקם לא מזיקים כמו המיתוס שקור גורם למחלות, מה שגרם לסבתות שלנו לרדוף אחרינו תמיד עם סוודר, וחלקם כאלה שעשויים להיות מסוכנים, כמו המיתוס שצריך לקחת אנטיביוטיקה כשיש חום גבוה, מה שהביא בעבר הורים רבים להפעיל לחץ על הרופאים לרשום אנטיביוטיקה שלא לצורך. התפיסה הזו, אגב, השתנתה מאד בשנים האחרונות, שכן רמת המודעות לנזק שגורמת נטילת אנטיביוטיקה שלא לצורך עלתה מאוד. 
 

 

בניגוד לעבר – היום זה אחרת

פעם כדי להיות בריא היה צריך לסיים מהצלחת. היום אנו, ההורים, הרבה יותר חכמים ומודעים. בדיוק בגלל זה השיקה מאוחדת את יוזמת "ביקור בריא" – בדיקה תקופתית מקיפה לילדים – גם כשהם בריאים! היכנסו ולמדו עוד אודות השירות. זה בחינם

 

 

 
ד"ר קרן שגיב פרידגוט, רופאת ילדים מומחית בקופת חולים מאוחדת, אומרת שבעבר המיתוסים היו בעיקר תרופות סבתא, כמו גוגל מוגל לכאבי גרון, או הקפדה לא ללכת יחפים. לדבריה, "היום, בעולם הפוסט מודרני,  ההיררכיה של הידע מיטשטשת, לכל אחד יש את האמת שלו והיא לא בהכרח צריכה להיבדק בתצפיות. לכך יש להוסיף את האינטרנט, כשכל אחד יכול לכתוב את אמונתו, להמציא שיטות ריפוי, להקים מכון להכשרת מטפלים באותה שיטה, כשבשום שלב הוא לא נדרש לערוך מחקר עם תצפיות, מדידה וקבוצת ביקורת. במקרים כאלה הפצת ידע כוזב ולא מבוקר, שלעיתים הוא משרת אינטרסים אישיים, עשויה להיות מסוכנת, בניגוד לתרופות הסבתא שהיו די תמימות". 
 
כדי להפחית את הבלבול, ד"ר שגיב פרידגוט עושה קצת סדר ומסבירה כמה מהמיתוסים הנפוצים ברפואת הילדים. 
 
1. אסור לחסן תינוק חולה
נכון חלקית. החיסון לא מחליש את הגוף, ובמחלה קלה כמו הצטננות מותר לקבל חיסון. במחלות חום ובמיוחד במחלות קשות לא כדאי לקבל חיסונים, בעיקר משום שאם מחלת חום מתפתחת למחלה קשה, חשוב להבין את מהלך המחלה ואת הסיבות לה ולא לייחס זאת בטעות לחיסון.
 
2. שחייה עלולה לגרום לדלקות אוזניים אצל ילדים
נכון חלקית. שחייה עלולה לגרום לדלקת בתעלת השמע, שנקראת Swimmers Ear. מדובר בדלקת מאוד מקומית באוזן החיצונית. דלקת כזו מטופלת באלחוש מקומי ובטיפות אנטיביוטיקה בטיפול מקומי. דלקת כזו מופיעה יותר אצל ילדים גדולים שמרבים לשחות ולצלול. לעומת זאת, דלקת האוזן תיכונה, שהיא דלקת האוזניים הנפוצה אצל תינוקות ופעוטות, אינה קשורה בשחייה. דלקת זו אופיינית כסיבוך של הצטננות, עם חום וכאבים, והאבחון שלה נעשה בבדיקת אוזניים, כשרואים נוזל עכור עד מוגלתי מאחורי עור התוף. מי הבריכה או האמבט אינם יכולים לחדור לאוזן התיכונה, ולכן השחייה או כל מגע אחר עם מים לא יגרמו לדלקת האוזן התיכונה. 
 
שחייה עלולה לגרום לדלקת בתעלת השמע. צילום: Shutterstock
 
3. תינוקות זקוקים ללבוש חם יותר ממבוגרים, כדי שלא יחלו
נכון חלקית. הקור אינו גורם למחלות חורף אלא הוירוסים. עם זאת, תינוקות עלולים לסבול יותר מהיפותרמיה, תופעה שבה טמפרטורת מרכז (ליבת) הגוף יורדת. תופעה זו היא נדירה במזג האוויר האופייני לארץ. תינוקות קטנים, בעיקר עד גיל חודש, נוטים יותר לאבד חום. שטח הפנים שלהם גדול ממשקל הגוף והם גם יכולים לאבד חום מהראש, שגדול באופן יחסי לשאר הגוף (ולכן מרבים לחבוש לתינוקות כובע). בארצנו החמה שכיח לראות את הבעיה ההפוכה, תינוק לבוש בשתי שכבות כשבחוץ חמסין, וגם זה לא מומלץ.
 
4. נזלת צהובה או ירוקה מעידה על זיהום חיידקי שדורש טיפול באנטיביוטיקה
לא נכון. כל נזלת שהיא לא אלרגית (נזלת אלרגית היא תמיד שקופה), בין אם היא חיידקית או ויראלית, עשויה לקבל צבע ירוק החל מהיום השלישי להופעתה. ביום השלישי מגיעים תאי חיסון בשם נויטרופילים. והם אלו שגורמים לצבע הירוק. הנזלת יכולה להיות ויראלית וירוקה ואין צורך בטיפול אנטיביוטי. במיעוט המקרים הצטננות עם נזלת יכולה להסתבך לדלקת אוזניים או דלקת ריאות, אבל אז לילד יהיו סימפטומים נוספים מלבד נזלת, כמו  חום וכאבים, או שהוא ייראה פחות חיוני. כשיש חשד לסינוסיטיס, שמתבטא, בנוסף לצבע הנזלת, גם בחום, כאבי פנים, ריח רע, וממצאים של סינוסיטיס בבדיקה גופנית, יש לפעמים צורך בטיפול אנטיביוטי. 
 
5. חום גבוה אצל ילדים הוא מסוכן ויש להורידו
תלוי בהקשר. רבות ממחלות החום בילדות חולפות מאליהן ללא טיפול. אם הילד נראה אפאטי, כאוב, סובל מחום גבוה שמלווה בצמרמורת או פריחה שמתפשטת מול העיניים, אז כדאי ללכת לרופא להיבדק. אם הילד נראה חיוני, משחק, ואוכל,  אין צורך למהר לרופא. עם זאת, תינוקות שהם מתחת לגיל שנה יש לקחת לבדיקת רופא במידה והחום עולה על 39 מעלות ונמשך יומיים ומעלה, ותינוקות מתחת לגיל חודש שחום גופם הוא 38 מעלות ומעלה  יש להביאם למיון ילדים.
 
רבות ממחלות החום חולפות מאליהן. צילום: Shutterstock
 
6. אסור לתת חלב לילד מצונן
תלוי את מי שואלים. הרפואה הסינית טוענת שחלב מגביר ייצור ליחה, ולכן מוטב שילדים מצוננים לא ישתו חלב או יאכלו מוצרי חלב. עם זאת, מחקרים מבוקרים הראו שמוצרי חלב לא מאריכים את משך תקופת הצינון או מגבירים את חומרת הצינון. 
 
7. חיסונים גורמים לאוטיזם
לא נכון. התפיסה של אנשים רבים את החיסונים אינה מבוססת על עובדות אלא על מידע שמגיע מהתקשורת ומהאינטרנט, שפעמים רבות הוא שגוי. ב-1998 פרסם רופא בריטי בשם אנדרו וויקפילד מחקר שקישר בין ילדים עם אוטיזם לקבלת חיסון MMR (חצבת, חזרת, אדמת). המחקר נערך על 12 ילדים בלבד ובהמשך התברר שוויקפילד קיבל כסף רב מעורכי הדין של משפחות הילדים. החוקרים שכתבו איתו את המאמר משכו ידיהם מן המאמר ורישיונו של ד"ר וויקפילד נשלל, אבל בעקבות המאמר הזה הרבה הורים נמנעים מלחסן את ילדיהם, מה שהביא, בין היתר, למקרים של מוות מחצבת. מאז נערכו מחקרים, כולל מחקרים מבוקרים שכללו כ-25 מיליון ילדים שהוכיחו שחיסון MMR אינו מעלה את שכיחות האוטיזם, אך הורים רבים עדיין חרדים מחיסון זה ומחיסונים אחרים. 
 
8. תינוק יונק מקבל חיסון טבעי ממחלות
נכון חלקית. התינוק  מקבל עם הלידה נוגדנים מאמו דרך השליה בצורה פאסיבית נגד מחלות שבהן האם חלתה בעבר. נוגדנים אלו נשארים בגוף התינוק עם אפקט מגן שהולך ויורד, כשההגנה משמעותית עד גיל חצי שנה. לחלב האם יש הרבה יתרונות, ובין היתר יש בו נוגדנים שמקנים חיסון מסוים נגד מחלות, בעיקר מחלות ויראליות נשימתיות, אבל לא מדובר בחיסון מלא. 
 
9. כדאי לשים בחדרו של התינוק מכשיר אדים קרים למניעת מחלות חורף
לא נכון. יש אמהות שדיווחו על שיפור סובייקטיבי בנשימת התינוק לאחר שימוש במכשיר אדים קרים. יחד עם זאת, בשל הסכנה להידבק בחיידק הליגיונלה שגורם לדלקות ריאה, כתוצאה מהשימוש במכשיר, איגוד רופאי הילדים יצא בהמלצה לא להשתמש במכשיר אדים קרים. 
 
10. כדאי להדביק תינוקות ופעוטות באבעבועות רוח, כדי שלא יחלו במחלה בגיל מבוגר
לא נכון. בעבר אכן היה מקובל לערוך "מסיבת אבעבועות", כשההורים היו שולחים את ילדיהם הבריאים להידבק מילד חולה באבעבועות רוח. בתקופה בה לא היה חיסון נגד אבעבועות רוח היה בזה הגיון מסוים: הורים רצו שילדיהם יידבקו בגיל צעיר, משום שהמחלה מסוכנת וקשה יותר בגיל מבוגר. עם זאת, בשנים האחרונות יש חיסון לאבעבועות רוח ואין סיבה, ואפילו מסוכן, להדביק את הילד במכוון. גם בגיל צעיר המחלה עלולה להיות קשה ולהסתבך (דלקת כבדית, דלקת ריאות ובעיקר זיהומים חיידקיים בנגעים אשר נוטים מאוד להתפשט). החיסרון הנוסף בהדבקת ילד מכוונת, הוא שילד חולה עלול לחשוף אנשים נוספים למחלה, ובהם אנשים מבוגרים או כאלה שהמערכת החיסונית שלהם מדוכאת (כאלה שמטופלים בכימותרפיה, מושתלים, או אנשים עם חסר חיסוני), הידבקות שעשויה לסכן את חייהם.  החיסון, בניגוד למחלה עצמה, לא מסכן את הילד או את סביבתו. הוא אמנם לא מבטיח הגנה לכל החיים (בשונה מהמחלה), אבל ניתן לקבל מנת דחף בגיל מבוגר.
 
המידע לגבי חיסונים בתקשורת ובאינטרנט - שגוי פעמים רבות. צילום: Shutterstock
 
11. כדאי להפריד את החיסונים ולא לתת לילד כמה חיסונים בבת אחת, כדי לא להחליש את המערכת החיסונית
לא נכון. חיסונים לא מחלישים את המערכת החיסונית. בכל 14 החיסונים גם יחד יש פחות רכיבים אימונולוגים (רכיב של וירוס או חיידק שמעורר את מערכת החיסון) מאשר בחשיפה למחלה קלה אחת. דחיית החיסונים עלולה לחשוף את הילד למחלות שניתנות למניעה, לקבל  דקירות מיותרות ואפילו לפתח פוביית מחטים.