אז חיסון גורם לאוטיזם?
תסמונת בירידה
על הכל אפשר לצחוק
מצמצתם, פספסתם
עדיין ג'ינג'ית, יותר מאושרת
סיבת הפיטורין: מחזור כבד
שיעורים מאחת שיודעת
עיר האורות הקטנים
אל תגעו לי בילדה
רשת ללא ביטחון
מכרה זהב לא מנוצל
גבירותיי ורבותיי, מהפך!
יומן מסע
בדמי ימיהם
התכשיט שירגש אותך בכל פעם מחדש
פותחת תיק
X
שיהיה לבריאות

איך תדעו שילדכם סובל מהפרעת קשב וריכוז?

0
0
SHARES

היחס להפרעות הקשב השתנה מאוד בשנים האחרונות ועם עליית המודעות, כבר לא מדובר במשהו שמתביישים בו ומסתירים אותו. אבל כיצד תדעו אם ילדיכם סובלים מהבעיה או פשוט קצת שובבים וחולמניים?

כמה פעמים מצאתם את עצמכם אומרים על הילד שלכם: "הוא בטח היפראקטיבי, הוא לא מסוגל לשבת במקום לרגע לאחד"? כמה פעמים שמעתם על הורים שמסבירים כי הילד שלהם לא הצליח במבחן כי הוא סובל, ככל הנראה, מהפרעת קשב וריכוז? המונח הפרעות קשב וריכוז הפך להיות שגור מאוד בשנים האחרונות. נראה, שאם בעבר נהגו לטאטא את הנושא הזה מתחת לשטיח, הרי שבשנים האחרונות הפרעות הקשב והריכוז הפכו לאופנתיות מאוד. גם סלבריטאים ואמנים רבים מספרים שהיום, כמבוגרים, הם מבינים שסבלו בילדותם מהפרעות קשב וריכוז, ולכן תמיד היו שונים כל כך, ואף אחד לא הבין אותם, מה שתרם ליצירתיות שלהם.
 
עוד באון לייף:
 
הנתונים מצביעים על כך שכ-11-5 אחוזים מהילדים לוקים בהפרעות קשב וריכוז. בשנים האחרונות יש תחושה של אבחון יתר, כשילדים רבים מאובחנים כסובלים רבים מהפרעות קשב וריכוז ולא תמיד זה מוצדק. מהן בכלל הפרעות קשב וריכוז? איך נדע אם לילד יש הפרעת קשב וריכוז או שהוא פשוט קצת שובב או חולמני? מתי צריך לטפל ואיך עושים את זה?  ד"ר יורם זנדהאוז, נוירולוג ילדים, מנהל מערך התפתחות הילד בקופת חולים מאוחדת, עושה קצת סדר בעניינים. 
 
הפרעות קשב וריכוז, או שובבות וחולמנות? צילום: Shutterstock
 
לדברי ד"ר זנדהאוז,  הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה נוירולוגית שיכולה להתבטא בשתי צורות – הפרעה במיעוט קשב וריכוז שמתבטאת בחולמנות, חוסר יכולת לשבת במקום אחד וסימנים נוספים, או בתנועתיות יתר וחפיזות (היפראקטיביות) שפוגעות בקשב. חשוב לא למהר ולהסיק מסקנות מזה, שכן לא כל ילד קופצני סובל מהפרעת קשב וריכוז, וגם לא כל ילד חולמני סובל מהפרעה הזו. מדובר בהפרעה פנומנולוגית שאין לה סמן ביולוגי, והיא מאובחנת לפי ה-DSM, ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי. כדי שילדים יאובחנו כסובלים מהפרעת קשב וריכוז, צריך שיופיעו לפחות 6 מתוך 9 התופעות המשויכות להפרעת קשב, או 6 מתוך 9 התופעות שמשויכות לתזזיתיות יתר, ובמרבית המקרים מדובר בהפרעה משולבת שמתבטאת בלפחות שש תופעות משני הסוגים.
בין התסמינים להפרעת קשב וריכוז בצורתה הקלאסית ניתן למנות פיזור דעת, חוסר יכולת להתמודד עם מטלות קשות שדורשות הרבה מחשבה, קושי בקבלת כמה הוראות ביחד, מוצפות, חולמנות, מריחת זמנים, ומוסחות לגירויים שונים. בין התופעות שמשויכות עם הפרעה של תזזיתיות ניתן למנות קוצים בישבן – חוסר יכולת לשבת בשקט ובמקום אחד, נגיעה חוזרת באנשים או חפצים, פטפטנות יתר, קושי בדחיית סיפוקים, חוסר יכולת לעמוד בתור ועוד. מעניין לדעת, שבניגוד למה שחושבים, ההפרעה מופיעה במידה דומה פחות או יותר אצל בנים ובנות, אם כי אצל בנים היא תתבטא יותר בתזזיתיות והיפראקטיביות בהשוואה לבנות, ולכן נראים כלפי חוץ שהם סובלים מכך יותר. 
 
כבר לא מסתירים את הפרעות הקשב
 
כאמור, היחס להפרעות הקשב השתנה מאוד בשנים האחרונות, וניתן לומר שהן הרבה יותר מתוקשרות, ועם עליית המודעות, כבר לא מדובר במשהו שמתביישים בו ומסתירים אותו. לדברי ד"ר זנדהאוז, ניתן בהחלט לראות עלייה במספר האבחונים, אשר נובעת מסיבות שונות – המודעות להפרעות הקשב עלתה בצורה משמעותית בשנים האחרונות, והרבה יותר הורים פונים לאבחון. בנוסף, יש סברות שאורח החיים המודרני, עם עודף הגירויים, השהייה הממושכת מול מסכים, היעדר פעילות ספורטיבית ותזונה עתירת סוכר וקפאין, מביא לעלייה בסימפטומים של הפרעות קשב וריכוז, שהן אמנם מולדות ומשפחתיות אך עלולות להיות מושפעות גם מגורמים סביבתיים. 
 
אבל יש גם סיבות נוספות. יש עלייה באבחון של הפרעות קשב וריכוז כמו גם לקויות למידה על מנת לקבל הקלות והתאמות לימודיות, גם אם זה לא תמיד מוצדק. גם המורות, שמתקשות להתמודד עם ילדים תזזיתיים מדי בכיתה (לעיתים יש כמה ילדים עם הפרעות קשב וריכוז בכיתה אחת), מבקשות מההורים לפנות לאבחון, וכבר שמענו על מורים ששלחו הביתה תלמידים כדי שאלה ייטלו את מנת הריטלין שלהם, אחרת לא יורשו לחזור לכיתה. ויש גם הורים שרוצים שהילד שלהם יאובחן, כדי שהוא יוכל ליהנות מהקלות לימודיות שונות. כל אלה עשויים להביא גם לאבחנות שגויות, וד"ר זנדהאוז אומר שבהחלט ייתכנו אבחונים שגויים, ולכן חשוב מאוד שהאבחונים ייעשו על ידי אנשי מקצוע מוסמכים ומיומנים. 
 
איך מאבחנים?
 
כאמור, לא כל ילד קופצני ומלא מרץ בגיל שלוש בהכרח סובל או יסבול מהפרעות קשב וריכוז. ההפרעה מוגדרת ככזו שמופיעה בגילאי בית הספר, אם כי היום יש התייחסות להפרעה גם לפני גיל בית הספר. כדי לאבחן את ההפרעה רופא הילדים חייב להיות בתמונה, והוא גם זה שנותן את ההפניה לנוירולוג שמטפל בנושא. גם אם הגננת של הילד חושבת שהילד שלכם תזזיתי מאוד, זה לא מספיק  - האבחנה נסמכת על מידע מפורט ככל האפשר משתי סיטואציות חיים שנמשכות חצי שנה לפחות. בבית ספר למשל, גם ההורים וגם המורה המחנכת יידרשו למלא שאלון, כדי לתת תמונה כמה שיותר מלאה וכדי לשלול התנהגות שנובעת מבעיות רגשיות שתלויות במקום מסוים. למשל, ילד שמתנהל באופן מסוים בכיתה ובאופן שונה לחלוטין בבית הספר. 
 
לא כל הפרעת קשב וריכוז מצריכה טיפול. צילום: Shutterstock
 
איך מטפלים?
 
ד"ר זנדהאוז מסביר, שלא כל הפרעת קשב וריכוז מצריכה טיפול רפואי. יש, למשל, גישה לפיה כל עוד העומס (למשל בלימודים) נסבל על ידי הילד הוא מסתדר, אבל ברגע שהעומס עולה והדרישות עולות (למשל, במעבר לחטיבת ביניים) התסמינים באים לידי ביטוי בעייתי. לטיפול יש חשיבות רבה כאשר הפרעת הקשב מפריעה לתפקוד היומיומי. הפרעת הקשב יכולה לגזול אנרגיות רבות ממי שלוקה בה, ואם מטפלים בה כראוי ניתן להגיע להישגים עצומים. לדבריו, הטיפול לא נועד לשנות את הילדים, כי אם לשפר את המצב ולהביא אותם לנצל את מלוא הפוטנציאל שלהם. ד"ר זנדהאוז מדגיש שטעות נפוצה היא לחשוב שההישגים הדידקטיים הם החשובים. על אלה אפשר להתגבר בהמשך הדרך עם הוראה מתקנת בהינתן פוטנציאל קוגניטיבי תקין. מה שחשוב זה החלק הרגשי - היעדר טיפול רגשי מתאים בגיל צעיר עלול להשפיע לכל החיים, אבל עם כוחות נפשיים חזקים אפשר לתעל את ההפרעה לכיוון הנכון. 
 
אחד הדברים שהעלה את הפרעות הקשב לכותרות בשנים האחרונות הוא הטיפול בריטלין ובתרופות אחרות. התרופה עוררה עליה מתנגדים רבים, אשר מצביעים על תופעות לוואי שונות ועל שינוי בהתנהגות וטוענים שבמקום לקבל את הילד מנסים לשנות אותו. רבים טוענים שהתרופה ניתנת פעמים רבות בקלות רבה מדי וללא הצדקה. 
 
לדברי ד"ר זנדהאוז, הריטלין היא התרופה שיש איתה את הניסיון הרב ביותר מבין התרופות השונות להפרעות קשב וריכוז, וברוב המקרים היא עובדת יפה, יעילותה מוכחת והיא משפרת את איכות החיים של הלוקים בהפרעות קשב וריכוז. הוא מדגיש, שכשנוטלים תרופה יש להקפיד על פיקוח רפואי הדוק על מנת שניתן יהיה לשנות מינון או תרופה במידה שיש תופעות לוואי משמעותיות.  
 
עם זאת, ד"ר זנדהאוז לא פונה בראש ובראשונה לטיפול תרופתי אלא מציע אלטרנטיבות, שרק במידה והן לא מציעות שיפור מספק נבחנת האפשרות של מתן טיפול תרופתי. בין היתר, ממליץ ד"ר זנדהאוז לכל ההורים (ולא רק להורים לילדים שסובלים מהפרעות קשב וריכוז) להגביל את זמן החשיפה למסכים (בין אם מדובר בטלוויזיה, מחשב או סמארטפון) של הילדים ללא יותר משעתיים ביום. הוא גם ממליץ לילדים אלה לקרוא בקול רם בנוכחות אחד ההורים, פעולה שמחייבת את הילדים לשמור על ריכוז לאורך זמן ולמעשה מאמנת אותם. אצל ילדים לפני גיל בית הספר יש חשיבות רבה לשמירה על סדר יום קבוע, גבולות ברורים ומתן חיזוקים. 
 
דבר חשוב שיש לתת עליו את הדעת הוא נושא התזונה הנכונה – חשוב מאוד להגביל ולצמצם ככל האפשר את צריכת הקפאין והסוכר, אשר גורמים להרבה תגובות שליליות בגוף שלנו ויכולים להחמיר, בין היתר, תופעות של הפרעות קשב וריכוז. בין היתר, יש חשיבות עצומה גם לפעילות ספורטיבית באופן מסודר וקבוע (למשל, במסגרת חוג). לדברי ד"ר זנדהאוז, לא סתם נאמר "נפש בריאה בגוף בריא".  גם הרפואה המשלימה יכולה לסייע, ובעיקר טיפולי מגע כמו שיאצו ורפלקסולוגיה. ולבסוף, חשוב מאוד לתת מענה רגשי ולספק לילדים סביבה תומכת. ישנן, קבוצות שילוב חברתי שמקנות לילדים כלים ומיומנויות להסתדר עם התופעה. גם הדרכת הורים היא דבר חשוב ביותר, ובעיקר בגילאים הצעירים (טרום בית ספר). 
 
מה שחשוב לזכור, הוא שהפרעת קשב היא לא בהכרח צרה צרורה. בהרבה מקרים, ובעיקר כשיש כוחות נפשיים חזקים וקוגניציה טובה, הילד גדל ולומד לחיות עם זה, וכשזה לא קורה, יש מקום להתערבות טיפולית שיכולה לשפר משמעותית את איכות החיים.

6 הקינוחים הכי מושחתים שחייבים לטעום בחו"ל

בלי מזומן: הדרך הכי חכמה להשתמש בכסף בחו"ל