הסתובבות קצרה בחנויות השבוע, הבהירה שחג פורים כבר כאן. החנויות מלאות בתחפושות וההורים בתוך מסע קניות. בהנחה שלא הצטיידתם בזוג ידי זהב ומכונת תפירה, כנראה שגם אתם תהיו מאלה שתידחפו בתור ותמדדו לילדים עצבניים ובוכים תחפושת בחנות.

 

אחרי מסע הקניות והציפיה לחג מגלים הורים רבים שהילד שלהם מסרב להתלבש בתחפושת היקרה. לא עוזרים שכנועים או כעסים- הילד מסרב ללכת לגן מחופש. ישנם ילדים נוספים, שהגיעו מחופשים, אבל בכניסה לגן הם פורצים בבכי היסטרי ומסרבים להירגע או להיכנס למסיבת פורים בגן.

 

הורים , מצוידים במצלמה , ילד בוכה ותחפושת ביד , הם מחזה רגיל בחג פורים. אין מה לעשות, חג פורים הוא בעיקר חג מפחיד לילדים. לא כל הילדים מצליחים להתחבר לשינוי בחבריהם לגן או ברעשי הרעשנים והיריות ברובי הצעצוע.

 

אולי ירגיע אתכם לדעת שהפחדים האלו לפני פורים, לא שייכים רק לילדי ישראל או לחוגגים את חג פורים. בכל העולם ילדים צעירים מגלים פחדים ממסכות או מתחפושות. בתרבויות רבות ובדתות נוספות ישנם חגים  ואירועים בהם מתחפשים. הלוואין המוכר , פסטיבל המסכות בוונציה, ופסטיבל ההולי בהודו. מכולם ילדים מפחדים.

מדוע ילדים מפחדים

הפסיכולוג  יונתן קושניר, שחקר פחדי לילה של ילדים, מסביר:  "נראה כי פחדים בילדות הינם תוצאה של מספר גורמים: ביולוגיים, סביבתיים וקוגניטיביים. משערים כי ישנם פחדים שקשורים ל"מוכנות ביולוגית". לדוגמא, פחד מנחשים או פרידה מההורים.

 

אמונות של ילדים לגבי גירויים או מצבים מפחידים הינם גורם חשוב בהקשר זה שתורם בשימור הפחדים. התנהגות  הוריות שאינן מאפשרות לילד להתמודד עם הפחד ולרכוש יכולות של ויסות עצמי גם הן חשובות ביותר. ניתן גם לראות בהקשר המשפחתי, כגורם משמעותי הקשור לפחדים, למשל, בזמן מחלה של אחד ההורים או כשיש חיכוכים בין ההורים פחדים גוברים.

 

קושניר מסביר כי ילדים מפחדים גם בגילאים צעירים ביותר. "מספר מחקרים הראו כי תוכן הפחדים משתנה לפי שלבי ההתפתחות, דבר זה משקף את התפתחותן של יכולות קוגניטיביות של הילדים:

 

  • ילדים בגיל הינקות וילדים צעירים מאוד מראים פחדים מדברים שנמצאים "כאן ועכשיו" (למשל פרידה מהורים, אנשים זרים, רעשים).

 

  • ילדי גן מראים יותר פחדים מדברים דמיוניים, למשל ממפלצות ויצורים דמיוניים.

 

  • ילדים מבוגרים יותר בגילאי בית ספר יש פחדים יותר ריאליים, למשל פורצים וגנבים ובהמשך מתפתחים גם פחדים בהקשרים חברתיים.

 

 יונתן קושניר מגדיש שפחדים וחרדות הינן תופעות נפוצות בילדות.  אצל רוב הילדים ונחשבות לתופעה התפתחותית נורמלית ומופיעות בצורה מתונה וחולפות במהלך הזמן.

 

ילדים מסוימים מפתחים תסמיני חרדה ופחדים משמעותיים ביותר הנמשכים לאורך זמן, מובילים למצוקה רבה, ומשפיעים באופן שלילי על חייהם, חיי משפחתם ומפריעים לתפקודם היום יומי. במקרים אלו יש לשקול פניה והתערבות של איש מקצוע.

מי מסתתר מאחורי המסכה

חג פורים מקצין את הפחדים הללו כיוון שביום אחד מופיעות המפלצות והגיבורים מהחלומות והדמיון.  בשלב בו ילדים מתקשים להבדיל בין דמיון למציאות קשה להם להבין מתי מדובר בילד מחופש ומתי במכשפה מסוכנת.

 

יש ילדים ששבירת השגרה בצורה קיצונית שכזאת מאיימת עליהם. מסביבם לגננת יש פתאום מסכה ובגדים שונים והחברים לגן נעלמו ובמקומם מופיעים מפלצות, גיבורי על וחיות מאיימות. שבירת שיגרה כזאת, בלי הכנה יכולה ליצור פחד ובלבול.

 

אל תשכחו שבגילאים הצעירים ילדים מתקשים להביע את עצמם בצורה ברורה ומאורגנת. הם יכולים לבקש תחפושת אחת, במקום להסביר שהתחפושת מפחידה או פשוט לבכות בבהלה.

איך להקל על ילדים שחוששים או מפחדים לקראת פורים?

  • תנו לילד לבחור את התחפושת. גם אם יש לכם תחפושת ישנה מהחברה או מהאח הגדול בדקו אם הילד רוצה אותה או לא מפחד ממנה.
  • אם לילד קשה לבחור או שהוא עדין מסרב ומפחד, נסו לחשוב על דמויות שהילד מתחבר אליהם והציעו לו תחפושת ידידותית.
  • דאגו לתחפושות נוחות ולא מסורבלות. תחפושת שהילד יכול לנשום בנוחות, בלי איפור רב ובדים לא נוחים. ילדים רבים  מפחדים יותר מהכל מאיפור או מסכות.
  • תנו לילד להתחפש כשבועיים שלושה לפני פורים בתחפושת. הפכו את התחפושת  למשהו מוכר ושיגרתי.
  • אם אפשר לקבוע עם הגננת ימים בהם מתחפשים בצורה מינורית. מגיעים עם כובע או בגד שונה. ילדים מתקשים להתמודד עם שינוי פתאומי ושיגרת שיגרה מאיימת.
  • אפשר להציע לו להתמקד בבגדים בלבד ולא במסכות. למשל תחפושת של כלב דלמטי/נמר/ עכבר בלי האזנים והזנב
  • לא ללחוץ. גם אם הילד מסרב להתחפש הניחו לו. הוא בהחלט לא עושה לכם דווקא או בכוונה. הוא מפחד וזה יעבור לו כשיגדל

 

לארוח של הפסיכולוג יונתן קושניר בפורום של תפוז